לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קכג

המלכות כמ"ש החת"ס שם ומעכ"ת מבפנים להתודע עד"ז דאם הוא כן ה"ה כמ"ש דעובדא זו עדיפא דודאי הו' ברשות' דמלכותא ולא עבר שום א' אב"י וליכא קנסא ומותר אבל אם הוא לתקון המדינה צ"ע אם מהני להוציא מרשות ישראל בלא קנין, ואפשר אם הרה"ק ממונ' מטעם הערכאות גם הוא בכללם כמ"ש בשם הרשב"א דאפי' הפקיד אם עושה עפ"י ציוי המלכות הוה בכלל דד"מ וקנהו למלכותן אלא שראיתי בתשו' תשורת ש"י סי' רס"ב שחושש להחמיר בעובד' דידי' (שהי' נתפס בעד ראובן בעל ארענדא מיד שמעון חבית יי"ש) והביא גם כן מצד דד"מ והעיר ע"ד שמק"ב בב"ב דד"מ אינ' פועל. רק להפקיר ולא לאוקמי ברשותו ואם תאמר א"כ דהוה הפקר לא עבר שום א' מהם אב"י השיב עד"ז דמ"מ הוה כגורם לממון דע"י הפקר' דמלכות' דילמ' יחזיר' לשמעון כאשר יהי' בסופו ושום אדם אינו יכול לזכות בו וגם יכול למכור עכ"פ חציו מצד ספק' כמ"ש התוס' במ' בכורות דכל ספק בממונו חשוב חציו. והנה כל זה בהנ"ל אבל בעובד' זו שאין סופו לזכות בו וגם אינו יכול למוכרו וליכא שום גורם לממון ועיי' בפנ"י בסוגי' דהרהינ' דבחמץ של עצמ' לא שייך גורם לממון דאל"כ מה מהני בטול דעכ"פ ניח' לאח"ז לזכות בו עי"ש שהניח בצ"ע עכ"פ בנ"ז אין שום גורם לממון והוה הפקר לאותן דעות בדד"מ. ועוד י"נ דבמסים וארנינית לכ"ע עושה קנין כמ"ש בתוס' ורש"י ז"ל פסחי' ה' גבי בהמת ארנונא עי"ש, והנה מסקנת מהרמשי"ק להלכה כיון שהי' אונס כל ימי פסח וגם בטל אין לקונס' כמ"ש בח"י סי' תמ"ז וגם מצדד לומר דיש לדמות קצת לחמץ שנפלו עליו מפולת כיון דאין בידו לבערו ומה לי ע"י מפולת או ע"י מסגרת (ועיי' במכילתא פ' בא לא ימצא בבתיכ' פרט חמץ של נכרי ביד ישראל ומשנפלו עלי' מפולת דאינ' יכול לבערו) ועוד כיון דנפק' זכותו על אות' זמן הפסח וכבר כתב בשאג"א סי' פ"ג דאם הוציא מרשות' קודם הפסח אינו עובר בב"י ע"כ מותר בהפ"מ לבטל ברוב, וכבר כתבתי דנ"ז עדיף. עכ"פ קל הדבר לבטל ברוב' דהיינו לשלוח הקמחי' ע"י שלוחי גוים, ובל"ס אצל אוצר הערכאות הרבה קמחי' של נכריים שאינו בכלל חמץ שעעה"פ ויניח קמחי' הנ"ל בתוכ' זה בכה וזה בכה בלא ראיית ישראל וממילא יתבטלו ברוב היתר כנלענ"ד, אם יסכים אתנו עוד מבעלי הוראה, (והנה לענין מכיר' לאחר חצות ידוע מ"ש הנוב"י מהד"ת סי' ס"ג והחת"ס סי' קי"ד וראיתי בתשו' מהרש"ם סי' ק"נ דהביא הירושלמי דגם אחר חצות איכ' ב"י ע"כ החמיר באין עומד הגוי אצל החנות ולענין קנין חצר לנכרי ידוע מ"ש במקו"ח וכן ראיתי בתשו' גדולי טהרה דיש חצר לנכרי גם בתור' שליחות והיא גמ' מפורשת א' ע"ז בכליו של נכרי כידוע, ובכ"ז יש לעיין אם הי' מהני מכור' משום דד"מ כמובן.) וע"ד מ"ש לענין הסולת בתשו' מהרמשי"ק סי' רט"ו הנה אם הקמח נטחן ברחיים של קיטור לענ"ד אין חשש' משום לתית' וכן הוא בכל רחיים שקורים קונסטמיהל כאשר בימי חרפי הייתי משגיח וראיתי כי כבר הי' נתייבש ונתרועע מעשה השופפרת מפני כי ברחיים הנ"ל עושין ג' מיני סובין ע"י המאשינען וא"א בחטי' כתותי' וכן אית' בתשו' מהרש"ם בסי' ק"נ הנ"ל ברחיים של קיטור, ובזה מעכ"ת ידוע לפניו וכבר נאמרי' לעיל בס"ד בצדדו התירו. וראיתי הפלפל בתשו' בית נפתלי ממר אביו הגאון זצ"ל סי' כ"ב והיא תשובה ארוכה ונשגבה וסובב הולך ע"ד הנוב"י מהד"ת סי' ע' ויש לעיין דבתוספת' פ"ג דחולין איתא להדיא אין מוכרים ביצים נבלות וטריפות לנכרי שמא יחזור וימכרנ' לישראל והא ביצה נבלה לכ"ע מדרבנן ובנב"י תמה ע"ד הטור שאוסר גם ביצה נבלה למכור לנכרי דבגמ' ל"מ רק טריפה והא בתוספת' מבואר כדברי הטור, ואי"מ להאריך כעת, והנני ידידי הדוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קנ"ז שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה בן ציון בלום נ"י אב"ד ק"ק סארוואש יצ"ו ע"ד עובד' ביתומי' קטנים שמת מורישם ובתוך הירושה הי' דברים חמוצים כגון יי"ש קאנ: דיטען שטארק וכיו"ב ולא הי' שום מכירה לגוי הנהוג ולא בטול וכל נכסי היורשי' נסגר ונחתם מיד ערכאו' כדרכ' שחק להם למכור עפ"י ליציטאציאן מהו לענין חמץ שעעה"פ אם יש בכגון זה קנסא כמו שאר אונס דפסק הרמב"ם וכן קיימ"ל בסי' תמ"ח ומעכ"ת צלל במים אדירי' ושיטת הפוסקים שגורי' וסדורי' לפניו וכן הביא מדברי פרמ"ג בפה"כ ח''ב אות ב' דנראה שמסתפק בזה משום ערמ' והנה ראיתי כי מ"ש לי' בפתיח' פשיטא לי' בסס"י תל"ד ע"ד ח"י במ"ש ביתומים האפטרופס מחויב לבדוק ולבער חמץ שלהם עד"ז העמיד דברי' לומר כי אם לא נעשה כן ליכ' למקנסי' דבקטן כא שייך קנס' ע"כ טוב כי האפטרופ' יסלק אחריות מהנ"ל וא"כ שוב אין אסור ובזה מתורץ מ"ש כת"ה מדברי ח"י דהאפטרופס יבער וכן בחי"א ובאם לא עשה כן אינו חייב משום פשיע' כמ"כ בח"מ סי' ר"ץ וכן איתא בח"י סי' תמ"ח ע"ד שו"ת דברי ריבות ומוקי לי' כת"ה דאיירו ביתומים גדולים ולא משמע הכ' דפשיטא דהי' להם לסלק אפטרופ' ולבער בעצמן אלא לדברי פרמ"ג אתי שפיר דאם לא ביער אסור אחה"פ משום קנס' דידי' דעליו באחריות דפשעי' עכ"פ והא קיימ"ל בסי' ת"מ דעיקר כשיטת בה"ג דאפי' באחריות דפשיע' עובר וזה כוונ' הפרמ"ג מ"ש דיסלק האחריות ממנו וכן מצאתי בס' מעדני שמואל בשם א"ח חדש שהביא דברי חקר הלכה בקטן שנתגדל בימי פסח דחמצו לאחה"פ מותר דלא שייך בזה חשש ערמ' דקודם הפסח לא הי' בר חיוב' ואם משום חנוך קטן לא מצינו בזה לקנסא ובת' ארי' דב"ע באבני זכרון העיר ביתומים קטנים שירשו מאביה' וכתב שיש לעיין בס'