לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קלד

ברכה כללות למה לא יצא בברכת שהחיינו על כל המיני' דבזה לא שייכא דברי א"ר, והנה מ"ש ראיי' ממ"ד בסוכ' דף מ"ו העושה לולב מברך שהחיינו משמע לולב לבד לענ"ד מלת לולב קאי על כל ד' מיני' כמ"ש ר"פ לולב וערב' שבע' דודאי קאי על כל ד' מיני' ובד' מ"א ע"א בראשונה הי' לולב ניטל וכו' וכן במתניתן ע"ב כל העם מוליכי' לולביהם לביהכ"נ ובבריית' שם ראב"צ א' כן מנהג' של אנשי ירושלים יוצא מביתו ולולב' בידו וכן בכמה מקומו' וכפי כפות תמרים ר"פ לולב הגזול דלהכ' פירש"י ז"ל לולב כפות תמר' משום דסתם לולב ד' מינים ע"כ פי' כאן לולב לבד דהדס וערב' ואתרוג הלכותיה' פירש' במתניתן לקמן כל או"א לעצמ' וכאן נמי יעשה לולב גם אתרוג בכלל דשייך בי' עשיי ג"כ כגון לחתוך ממחובר או לחתוך עוקצו. וראיתי מ"ש מדברי הגה"א פ"ג מסוכ' בשם א"ז דלמאן דלא בעי לקיח' תמנה לענין חסר הה"ד בחסר מין א' יכול לברך וידוע כי התוס' דל"ז וד' כ"ט וכן במנח' חולקי' ובדף כ"ט ד"ה בעינן פי' דבר זה דלענין חסרון בד' מיני' דהוה עיקר לקיח' תקנו גם בשאר ימים כמו לקיח' לכל או"א ובמרדכי הביא דברי ר"י מאורליינש שפסק כדברי א"ז שהביא בהג"א ושם כי בראב"י חולק וכדברי התוס'. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"ע שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב החו"ב טובא יו"ש כש"ת מו"ה ישראל אברהם אלטער נ"י בק"ק קע רעסטור יצ"ו והנה ע"ד אשר הקשה עלי' במ"ד בטור ורמ"א סי' תרנ"ב דהמדקדק אוחז לולב ומיני' בעת התפילה ובזה"ז לא נראה אפי' המדקדקי' במצוות וניהו שכתב הט"ז והב"ח דרק למדקדק ראוי' לעשות כן ובשארית בנ"י מיחזי כיוהרא עכ"ז ק''ל למעכ"ת מ"מ מדקדקים בשאר מצוות יתר על חבריהם ולא חיישינן ליוהרא והביא דברי מג"א סי' ל"ב וסי' תרל"ט דפעמים מצינו המחמיר משובח ופעמים נקרא הדיוט וצריך להתישב והביא דברי ברכ"י מ"ש בזה והנה בנדון חזינן דגם בגמ' ישנם נוהגין כאנשי ירושלים בזה ויש שלא הי' נוהגין דהא איתא שם דף מ"א אמר מר ב"א לר"א אבא צלי מצלי משמע דר"א לא הי' נוהג כן ור"א מרא דתלמודא ודאי הי' מן המדקדקים ועכ"ז לא הי' נוהג בדקדוק זה וגם לשון הברייתא כך הי' מנהג של אנשי ירושלים משמע כן כדמצינו בכ"מ דרק אנשי ירושלים הי' מן המהדרין אלמא דהוי נהרא ונהרא ופשטא ועיין בט"ז סי' קכ"ח בסופ' על דברי ר"ת והוא דברי' בס"פ א"נ דף ס"ז דרבינא אכל בנכייתא אם כי אמרינן התם דצורבא מדרבנן לא ליכול בנכייתא רבינא לא הי' נוטל עטרה לעצמו לנהוג כצורבא מדרבנן בחומרא זו, ואפשר לומר דהא טעמי' דלולב מותר בשעת התפילה דמשום חביבותא לא מטריד בכוונת התפילה כמ"ש בגמ' שם ובסי' ק''ו בהל' תפלה והנה בתוס' מ' ר"ה דף כ' ודף י"ט משמע דצריך להדר בקדוש החודש שלא לעשות יו"ט מספק דע"כ קור' בגמ' קלקול ושמעתי מאמ"ו הגאון המובהק זצ"ל שהי' אבדק"ק ג''וו דע"י ספק קל הוא בעיני הבריות וכמ"ש בספרי' הק' דע"כ אשם תלוי בדמים יקרים יותר מחטאת דבספיק' תלה עצמו בקלות ואמתלאות שאינו בכלל האסור ונקילי' בה וה"נ הא מבואר בגמ' ר"פ לולב וערבה דמשו"ה לדידן גם ביו"ט א' לא דחי נטליתו בשבת דאנן לא בקיא' בקביע' דירח' ובא"י הי' בקיאין ומסתמא בחה"ס בבא כל ישראל הי' רובן בעיה"ק ירושלים ולהם הי' ודאי וע"כ הי' המצוה חביבי' עליהם אבל לאיני' בקיאים דהוה ספיקא אם יאמרו דבספק דרק בא"י להקל כש"כ דאינ' חביב' ויקר' וע"כ כיון דבי' א' דהוי ספיקא לא הי' נוהגין כהמדקדקין גם בשאר ימים לא יהי' חמור יותר מן יום א' דעיקר' מדאורייתא בגבולין. וראיתי מעכ"ת תמי' לו' בהיפך דכמו דקיימ"ל גבי חתן בסי' ע' דיקרא את שמע ואם כי מדינא דגמ' פטור ואם קרא מיחז' כיוהרא בזה"ז שאין אנו מכוונים כ"כ נהפוך דחתן שאינה קורא מיחזי כיהורא דמשמע מני' דהוא מכוון בזמנים אחרים, וא"כ ה"נ אם לא יטול הלולב בשעת תפלה משום זה הוה כיהורא דמשמע משום כוונת' התפלה עושה כן לא אדע כוונתו בזה דשם משנה ממנהגי' של עולם דכל או"א קורא והוא אינו קורא מיחזי כיהורא אבל בזה שאין שום שנוי מנהג העולם מפני מה מיחזי כיהורא דפשיטא דאנשים פשוטים וע"ה שאין בידם לכוון כלל אינו נוטלין הלולב אם כן מנ"ל דמחזיק עצמו כמו המכוונים דילמא להיפך כמו מי שאינ' מדקדק ועוד דגבי ק"ש דהוה מ"ע מה"ת החמור' דמקבל עליו עמ"ש אם מתבטל משום כוונתו ודאי יש שינוי גדול ומיחזי כיהורא אבל הכא דכבר יצא בנטילת' ונענועו כל מכל ואינה רק משום חביבות' בזה מנ"ל דמיחזי כיהורא דילמא אינו מאנשי מעלה דמחבבין מצוות כ"כ וז"פ, ועיקר מ"ש בעיני מעכ"ת בענין מדקדקי' במעשים טובים לבטל היהורא כמ"ש בשכה"ג וא"ר אני אומר כמה רחוקי' מדוכ' פלן מזמן רמ"א עד לעת כזאת מי זה אשר נזהר באיסור חדש בזה"ז ולא נשמע מזמן מרן חת"ס שהוא הי' נזהר מאוד בזה וראית' באיזה ספר משמי' דהגאון מהראו"ו זצ"ל שהי' נזהר מאוד באיסור חדש וביום י"ח בחוה"מ הי' אופין מצות מתבואה חדשה שהותר בזמן הנ"ל בח"ל כי דבר שנאסר והותר' מצוה לאכול. ועיין בגמ' סוכה דף כ"ו שדהע"ה ורבי ורב לא היו ישנים בי' יותר משיתין נשמין וכן הי' מנהגו של הגר"א והי' משער שהוא חצי שעה וגם בשינת הלילה כל חצי שעה הי' מתעורר ונטל ידיו ושוב הי' ישן ח"ש כך עשה ג"פ הכל שעה וחצי ועוד כמה דברים נוראים אשר נכתבו ומספרים מצדיקי עולם ועיין במ' חולין דף מ"ד פריך דברים בפשיטות ארבה ב"ח כיון דאורי בי' חכם ואיך אכל ממנה והביא דברי הנביא יחזקאל ע"ה א"כ הוי פשיטא להם להתנהג כמו דברי נביאים ומי נוהג כן בזה"ז ואי"צ להאריך ביודעים ובלא יודעים וד"ל.