לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קלה
Levushe Mordekhai Orach Chaim tanina 135 · לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא · free full Hebrew text
Open in the reader →וראיתי מ"ש מעכ"ת ע"ד מהרש"א ונ' ע"ז דף י' בעוב' דרבי ואנטונינס דמשמע מדבריו דקטל עבדא אבב' דבית רבי בחזרתו לבית' והא שם אמר לר"ח לקרא לגני אבב' ומצאה דקטיל אלמא דקודם לכן קטלי' והנה זה באמת פליא' ע"ד רבינו מהרש"א ואפשר לומר דהאי עבדא דקטיל הוה קטיל בחזרה מיום קדום דהוה גני שם כי האי כקרת' מביתו דאנטונינוס נראה דפי' מביתו שהי' לו בטבריא כי קשה לומר מרומי הי' מערה עד טבריא דהא אי"א בלא ים מפסיק בינו ובינו ועוד כנראה שהי' שכיר אצלו כל יום ויום כנלענ"ד ליישב שלא יהי' דברי רבינו מהרש"א כמו בלא ראות עיניו דברי הגמ' ואח"כ ראיתי בס' אחד שכן הי' עיר אחד סמוכה לטבריא שהי' ג"כ נקרא רומי א"כ הדברים מכוונים בס"ד. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קע"א שוכ"ט על ראש חביבי ה"ה הב' חו"ב יו"ש כש"ת שלמה צוקער נ"י בק"ק בערעגסאס יצ"ו הנה מ"ש ע"ד קושי' רע"א בתוספת' מה ס"ד דלולב ש"א פסול משום מהבב"ע א"כ ל"ל קרא לפסול בס"ד נעבד לגבוה תיפוק לי' משום מהבב"ע ותי' עפ"י דברי טו"ז תרמ"ט במ"ש על דברי הלבוש דפוסל מורכב משום מהב"ב כלומר המוכר גוי נוגנת' שהרכיב עשה עברה דומ' דבהמת כלאים וכתב עליו בטו"ז מסוגיא דאוונכרי דבגזל של גוי ליכא בישראל משום מהב"ע ה"נ כ"כ להכי איצטריך קרא, והעיר מעכ"ת דקושי' רע"א היינו שהי' לי' לתוס' לאלים הקושיא כנ"ל ואם כתירוצ' הא בזה שייך גם בלולב ש"א עכ"ד בקיצור ואם כי נראה דבריו תשובה נוצח' מ"מ לענ"ד מזה לא תבר' הא פי' בתוס' לקמן דף כ"א ע"ב דמתני' איירי בע"ז של ישראל דאל"כ לא שייך כתות' מיכתת שיעורא וגם לפי פירוש רשיז"ל דפי' באשרה דמשה דהיינו שהי' בזמן כבוש א"י מ"מ הא אמרינן במ' ע"ז דנעשו הגוי' שלוחים והוי ע"ז של ישראל דלהכי לא מהני ביטול דלכ"ע הוה בי' משום מהב"ב ומה שתי' מע"כ דנ"מ אם רבים צריכים קרבן דברבים קרבן צבור ליכא משום מהב"ב כמ"ד במ' ברכות גבי עובדא דר"א והנה בפ' אלו אסורים מ' תמורה יליף מקרא ר' פ' ויקרא מן הבקר והא האי בקרבן יחיד דהיינו עולת נדבה ואפשר דמעכ"ת דמוקי לי' באם אינו ענין אקרבן יחיד דבל"ז פסול משום מהב"ב אוקמינן אקרבן צבור. ב) מ"ש מעכ"ת עמ"ש בסי' ל' דבשוא"ת לא שייך מהב"ב לזה הביא מתוס' הנ"ל דס"ל בלולב ש"א ליכא משום מהבב"ע דלא בא ע"י עבירה והא מבטל עי"כ מצוה שריפה אלא משום דהוה בשוא"ת דבר שכלי אמר ונכון הוא, רק שצ"ע מדברי מקו"ח בה' פסח בענין מה שמחלק בין ביעור חמץ וביעור של שאר אסה"נ עיי"ש. ומ"ש על מ"ש בסי' ק"ט לתרץ קושי' תוס' יו"ט בקה"ת מ"מ לא חיישינן וגזרינן משום העברת ד"א בר"ה והזכרתי הכל חייבין בנטילת לולב זה לא נאמר בגמ' כן הוא כדבריו ונאמר לי שהמעתיק הוסיף דברים הנ"ל ואין נ"מ דמ"מ הסברא לא נדחית עי"כ כמ"ש בין הנ"ל לקרה"ת כמובן. וראיתי מה שפלפל בחכמה לתרץ דברי ה' א"י בריש חולין גם אני בימי חורפי דרכתי עלי דרך זה והבאתי דברי הג"א מ' פסחים פ"א דנשים אין נאמנים בכל דבר שיש בו ספיקא דדעתן קלות וה"נ בשחיטה הא קיימ"ל דמסתפק ושואל הוה בכלל מומחין ודוקא אם אומר על אסור מותר ס"ל לה' א"י דקיימ"ל רוב מצוי' אצל שחיטה מומחין הן והכל שוחטין אפי' אינו נודע לנו שהוא מן המומחין כעכ"ח נשים לא ישחטו דאל"כ האיך נימא רוב מצוי' אצל שחיטה מומחין הן כיון דמקילין בספיקא וז"ש נשים לא ישחטו ע"י הרוב הנ"ל ושם בזבחי' י"כ דאיירי דידעינן בבירור שהם מומחים ועוד הארכתי בס"ד. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קע"ב שו"כ על ראש ידיד עליון ומר ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק צדיק י"ע חסידא ופריש' נ"י עה"י פ"ה בנש"ק כקיט"ת מו"ה שמעון סופר שליט"א אבדק"ק ערלוי יצ"ו. אחדש"ת ראיתי בתשו' א' מ"ש לענין מלאכת אנשים בר"ח והביא דברי ט"א ור' מגילה לומר מה"ת אסור עפי"ד הירושלמי דביום קרבנו ש"א ובכל יו"י הי' מן הראוי' לאסור ורק שאמר' תה"ק ואספת דגנך דא"א בזה ולפי"ז במ"ח מפני קרבן מוסף דאינ' רק מל' ל"ל יום ואין כאן א"א בכך אסור מה"ת וידוע כי בהרא"ם וצלח תי' בענין אח' דל"פ ועיין בש"י שהביא דבריהם ונ' פסחים פ' מ"ש וי"מ דדברי ירושלמי רק מדרך אסמכת' וי"ל דנראה כי כנים הדברים דהא בספ"ק מס' תענית חשוב הירושלמי עבודת' בר"ח וונהג' ואין לומר דרק בנשים נאמר מנהג' וכמ"ש הדר"ג דלעיל מונה וחשוב נשים דלא עבד' מלאכה במו"ש אינ' אפי' מנהג' ועוד דסליק סדר' מנהג' ובר"ח קאמר סתמ' משמע דבין לאנשים בין לנשים רק מנהג' וראיתי הדר"ג יצא לחלק דבנשים לא שייך אסור ממש משום קרבן מוסף דהוה מ"ע שהז"ג ופטורי' וצל"ע דהא בקרבנו' מוספים איכא שעיר כחטא' דמכפר על ט' מקדש או טהור שאכל קודש לר"ש כדאיתא בריש מ' שבועות ובדבר כפר' ודא' שוי' נשים לאנשים כמ"ש במ' קדושין דף ל"ה ומ"ש בתוס' כ"כ קרא לפטרו או לפסל' מסמיכו' וכו' תיפוק לי' דהוה מעשהז"ג היינו ממצות הנעשים בקרבנות אבל בקרבנות עצמן ודאי מחייבי' וקרוב לומר דגם בשאר קרבנות מוספי' הנשים בכלל דעכ"פ מכפר במ"ע ואי"צ להאריך לפני הדר"ג ומ"ש הדר"ג לחלק בין פנוי' לנשואה ראיתי בס' או"ח חדש מהגאב"ד ק"ק ספינק' ני' שהביא בשם ס' מאורי אור דאין מקום לחלק בכך. וראיתי מ"ש כבוד הדר"ג מנא הא מילת' דנהגי' ב' ימים ר"ח אשר להבא הוא