לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קיז

למפר' ואם כי ס"ל בסי' תס"ב דמ"פ עם מים הוה נוקש' מה"ת כנ"ל מ"מ לפימ"ש כאן שפיר דלענין אכיל' הוה מי פירות עם מים גם לדעת הטור מה"ת מ"מ אינו עובר בב"י דכאכיל' אתרבאי' דאינו רע כמו שאר נוקש' מ"מ אינו בב"י וכן ראיתי בס' מעדני שמואל על ס' קשו"ע מלקט כולי' הלכו' פסח ומביא חבל הנביאי' פוסקי' אחרונים דלענין מ"פ עם מים הוה נוקש' לענין היתר לאחה"פ וכן הקילו בכעקיך הנ"ל מה"ט כשכ"ל בנ"ז אם יתודע כי המים אינו בתוכו יותר מהצוקער דאם המים יותר מהצוקער מחמיר בפמ"ג לומר דהוה חמץ גמור וגם צריך להתודע ע"ד תערובו' קמח אם מערבי' מיד בתוך מי צוקער דאז שפיר הוה מי פירות עם מים אבל אם שורי' הקמח במי דעלמ' עד שנעשה בצק לדבוק פשיט' דיש לחוש לחמץ גמור ולענ"ד יש לשאול לאומני' הבקיאי' ועוסקי' במלאכת קאנדיטען הנ"ל ואפשר עמית' הרבני הגדול מו"ה אנשיל בעק נ"י בק"ק מיהאליפאלי בקי בענין זה כי כמה שנים הי' עוסק במלאכ' זו גם אבותיו ע"ה וכן קרובי' בק"ק טאפאלטשאן עוסקי' באומנות הנ"ל והפירמע שלהם געברידער לעווין נ"י טאפאל: טשאן והם יו"ש ומ"ש מעכ"ת דלא עלת' על דעת' ולא ידע כלל דהקאנדיטען בתוך הסחורו' ונשאר על האייזענבאהן ומשו"ה מצדד דלקני' הגוי מהפקיר' ולא אדע במה קנה בין ידע ובין לא ידע וכי באמיר' לבד קנה כיון שאינו בחצרו וגם לא אמר לו שיקנה באגב קרק' וכי בדברים לבד יקנה והנה מעכ"ת אינ' מבאר למה לא עלת' ע"ד דאם עשה בשטעללונג ורק שלחו לידי ברגילות לשלוח לידו סחור' זו בזה ישנ' מחלוק' באחרוני' אם קנה כלל בנשאר על האייזענבאהן בת' נטע שורק סי' ל"ה דאינו קונה עד שיפד' הסחור' דאין זה קנין אפי אם שלח כסף אינו רק חיוב ולא קנין כיון דמצי לשלוח לידו איזה דברים שירצה המוכר ולא מסיים סחור' זו וכמ"ש בחו"מ סי' ר"ט וכן דעת מהרמשי"ק סי' רכ"ה רק דעת ת' ערוגת הבושם שקנה מטעם דרך התגרי' וכמ"ש סי' ר"א וכבר נסתפקתי בספרי לב"מ חח"מ אם שייך כלל דרך התגרי' בחיוב ובת' נהרי אפרסמן ראיתי דדעתו כי הסחור' נקנה לקונה משעה שנשלח לידו ולא אדע מנ"ל הא ושאלתי לסוחרי' והשיב' לי כי אם עשה בשטעככונג ואינו מוצא שום סיב' כגון ביוקרו וזולא או סיב' אחרת כל דהו אינו יכול לחזור בקנינו ואז בודאי קנה עכ"פ בדרך התגרי' ואסתימט' כמ"ש בסי' ר"א הנ"ל אבל אם לא עשה בעשטעכלונג בידו לומר שאינו מקבלי' ולא קנה כלל א"כ כש"כ בנ"ז ודאי י"ל דאסור' לא ניח' לי' דלקני' וכ"כ בת' מרן חת"ס סי' קל"ד דמי שנשלח לידו חיטי' ובתוכו חיטי' חמיצ' שבאו בספינ' פסק ג"כ דאין כאן קנין וקנין בטעות הוה כיון דבש"ע סי' תס"ז מבואר דחיטי' הבאי' בספינ' אין לחוש משום חמץ ע"כ לא עלת' על דעת' שישנ' בתוכ' חיטי' מחומצ' והנה כמו דאמרינ' במ' ע"ז בקנה גרוטאות ובתוכ' אלילי' דלא קנה ולענין זה מעכ"ת מבפנים לידע ולהודיע דאם עשה בעשטעלפונג על הקאנדיטען אינו דומי' כלל למ"ש בעובד' דחת"ס אבל בלא עשה בעשטעללונג לענ"ד דלא קנה וכהנ"ל. ומענין נוסח שטר מכיר' לא הזכיר מעכ"ת אם כתוב בו כמו שכתוב בשט"מ הנוהגי' עתה שמוכר לגוי כל חמץ הנמצא ברשותו ומה שהוא על הדרך דמזה דברו בת' נהרי אפרסמון ובת' שערי צדק ואין לי לדין בי' כיון שאינו מבואר בדבריו נוסח שטר מכיר' בזה וע"ד החומץ כתב בת' מהרמשי"ק שיש בו חלק שמונה ממאה משפריט ושפריט גופ' בזה"ז רוב' קטניות ובת' אמרי אש וכן בת' בית שלמה מקיל' בזה בכמה תשוב' להקל עכ"פ לערב' ברוב היתר בקאנדיטען שלוקח אחה"פ וגם יש לומר ולשאול כמה קמח מערבי' בו אם יש כזית כדי א"פ או אינו רק טעמי כלומר פחות משש' אבל אינו כדי א"פ דהיינו חלק עשירי אינו כדי א"פ ואינו רק טעמי ובטכ"ע יש מקילי' כמ"ש בח"י סי' תמ"ב וגם יש ליתן לטעום לנכרי מסלפ"ת אם טועם טעם קמח או לאו כמ"ש גם בת' מרן החת"ס סי' ק"ט ואפשר דהכ' יש לידע מכול' שתא דנאכלי' וממיל' נודע אם מרגישי' טעם קמח או לא כמ"ש בב"י סי' תע"ז בשם ר"ת לענין מי תותי' עיי"ש בכ"ז מעכ"ת מבפנים ועכ"פ בתערובו' הנ"ל ראיתי בת' ערוגת הבושם הנ"ל מ"ש בדברי מחה"ש סי' תמ"ח דחצרו של גוי אינו קונ' לו אם חצר משום שליחות אתרבאי דאי"ש לגוי וחדוש בעיני שלא הזכיר דברי קצ"ח סי' קצ"ד וכן מהריט"א פ' ו' בכורו' ומקו"ח סי' תמ"ח שהביא' ראיי' מגמר' ערוכ' מ' ע"ז דף פ"א דכלי' של נכרי קוני' לו ועכ"ח מטעם חצר כמ"ש בשמ"ק מ' בב"מ ועכ"ח שאני חצר שאינו גבר' ובר דעת ועכ"ח מותיב בי' לא שייך גבי' למעוטי משום שאינו ב"ב כמובן עיי"ש יש להתיר אם יסכים הג' אב"ד. והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דוש"ת ח"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"ג שוכ"ט על ראש ידידי ה''ה האברך החו"ב יו"ש כש"ת מו"ה יצחק קרויז נ"י בטעגלאש יצ"ו. הנה באתי ע"ד אחיו נ"י אשר ע"י יסורי חולי ר"ל בשעת וזמן מכירת חמץ ומתו"כ שכח לחתום שמו על השטר מכיר' ומעכ"ת הביא דברי תשובה דברי חיים סי' מ"א ומ"ה ות' שו"מ סי' ר"ז אשר שם באו בצעדי היתר ולענין הנאה בשע"ד ואח"כ לענין מכיר' זו שהי' קמח ברחיים של עצמ' אשר עד"ז הי' היתר המכיר' עד"ז הביא דברי מרן חת"ס קי"ד ות' ווהרמשי"ק סי' רט"ו ואחרון הכביד ת' ערוגת הבושם סי' קכ"ח שהחמיר מאוד אפי' בזמן שנתברר שאין לוחת ברחיים של קיטור, דאין כל הזמנים שוי' והנה לענין הלכה א' היינו שלא חתם שמו בשטר נמצא עוד בשו"מ סי' צ"ג וסי' צ"ה להקל מכמה טעמים וחדא דמדינא הי' מותר ע"י אונס רק שהחמירו משום דילמא יערים כמ"ש בירושלמי לענין ביטול ובנדון שעשה הכל כהוגן בהכנ' דרב' עפ"י כל הקניני'