לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא יב

זלה"ה דלא הי' ברכה לבטלה כמ"ש גם בנ"ד שוב ראיתי בדברי' שנראה שחזר ממ"ש וכתב שאם נזדמן לו תפילין של רש"י אחרים יניח' בברכה ואם לאו יברך ע"י הרהור מ"מ לענ"ד נ"ד עדיף דתפילי' של ר"ת הוא רק ממנהג' שקבל עליו ואינו ודאי כ"כ משא"כ תפילין ש"ר ודאי יעשה כמצותו מה"ת ועוד דעל תפילין ר"ת אי"מ בשום פעם כמובן ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ו' ב"ה יום ג' פ' תזריע תרע"ג לפ"ק מאד שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני המופלג בחו"י כש"ת מו"ה משה נ"י סופר סת"ם בק"ק מישקאלץ אחדש"ה וכו', והנה ע"ד החי"ת שבתפילין אשר הז' שני' נעשה כמו ד' אין בידי האיך לתקן וכמ"ש מעכ"ת, שוב ראיתי במקדש מעט בצורות האותיות והביא הך דינא בחי"ת שעשה ז' ודל"ת לדעתי' בטל ממנו צורת האות והניח בצ"ע א"כ אין מקום לתקן וכנ"ל וע"ד הרי"ש שבס"ת אשר רגלה ארוך כפליים הנה במקדש מעט כתב אם נראה רגלה ארוך שמסופקת לכ"ף צריך להראות לתנוק ואח"כ כתב בשם ספר ב"ש כי שיעור רגלה כמו א' וחצי קולמוס אחרי הגהת בס' ב"ש הנ"ל ועוד כתב בשם א"ב דתמונה בס' ב"ש דשיעור רגלה כמו רגל הוי"ו ושכן נוהגין ומעתה יראת מה שלפניו והנני לסיים בכל חוחמי ברכות ידידו ש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ז' בעהי"ת. לכבוד הרב הגדול חו"ב יו"ש כש"ת מו"ה זאב וואלף טירנויער דומ"ץ ק"ק שאמלוי יצ"ו הנה ראיתי מ"ש מעכ"ת בענין ביטול מי רגלים דשיעורו ברביעית מים כמ"ש במ' ברכות ד' כ"ה ובאו"ח סי' מ"ז האיך הלכה אם מראה מי רגלים ניכרין אם מהני ברביעית הנ"ל ומעכ"ת פלפל והביא תשובות ראשונים ואחרונים מ"ש בענין של דבריהם וסבר' כת"ה אם נדמה אותו לשאר איסרים אם ניכר האיסור אינה בטל והביא דברי הרמ"א סי' צ"ב בנפל חלב לתוך התבשיל דצריך לקרר אותו שיקפיא למעלה לענ"ד משום הא י"ל דזה קיל דהא בא"א להגה"ק מבוטשאט חקר בזה האיך מותר לבטל לכתחילה אפי' אד"ר ותי' דכאן תליא בכסוי ובמטיל לתוכו מים הוה ככסי' והא מותר לכתחילה לכסותן וכן י"ל דהוה כהוציא לחוץ דמותר ג"כ לכתחילה והנה לפי מ"ש בת' ח"צ סי' ק"ב דמשמע דמטעם ביטול קאתינן עלה דמה"ט בפחות מרביעית סגיא ברוב מים כשאר ביטולים ורק שהקילו ברביעית מים אפי' רבו מ"ר עליהם צ"ל כעין שהקילו ברביעית אפי' רבו מ"ר הה"ד שהקילו לענין ביטול לכתחילה או כמ"ש בלבוש בה' סוכה דמשום מצוה מותר לבטל סכך פסול בסכך כשר וגם אפשר לומר לפימ"ש בטו"ז דבעת ההיתר מותר לבטל א"כ ממנ"פ אם אי"צ לומר דבר שבקדושה שעת היתר הוא דומיא דסכך לפני החה"ס דבמי רגלים ליכא איסורה רק שאסור לומר דבר תורה וקדושה לפניהם ולפי דעת הא"א דהוה ככיסוי או כהוצאה לחוץ באמת צ"ע דאם ניכר המרבה שלהם הא אינו מכוסה ולא הוצאה ואפשר דלא ככסוי ממש קאמר בלא ראות דהא אין אסור בראי' דרך זכוכית וכמ"ש מעכ"ת ולענין נ"ד הי' נלענ"ד דתליא בפלוגתא האחרונים אי לענין איסורין אמרינן חזותא מלתא הוא וידוע דעת פר"ח סי' ק"ב דמסקנתו כיון דבר' בב"ק איבעיא דלא איפשטי' בדאורייתא מחמירין לומר דחזותא מלתא ובדרבנן לקולא וא"כ כיון דלא אסרה תורה רק אלא כנגד העמוד ובנ"ד אינה רק דרבנן הי' מקום לומר דלקולא אזלינן אך הפרמ"ג במשבצות ס"ל דגם באיסור בדרבנן יש להחמיר רק מקילין להוסיף ולבטל עד שיכלה המראה איים אין כ"י בזה אך לפי"ד מג"א סי' ע"ו סק"ג דאפילו מראה צואה ע"ג ידיו אע"ג דאינה מכוסה כיון שאינה רק מעט ואין בו ממש מותר בק"ש ועיין במחה"ש ול"ש שם א"כ חזינן דלענין זה חזותא לאו מלתא הוא וא"כ כש"כ במי רגלים ובנידן זה אכן בטו"ז או"ח סי' ש"ב סק"ו משמע דכגון זה חזותא מלתא עיי"ש אם נראה על חלוקו אם רשאי לגרר בשבת דמסתפקא כיון דאין בו ממש לא שייך לחוש משום טוחן דאינו גורר רק משום להתפלל בנקיות. ואפשר לומר דלא אסור לקרות מדינא ורק משום יתרון טהרת נקיות הוא עשה כן וכן משמע מלשונו דאל"כ יאמר להדיא דגורר משום דאסור לקרות מתוך כן ועכ"ח דל"פ לדעת מג"א סי' ע"ו סק"ו דנוטה להקל אם צואה על בגדיו ומכוסה עיי"ש ביד אפרים ומחה"ש א"כ בדברי הט''וז דמייתי על חלוקו ישנו מראה הנ"ל ופשיטא דהוא מכוסה וגם ודאי לא שייך בזה סברת מג"א הנ"ל דבנגע בסנדלי' דמשו"ה אסור דפעמים מתגלה וכן ס"ל להפוסקים לענין כסוי בגדים מ"מ בחלוק לכ"ע י"ל דמותר וא"כ דברי טו"ז בס' ש"ב ודאי לא נאמרו לאוסר מדינא א"כ בנ"ד לפענ"ד לכ"ע יש להקל ולומר דחזותא בהגוו"נ לאו מלתא כנלענ"ד וראיתי מ"ש בה' מקוואות לפרש דברי המחבר וה"ה דברים נכונים ועיין בת' אמרי אש סי' מ"ח דברים יקרים מ"ש בעניני דברי התוס' מ' יומא ד' נ"א עייש"ה ידידו ש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ח' בע"ה יום ב. לס' הברכה תער"ג לפ"ק פ' מאד. שוכ"ט על ראש הב' החו"ב בנש"ק כה' יושיע ג"ב בהגאוה''צ סוואליעווא יצ"ו. מכתבו קבלתי ע"ד אם מותר לעמוד במקומ' בעת שמתפלל אביו לפני התיבה לבסיס קלא, והוא במקום אביו ורבו נ"י וכ"ת פתח פתח' להיתרא מפני שבאופן זה בידו להתפלל כדינו שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר וכמ"ש במ' ברכות וכן קיי"ל בשו"ע סי' צ' והא אפי' אם אביו צוה לו לעבור על איסור דרבנן לא ישמע לו כמ"ש הרמב"ם בפ"ה מה' ממרא וכן בשו"ע סי' ר"מ נתן טעם לדבר אם כי ילפינן מקרא איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו כולם חייבין בכבודוזהו שייך במילי דאורייתא אבל במילי