לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קלו

חדש חסר וממילא חדש מלא שלא מצינו מנהג זה בכל הש"ס והביא המתניתן מ' עירובי' ממ"ש משום ר' דוסא בב' ימים של ר"ה ודחי לי' ותמיהה בעינו שלא הביא דברי המשנה מ' נדרים דף ס' בקונם וכו' לחדש ר"ח להבא ופריך בגמ' פשיטא ותי' דקמשמ"ל בחדש חסר דמד"ת דלעבר קמשמ"ל דקרי לי' אנשי ריש דר"ח ולכל הפירושי' שנאמרו שם בהרא"ש והר"ן קאי בזמן דהוו' ב' ימים ר"ח דאם כי לענין חשבון המועדי' ר"ח א' מתחשב לשעבר עכ"ז בנדרים הלך אח' לשון ב"א וקרי לי' אינשי ריש ירח' אלמ' דנהגו כן בימי זמן המשנה והגמ' וטעמי' של דבר י"ל דבס' ברכ"י סי' תכ"ז בשם רבינו ישעי' ז"ל דטעם הדבר דכל חדש הוא כ"ט וחצי יום וע"כ חדש א' מלא וא' חסר למלאות וע"ד כי יום א' הוא עכ"פ חצי' ראוי' להיות קדש וכיון שחצי' קדש כול' קדש ע"כ מקדשי' יום ל' ויום ל"א יען שעפ"י קביעות מניה מתחיל המנין לחדש הבא והוא באמת ריש ירח' וכ' שכן הי' מימי ב' יום שני נביאים כמ"ש בשמואל ב' יום שני עייש"ה. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קע"ג שוכ"ט על ראש הרבני החריף ובקי יו"ש בנש"ק כש"ת מו"ה יהודא ר"ש נ"י מתושבי עה"ק ירושלים תבב"א. הנה באתי ע"ד מ"ש בדין המבואר באו"ח סי' תקס"א ברואה ערי יהודא וירושלים וביהמ"ק דצריך לקרוע האיך יש לנהוג בחוה"מ לפימ"ש ביו"ד סי' ש"מ ואו"ח סי' תקמ"ז דאי"ק רק על או"א ומעכ"ת מסתפק בזה אם כי דיני בענין הק' כמו באו"א כמ"ש שם עכ"ז י"ל כמו דלענין ת"ב דהו' אבלות ישנה כמ"ש במ' יבמות ובמג"א סי' תקנ"א וכן בהגר"א מה"ט מניחין תפילין ולענ"ד י"ל כמ"ש בגמ' מ' מ"ק דף כ"ו אבלות לחוד וקריעה לחוד דאין לתלות זב"ז ע"כ לענ"ד לפימ"ש הרמ"א בסי' ש"מ וסי' תקמ"ז דהיכ' שאין מנהג יש לקר' על כל קרובי' וכמ"ש בט"ז סי' ש"מ דעיקר כרוב הפוסקים שאינו מחלקי' בזה והביא הב"ח כי בפולי' נוהגי' כרוב הפוסקים וא"כ הה"ד בזה אם אין מנהג בזה ידוע בין תושבי עה"ק כמ"כ דינא הכי ובאמת בכל הני דנשנה בברייתא מ' מ"ק דף כ"ו לענין שמועות רעות ולענין ס"ת וברכות וכו' יש נמי לשאול שאלה זו האיך דינא בחוה"מ דבחדא מחתא מחתינהו עם הרואה ערי יהודא וכו' ומסתמא חד דינ' לכול' ומה"ט נמי יש לפשוט האסתפקת' דמעכ"ת לפימ"ש בפרימ"ג סי' תקמ"ז דבעומד בשעת יציאה הנ' חייב לקרוע גם בחוה"מ והא במ' שבת דף ק"ה אמרינן דהוה כס"ת שנשרפ' א"כ משמע דזה עוד חמור ממנו וכיון דבחדא תנינהו לענין רואה ע"י כמ"כ הלכה זו כזו. ומ"ש בשם מל"מ לענין מ' ביו"ט ה"ה דברי מג"א בשם ת' מהרמ"ל סי' ע"ד בסי' תקמ"ז ס"ק ג' ובעיקר דינ' בהני שמנו בברייתא אם א"ח בזמנו הביא בפ"ת בסי' ש"ס בשם משנת חכמים אם איר' בשבת והעלה בספיקת' עיי"ש ולהנ"ל בנ"ז אין נ"מ. ונזכה עם אחב"י לראות בבנין בית מקדשנו וערי יהוד' וח"י בקרב הימים ונזכה לגאולה שלמה בבי"א. ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קע"ד שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה יצחק נ"י אב"ד ק"ק נאווא יצ"ו. הנה ע"ד מ"ש כת"ה אם יש התיר' להיות בוחר במשמרת מלאכת המדינה מרצונו ועי"כ יפטר מעבודת הצבא ומתוך כך יהא מוכרח לחלל ש"ק ומעכ"ת דעתו לחלק בין קודם שנלכד בין הפקידים ובין לאח"כ והנה הם סברות ישרות בענין רוב' דתלי' ברצון המעשים ועבר לעתיד וכמ"ש הרמב"ן בסוגי' דסבלונו' ועיי' במג"א סי' ח' ס"ק י"א מ"ש ע"ד הב"ח גם בזה י"ל סבר' כנ"ל דילמ' מן המעוט דמסבל' והדר מקדשי ואת"ל שהוא מן הרוב' דילמ' כעת שינה רצונה ודאי בנ"ז ל"ל הכ'. והנה מ"ש לעיין לענין אסור' דחלול ש"ק ראיתי בת' אמרי אש סי' נ"ב ח' יו"ד במ"ש השואל על המנהג שהי' קהילות ששכרו אנשים מישראל ברצי כסף לכנוס לצבא במקום לומדי תורה וחשובי ישראל למה נהגו היתר בזה ה"ה במשנה מ' תרומות פ"ח מ' י"ב דאסור למסור ישראלים להציל שאר נשים כידוע ועד"ז יצא לחלק במה דקיימ"ל בש"ע סי' רמ"ב סעי' ד' דיוצאי' בשיירה ג' ימים קודם השבת אם כי אדעתי' שיהי' צריכי' לחלל שבת מפני פקו"נ והיא מדברי הריב"ש והתשב"ץ ואם כי במג"א הביא מדברי מהריב"ל להחמיר בודאי היינו בודאי גמור אבל בספק אפי' קרוב לודאי גם הריב"ל יודה להתיר וא"כ ה"נ בעמידת הצבא בזמן שנפקד ונמצא לפניהם ראוי' לצבא עוד הוה כמו זמנים לפני הליכה להיות בתוך אנשי בע"מ והא אז הוה פק"נ שדוח' שבת והוה דומ' ממש לשייר' ומעתה הה"ד בענין עבודת המשמרת ג"כ הכ' הוה דאם בזמן שמעמיד את עצמו להיות בעבודה זו יש עוד זמנים קודם מלאכת המעשה ואח"כ אשר כבר מושיבי' אות' לעבודת עבודתן מבל"ס שיש פק"נ דאם לא ירצה לעשות עבודת' ודאי שיש בדת המדינה עונש כמו עבודת בע"מ וא"כ לענין זה שוי' הם. ועוד י"ל דאינו ודאי שיצטרך לעשות מלאכ' דאורייתא כמש"א לפני א' ונבע"ב שנלקח להיות עומד על המשמר בכלי זיין בתוך איזה חצר של מדורות חיל הצבא וכיו"ב ועבודת בע"מ יותר ודאי וקרוב למלאכה דאוריית' כידוע ובענין סכ"נ בזה סגר הדרך בתשוב' א"א דאין בזה משום מאבדי עצמ' וכו' ולא משום ונשמרתם את נפשותיכם דא"כ לא הי' דהמע"ה עושה מלחמת רשות כ"כ להרווח' כמ"ש במ' סוטה דאפי' עוסק בדבר מצוה לא הוה א"כ ש"מ דלא מקרי סכ"נ ואפשר בזה"ז במלחמה הנוראה בכמה כלי משחיתים ואבני בלסתרו' הוה עכ"פ סכ"נ. וראיתי מ"ש כת"ה בשם הגאון מברעזאן זצ"ל ודברי ש"ג פ' י"ל