לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא יד

כנהנה מן ההקדש ור"ת שמש עם הכהן, ותי' הט"ז דלשמש ת"ח ודאי הנאה ונייח לי' לשמש בקודש ויצא שכרו בכבודו ועיין במל"מ פ"ג מה' עבדים דבשכר מותר להשתמש עם הכהן ע"כ כהן נמכר לעבד דבא בשכרו וה"נ שכרו אתו במה שלא יצטרך להתעצם בקול או לבדו כידוע מש"צ אשר ע"כ מתפללי' עם מסייעי' ומשוררים גם כמה צדיקים עשו כן ועוד הא איתא יותר מזה במ' סנהדרין דף פ"ד דמותר להקיז דם לצורך רפואה דכתיב ואהבת וכו' והתם הוה איסור חמור ומ"מ אם הוא למען רפואתו מותר ובכ"ז ידוע ג"כ הוא קצת רפואה לגרון ולאברי הנשימה במסייעים להגבי' קול למרונים בנקל כידוע כללו של דבר כחא דהיתרא עדיף בפרט במילי דשמים לענ"ד דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ט בעה"ית אול"י ה' פ' ויקרא שנת תער"ג לפ"ק שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך כמדרשו החריף ובקי עצום מלא וגדוש יו"ש כש"ת מו"ה ישראל וועל"ן נ"י בק"ק טאדנאליא יצ"ו אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי מגילה עפה ומנופה מזה ומזה כתובים מלא הערות ופלפולים ועתה באתי ע"ד אשר בישוב א' מנין מצומצם ושנים מהם מחללי שבת בפתיח' חנות בש"ק במו"מ בעוה"ר וכבר ידי כתובים אליו מדברי הפרמ"ג כי אין מצרפין אותו לדבר שבקדושה ומעכ"ת הביא שפיר לחזות מדעת המקילין דבאיסור דרבנן לא חשבינן למחללי שבת בפרהסי' אלא שעומד לנגדינו דברי מרן חת"ס חו"מ סי' קצ"ה שהביא דברי הרמב"ן פ' אמור בעסק תדיר של מו"מ הוה מחללי שבת מה"ת והבי' ג"כ קרא דנחמי' מפורש כן, ומעכ"ת הבי' כל דעת המקילין דלא ס"ל כשיטת החת"ס והנה גם הוא ז"ל מתרצה לטעמי' דבאקראי גם הוא יודה אבל בפתיחת החנות תדיר עד שנעשה להם כהיתר ודאי סברתו קיימת ומאושרת להלכה ובפרט הלא ידוע כי מו"מ בחנות א"א כמעט בלא מלאכה דאורייתא כמו מחתך ומכה בפטיש בורר וכיו"ב ע"כ אין בידי להקל בזה נגד דעת הפרמ"ג וצריכים לחוש לכמה ברכות לבטלה בחזרת הש"צ וכיו"ב לבד מזה כתב בפרי תואר סי' קי"ט מי שאינו מקיים תקנות וגזירות חכז"ל כלומר דרך אפרקוסי' ובורר דרך לעצמו תקנה זו נראה בעיניו ותקנה אחרת טח עיניו מראות אין מצרפין לכל דבר שבקדושה והזהיר בני מדינת' אשר הי' להם דרך מסחר ואיזה מדינה אשר דרכ' כסל למו בזה, ע"כ לא יצרף עמם לדבר שבקדושה שצריך עשרה וכמדומה שכן הוא באותן מחללי שבת במו"מ ופתיחת חנות כמ"ש במס' ע"ז במי שאבוק ואדוק בעבירות הוה כמין וכש"כ בזה שעוברין על כמה אסורי דרבנן אין מספר כך דרכו של יצה"ר לטעות להם זה נאה וזה ל"נ ח"ו כאשר תשמענה אזנינו בעוה"ר כ"פ ולדעת הפ"ת בפשיטות אין להם צירוף למנין ואפשר אם רק אחד חסר למנין יצרפו קטן כמ"ש בסי' נ"ה כידוע. וראיתי מ"ש עמ"ש בהשובותי למעכ"ת סי' קי"א ע"ד מהרי"א סי' כ' וסי' כ"ו דלא מפסיל גברא רק בעדות לפני בד"ץ ע"כ אין לחוש להשוותן לענין חומר מחללי שבת בפרהסיה ואמרתי כי דברי מרן חת"ס בחו"מ סי' פ"ג כנגדו דס"ל דרק אינו בכלל בן ברית ואינו בתורת עדות בעצמותו אבל מ"מ אין חשוד לכה"ת לפי"ז שפיר י"ל במ"ש הש"ך דגם בידוע לעשרה הוה בכלל זה אבל לדעת מהרי"א דאין עצמ' נפסל עד שהועד בב"ד באופן מה שייך לנו ידוע לנו להעיד והביא מעכ"ת דברי ת' אבני צדק סי' קנ"ז במ"ש שם וז"ל מ"ש מעכ"ת ע"ד מהרי"א וכו' והרי אנו יודעים האמת שכך הוא אבל יעיין ת' חת"ס יו"ד סי' י"א ות' מהר"ם שיק סי' קנ"א וימצא מקום לדברי מהר"י והנה מעכ"ת חפש מי החולק ע"ד מהר"א והוא הגאון בעה"ס שבילי דוד אביו של השואל הגאבדק"ק ווייטצען נ"י אשר בחבורו בסי' קי"ט האריך בסברות עמוקות וראיות נכונות לסתור דברי מהרי"א ובתוך דבריו שם נמצא דברים הנ"ל כיון שיודעי' האמת שכך הוא א"צ לעדות בב"ד, ומסקנת' דהב"ד אין נותנים פסק רק בעדות אבל לענין נאמנות ונפסל גברא דשייך בהו לכל בר ישראל שיודע מהם ומהמונם צריך לחוש אפי' בלא עדות ע"ז שפיר שייך לעיין בחת"ס סי' י"א הנ"ל במ"ש שלא למחות ביד האוכלים משחיטה שו"ב אשר בעצמ' הי' אומרי' שיודעי' שהוציא טריפה מת"י כיון שכא הי' העדים עליו בבי"ד אין עליהם למחות על העוברין על דברי עצמן, והנה גם בזה לא זכיתי להבין דהא שם טעמי' בצדו דלמא שראו סימני תשובה בהאי גברא אבל בנ"ז שיודעים להיפך ותמיד עוברין ושבי' לעבירה זו מה סימנים רואים בהם ועיין בת' אבני צדק אה"ע סי' ז' שם הביא דברי שבילי דוד ג"כ בקיצור וכתב שדבריו נראין עיקר וכל מקום שנמצא שסמך ע"ד בדבר שהוא מדאורייתא הדר ביה ורק בסתם אסור דרבנן עומד על סמיכתו ומעתה אם נאמר דדבר שבקדושה וכן מ"ש מעכ"ת בשם הרמב"ן דתפילה בשבת ויו"ט מה"ת כש"כ שלא נסמוך לצרפו אלא דמדברי רמב"ן אינו מוכח רק דתפילה הוא מה"ת אבל בצבור רק משום ונקדשתי' מ"ש ע"ד פרמ"ג סי' תרפ"ה במ"ש להתענות בשובבי' ואירע ר"ח או ט"ו בשבט ביום ה' שמסתפק אם צריך להשלים ביום א' כיון שנדרה נדר והעלה בספיקו וק"ל כיון שנהג כן הוה כנדר וכדאיתא ביו"ד סי' רי"ד וכן בפרמ"ג עצמו סי' תס"ח ועיין בשע"ת סי' תרפ"ה הנ"ל דנ"ל דהנוהג אדעתא דמנהגא נוהג ומעיקרא הכי קבלה והנה אם חל ר"ח ביום ה' נוהגין בגליל העליון להתענות תמורת' בער"ח וכן הנהגתי בבית מדרשינו דפה. וראיתי מה ששואל בענינו של יום אם מותר ויוצא בו מצות משלוח מנות בבן לגבי אביו דאפשר דאסור משום דכתיב איש לרעהו ומחזי דמשוי ליה כרעהו ופוגע בכבוד אביו והביא עד"ז כמה הלכות דכתוב לענין כבוד או"א והנה לא מצאתי כעת בתשובות בנ"ז רק כיו"ב לענין משלוח מנות לרבו בת' מהרי"א ר"ד דעמד השואל בסבר' זו דמשוי רבו ליה כרעהו והשיב לו כמה ראיות מהפוסקים ומדרשות דשפיר שייך רעהו ואין זה בכלל זלזול כבוד ח"ו