לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קמ

והבאת דברי המל"מ פ"ד מה"א הידוע וברב בקיאותך דברי תוס' מ' סוכה דף ט"ל במ"ש שם בגמ' דלהכ' אין נותני' לע"ה דמי אתרוג בהדי' בשביעי' משום דאין מוסרי' לע"ה יותר מג' סעודו' והקש' בתוס' שם ממ' מעילה דף כ"א דמשמע דבפרוטי קוני' אתרוג ותי' דשם באתרוג פסול והכ' בכשר והדר לברכה וחידוש בעיני כי בת' ח"צ סי' ק"כ ובת' שבו"י ח"ב סי' כ"ט דאוקמי פלוגתייהו ע"ד ת' מהר"מ באם הזיק ופסל אתרוג של חבירו מהודר שוה הרבה דס"ל דאין בתשלומי' רק כשוה אתרוג כשר שיוצא בו וראיית' ממ' בב"ק דף ע"ז ע"ב במ"ש עולה והפריש שור דאינו רק כבש לרבנן ועולת עוף לראב"ע דעכ"פ פטור נפשי' במה שיצא ידי נדר' והשיב עלי' דשם אינ' במכירה ואין כאן הזיק רק משום מצוות' אתי' עלי' משא"כ הכא דס"ס הזיק אות' בנכסי' בשוי' ולא הביא דברי התוס' הנ"ל וצ"ל דשאני תשלומי הידר ומהודר רב' משוי' דמצוה עצמ' דאינו רק כשר ועיי' בפ"ת חאה"ע סי' ל"א דתלי' הך דונל"מ במחלוקת מהרמ"מ וח"ץ ולהנ"ל יש לחלק ביניהם כהנ"ל מ"מ לענין מעילה לענ"ד במ"ד מ' ערכי' דף כ"ד דאין שמין רק עפ"י מקומו ושעת' ה"נ לענין תשלומי מעילה ואם כי התם להקל אמר' מנ"מ נ"מ ועיין בהרא"ש פ"ק מ' קדושים סי' ט"ז דהה"ד לענין קדושין אמרינן כן וכן לענין מו"מ ובב"ש הקש' עלי' מקדושי' מ"ש דף נ"ג ועיין בק"נ שם ועכ"פ אם שוי' פרוטה במקומו לכ"ע מקודשת ומפני מה לא נימא כן לענין שעת' כמו במקומו' ועיין מ' בב"ק דף צ"ז וצ"ח לענין מטבע שנפסל' ובח"מ סי' ע"ד פסק כהרמב"ם דאזלינן בתר שעת' וי"ל שם במחלוק' כמ"ש ועיין ת' חת"ס ח"מ סי' ס"ז ס"ד ס"ה ושם בת' מרן מהרמב"ם וכן בתשו' הר המור ועוד צ"ע לענ"ד. ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן ק"פ שלו' וכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר נ"י דומ"ץ ק"ק ערלויא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי בכמה שאלות וספיקות אשר ענותנו' הרבני' לתת עיני עליהם א' מצא מציא' גדול' והעלה מרגנית' טבא דברי הרמב"ן הובא בב"י סי' תרמ"ה דבהדס וערבה פסול כבוש כמו באתרוג ובזה השיב ע"ד פרמ"ג סי' ק"ה ס"ק ה' במשבצות והמתמיה ע"ד ק"ז מרן חת"ס בחיו"ד סי' פ"א ממ"ש שנוהג בלולב ומיני' להסיר ביוש"ק כשעה חדא ולהחזיר שלא יהי' כבוש מעל"ע ויפסול ועמד בתימ' בפ"ת סי' פ"ז דלא שמעינ' כבוש כמבושל רק בדבר מאכל ולא בצמחי' ועצי' ועיי' בתשו' ק"ז כת"ס סי' קכ"ז באו"ח מ"ש ליישב דבריו ועתה ברא כרעא דאבוה' אבוה' של ישראל מצא לו חבר בגדולי הראשוני' ה"ה הרמב"ן דגם בהדס וערבה שייך כבוש ועיין בס' דרכי תשובה סי' ק"ה מ"ש ע"ד מרן חת"ס מדברי פרמ"ג הנ"ל דכבוש אינו רק מבליע ומפליט וממילא לא שייך בג' מיני' וכת"ה השיב להשיב על כנו בתשוב' נוצחת דאדרבה מדברי הרמב"ן הנ"ל קשה על הפרמ"ג והנני אומר ייכו"ח שזכה לזה מש"ל זכו גדולי הדור עד הנה ומשמים קא זכי לי' והנה הפרמ"ג הוכיח כן מדברי או"ה ובאמת החו"ד בסי' ק"ה ובסי' ע' הוכיח להיפך דדם כבושה מדרבנן מאו"ה כלל ו' וא"כ ש"מ דכבוש כמבושל וא"כ דברי או"ה סתרי להדדי וכבר עמד עד"ז בס' משמרת שלום עי"ש ועיי' באו"ח סי' שכ"א דכובש כבשי' אסור בשבת דהוי כמבושל להרמב"ם ועיין בטו"ז שם ובפרמ"ג ובת' מהרמשי"ק או"ח סי' קל"ה והנה כ"ז הוא מדרבנן ולפי"ז י"ל בדעת הרמב"ן דכבוש כמבושל ממש כמו בשבת הה"ד לענין הדס וערבה וא"כ דברי פרמ"ג בסי' ק"ה יש די ליישב דלענין דם למחשב דם שבשל ודאי לא מהני בישול דרבנן כמובן וגם דברי חת"ס במנהגו הק' ע"נ כדברי הרמב"ן כמ"ש כת"ה ולפ"ד עכ"פ מדרבנן כהנ"ל. ב) הביא בשם מנ"ח במוסך שבת במ"ש דבחצי שיעורי' של ב' מלאכות כגון חצי גרוגר' בשול וטוחן כיו"ב דהוי משם א' וכמו חצי זית נבילה משור וח"ז מחמור דמצרפי' ובאמת הוא תמוה דעכ"פ אין כאן מלאכה בכל ח"ש וח"ש ושאני נבילה מה לי משור או מחמור וכמ"ש בת' ערוגו' הבושם והראיי' שהביא הגאון הנ"ל ממס' שבת ד' פ' דב' ח"ש וב' רשוית אינ' מצטרפי' ראי' נכונה גם בדעתי על הראי' זו. ועוד יש להביא ראיי' מדף הנ"ל דאיבעי' שם אות א' דיו ואות א' בקולמוס מהו ועלה בתיקו ולסב' המנ"ח למה קאי בתיקו הלא משם א' הם וגם חדא מלאכת הוצאה וכש"כ בב' מלאכות דלא שייך לומר מצרפי' מלשון הרמב"ם בפי"ח מה' שבת יש ליישב קצת דס"ל דאין שיעורי' שוין וגם בזה י"ל כמו כן ועוד יש להשיב ממ"ש רבא שם הוציא אות א' וכתב והוציא אות א' וכתב פטור מ"ט דבעידנא דהוציא בתריית' ליפא שיעורי' קמיית' ופי' רשיז"ל דנתייבש וראיתי במאירי במ"ש דעכ"פ חייב משום כותב ורק מחיובו דהוצאה פטור ועוד פי' בשם י"א דאיירי בכתבו באופן דליכ' לחייב משום כותב וכמו שנפרש לקמן ובל"ס דבכל ענין איירי דליכ' חיוב' משום כותב וכגון דאמרי' בפ' הבונה ד' צ"א כתב ב' אותיו' ואין נהוגין זע"ז פטור כגון בשני דפי הפנקס וכיו"ב וקשה לדעת המנ"ח דב' ח"ש בב' מלאכות מצטרפי' הא הוי הכתיב' עכ"פ חצי שיעור דהא אות א' ג"כ ח"ש ואות ב' שהוציא הוי ח"ש של מלאכ' הוצאה ולדברי מנ"ח לחייב כהנ"ל אלא ש"מ דלא מצטרפי'. ג) ראיתי מ"ש בשם מנ"ח דאם עמר ח"ש ופזרן אח"כ שוב חזר ועמר דחייב כן הביא בערוגות הבושם ומעכ"ת הביא דברי הירושלמי במס' שבת דאם הוציא חצי גרוגר' וחזר והוציא ח"ג דפטור ושפיר חזי כת"ה אלא שהמניח נשען חקירתו ע"ד הפרמ"ג בפתיח' לה' שבת במה דקיימ"ל דב' ח"ש אפי' א' שחרית וא' ערבית בהעלם א' מצורפי' אם הח"ש דקמיית' דרך לקיים ואם כי במלאכת הוצאה קיימ"ל בגמ' ד' כ' הנ"ל דאם נשרף או קלטת' פטור ואפי' ב' אותיות דאם כתבו א' והוציא ב' דפטור דחס' קמיית' משיעור' שאני הוצאה דמלאכ' גרוע' הוא אבל שאר מלאכות מה לי נשרף או נאבד ה"ה דברי