לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קלח

דמי רק בדברים אחרים שנוגעים לענין זה כגון הכא לענין טומא' אוכלים בפרה דלגבי זה הוי כשרוף ולא יהי' מטמא אבל מה שנוגע לפרה עצמ' לא שייך כשרוף וכן בכל דוכתי' לענין העומד לפדות כפדוי וכיו"ב דוק ותשכח ע"כ שפיר אמרינן גבי פרה דשייך בי' חיבת הקדש דהוי מעשיה כמעשה הקרבנות וגם מועלי' בה ומעתה אם נימא כל העומד לשרוף כשרוף דמי ויהי' כאפר ממש ואז הוא חול ולא שום מעשה קרבן א"כ הוי כל העומד לגבי עצמות הדבר וזה לא אמרינן וכי נימא דלא ימעלו בעולה משום דעומד לשרוף ואין מועלי' באפר' ואחר שהורם וכיו"ב כמה דברים סברא זו לחלק ביניהם ע"כ לענ"ד לא קשי' עליהם מסוגי' דמנחות הנ"ל. ג) מ"ש כת"ה להסתפק בשנים שעשאו מלאכה בשבת דפטורים כמ"ש במ' שבת דף צ"ב וילפינן מקראי דבעושת' וגו' אם אחד מהם אינו בר חיובא מהו כגון גוי או קטן להבדיל והביא בשם ישמח לב שעמד על החקירה זו בשם אמרי בינה ודעת כת"ה דאין חילוק דעכ"פ לאו אורח' בהכי ולענ"ד ג"כ כדעת כת"ה והראי' מדברי תוס' מ' שבת דף צ"ד שהקשו למה נושא חי פטור דהרי נושא את עצמו עכ"פ הוא ג"כ נושא ואפי' במשא קטנה חייב ואי משום שניים שעשאו מלאכה הא הוי זה יכול וזה אינה יכול ואי נימא היכא אינו בר חיובא לא נאמר כלל זה הוי לי' למימר בפשיטות דהרי הנושא אינה בר חיובא דמה שנושא את עצמו לית' בכלל מוציא ולא בכלל מעביר וגם כי עיקר חי' נושא את עצמו נאמר בקטן עיין בגמ' ותוס' שם ובריש פ' ר"א ובפ' נוטל אדם את בנו ואין בר חיובא ולמה השיבו התוס' מכל זה דליכא למימר משום שנים שעשאו מלאכה ש"מ דאין חילוק בסוף פ' מפני' אשה מדדה את בנה רי"א וכו' אבל אם פי' גורר אסור ושם בר"ן דל"ל דחי נושא את עצמו כיון דאינו יכול להיות נוטל אחת ומניח אחת ורק גורר דהוי כחולי ומשמע דלגדול יותר פטור מטעם חי נושא את עצמו אם כי הוא קטן וכן בתוס' ריש פ' ר"א מוכח כנ"ל כמ"ש כת"ה. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קע''ו שוכ"ט על ראש ידידי תלמיד חביב ה"ה כבוד הרבני החוב"ק כש"ת מו"ה אברהם פ"מ נ"י אבן יקר ק"ק ווייטצען יצ"ו. אחדש"ה הנה ראיתי במ"ש קושי' עצומ' במ"ד במ' שבת דף כ"ב דמקשי' למ"ד בטעמי' דרב דאי"מ מנר לנר משום אכחושי מצוה ואפי' משרגא לשרגא אסור מהדלקת מנורה שמדליק' מנר מערבי שאר נרות וק"ל ממ"ד במ' מנחות דף מ"ח דאמר ר"ח ב"ט קמי' דר"י בשחט ד' כבשים על ב' חלות דמושך ב' ראשונים ושוחטי' שלא לשמן דאל"כ מפסיד האחרונים וא"ל ר"י וכי אומרי' חטא בשביל שתזכה והא באברי חטאת שנתערבו באברי עולה ר"א א' יתנו למעלה וכו' וחכמים אומרי' תעובר צורתן ואמאי לא אמרינן חטא בשביל שתזכה וא"ל ר"ח ב"ט חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן בשביל שתזכה בעולה' ל"א וא"כ ה"נ דבשלומ' במנור' דא"א באופן אחר אמרינן חטא באכחושי מצוה כדי שתזכה בהדלקת מנורה אבל בנ"ח הא אפשר להדליק ע"י שאר נרות שאינו של חנוכה ועיי' בהגהו' מהרא"ם שבש"ס ווילנא שמקש' כיו"ב ותי' כיון דאינו מפורש בהדי' בקרא דצריך להדליק ע"י נר מערבי וקרא דלהעלות נר תמיד יש ג"כ לפרש להדליק' תחילה על כן אם הי' בזה איז' אסור' משום אכחושי מצוה לא היינו מפרשי' להדליק שאר נרות מנר מערבי כיו"ב מצינו במ' זבחים דף צ"א גבי מתנדב יין לר"י לספלי' דע"ג אשים איכ' משום לא תכבה אם כי אינו מתכוון לכבוי הא ר"י ס"ל דבר שא"מ אסור ולר"ש דס"ל דבר שא"מ מותר מזלפו ע"ג אשים ונכון מאוד ולענ"ד י"ל בפשיטא אם כטעמך משום חטא בשביל שתזכה הא אמרינן דדוקא במין קרבן א' אמרינן ולא מחטאת ועולה ושם בתוס' דגם במנחה אחת משריים לקומץ הוי כשני מינים ע"כ תנן בנתערב קומץ בשריים אל יקטיר וא"כ ה"נ דהא בת"כ שמביא בגמ' נותן מעלה גדולה לנר מערבי שנר זה הוא לפני ה' ונר זה עדות לישראל שהשכינה שורה בישראל והי' מיועד לנס שדולקה כל היום פשיטא דהוי כשני מיני' כמו קומץ ושריים במנחה ובזה יש לתרץ ג"כ קושי' הפנ"י מה טעמי' לא פריך סתמ' ממנה שמדליק ממנו שאר נרות ומתניתין הוא במ' תמיד שהביא בפי' רשיז"ל ועיי' במ' מנחות דף פ"ב בתוס' שם שהביא מתניתין דמ' תמיד הנ"ל ולהנ"ל י"ל דמשו"ה האריך הש"ס להביא כל דברי ת"כ דממנו מוכח דנר מערבי הי' בו כל הני מעלות משאר נרות דלהכ' הוי כשני מיני' ולא שייך בי' לומר חטא בשביל שתזכה ועיי' בחדושי מרן חת"ס בסוגי'. והנני לסיים בכל חתמי ברכות. ידידך דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער, וידידינו הרבני הגדול תלמידי מה' גדלי' זעל: קאוויטש ממחוז ק"ק מונקאטש יצ"ו כתב אלי סברא נכונה דלא שייך לומר חטא בשביל שתזכה רק בדבר שבמקר' כמו שם במנחות משא"כ הכי דהוי דבר קביעות והוא דבר מתקבל כמובן דוש"ת הנ"ל. סימן קע''ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הה"ג חריף ובקי יו"ש מו"ה משה דוד נ"י אבדק"ק משימפא יצ"ו אחדש"ה הנה ע"ד אם אריך לכסות תפילין ש"י בבית הנהוג למען שלא יתקלקלו הרבוע וכבר הוזכר בשו"ת אחרונים וכמ"כ בערוגת הבושם סי' ד' ומימים כברים כאשר הייתי עוד בק"ק ברעזאווא יצ"ו הי' לי מו"מ של הלכה עם ת"ח א' בענין זה והערותי ג"כ מדברי התוס' מנחות דף כ"ה הנ"ל דלחד תירוצא לאו שפיר למיעבד הכי דהכל מכוסה