לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קטו

שמואל סי' קי"ד מ"ש שם בענין זה והנה כל הנ"ל אני אומר אם יסכים אתנו ידידי חמיו הגאון הצדיק נ"י בפרט בתבוא' וקמח אפשר לומר דודאי יש לסמוך בזה דבתבוא' אם אינו ידוע החמוץ לא חיישינן דהא בסי' תס"ו הובא הדין האיך יתנהג בנותן שעורי' לבהמות ועיי' בס' ת"ח ברמ"א גבי אוצר חטי' בבור והוא בשם ת' הרמב"ן והרשב"א. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ונזכה עם כל אחב"י לראות בראש שמחת עולם בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפש ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קמ"ז אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי, וע"ד מ"ש במקום כבודו שנמצא על השקי' של קמח' דפסחא כעין קרטי' יבשי' ויש חשש' שהם ע"י איז, לכלוך ונתייבש' והא מבואר בסי' תס"ו דלא מהני ריקוד בזה, ומעכ"ת הביא דברי נ"א סי' כ"ג שהעלה להקל בזה, ודבריו הם עפי"ד ח''י סי' תס"ו בשם הדרישה דהוי ס"ס שמא הוא ע"י מי פירות וק"ל דהא מ"פ עם מים עוד ממהר להחמיץ וכמו שראיתי לתשו' בית אפרים סי' מ' שהוכיח כי דעת הח"י דמעט מי פירות עם מים ג"כ גורם למהר להחמיץ מ"מ אין בזה קושי' ע"ד הדרישה דילמ' ס"ל כהסוברי' דמעט מ"פ אינו גורם למהר להחמיץ כמ"ש הרא"ש הביאו המג"א סי' תס"ב. והנה לענין הלכה למעשה כבר הביא בס' א"ח חדש בשם אחרוני' שהקילו בזה בפרט בשעה"ד אפי' בנתייבש לרקד ע"י נפה דקה וכמ"ש בשע"ת סי' תס"ו בשם תשו' פנ"י סי' ט' ובס' מעדני שמואל בשם ש"ע התניא וס' מנוחת משה בחקת הפסח וכן בשד"ח כתב לסמוך על המתירי' ע"י ריקוד ואפיי' קוה"פ וכ"כ בס' מגן אלף וכמ"כ בס' פסקי דינים מבעל צ"צ החדשות וכן בס' עמק הלכה והביא בס' שד"ח בשם ס' דברי מרדכי שירקד שלא ע"י הכנסת יד לנפה רק ע"י שיתנענע הנפה בלבד וכן הביא שם בשם ת' חוט המשולש דבדין נתייבש אנו מורין להתיר ע"י ריקוד בנפה דקה ובלי הכבדה רק מ"מ מביא דבשתי לילות ראשונות לצאת ידי חובת מצה יקחו מצות אחרות והנה פשיטא דבשנה זו אשר קשה מאוד למצוא חטי' לקמח' דפסח' דיש לסמוך די סמיכה ע"ד גדולי מחברי' הנ"ל ומ"ש כת"ה ע"ד קושי' אחרונים דחמץ במצה דהוי קודם הפסח היתר בהיתר ול"ב והא בע"פ נעשה איסור ובטל ודעת כת"ה עפ"י דברי המרדכי הידוע דכל שבא לעולם ע"י תערובות לא שייך בטול ושפיר דיבר אלא דאז קשי' ל"ל טעמי' בזה דחמץ במשהו משום חומר' דחמץ ואיסור כרת תיפוק לי' דלא שייך ביטול כנ"ל וע"כ צריך לחלק כמ"ש והדברי' עתיקי' וכמ"ש בכו"פ בססי' ק"ב דדוק' ביבמה שרקקה דם דגם ההיתר אינו ניכר או בזב שראה קרי זבין הבטל ובין המבטל אינו ניכרי' אבל היאך דהיתר הי' ניכר שפיר בטל והנני לסיים בכל חותמי ברכות ונזכה עם כל אב"י לעלות רגלים ולהקריב זבחים ופסחים בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפש ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קמ"ח לכבוד הרב המאוה"ג מו"ה שמחה נתן ג"ב נ"י אבד"ק טעלדיעש יצ"ו. ע"ד כי בזה"ז אשר בכמה מקומות החטי' אינו מצוי' אי שרי לאפות המצות משאר מיני' כגון שיפון (מ"ש קארן) או שעורי' והביא מעכ"ת דברי א"ח חדש בשם הג"ה הגאון מהרש"ם שהביא בשם זככ"א דאם מבררי' החטים יש לברור גרעיני השעורי' מפני שממהרי' להחמיץ וכן הביא המג"א סי' תנ"ג וס"י בענין נשיכת המכברי' דל"ח להו דבשעורי' יש לחוש דכמו בלתית' דשעורי' מדינ' דש"ס אסור והנה לענ"ד דהא הוא ג"כ מעיד דהמנהג אינ' כן רק לערב לכתחילה אין לעשות כן והא שעה"ד הוי כדיעבד כמ"ש באחרוני' עיי' בח"י סי' תנ"ב ס"ק נ"א וס"ק ס"ג דכל שעה"ד כדעבד ובאר הא חולק ע"ד מג"א וח"י והביא בשם צ"צ היכ' דיש חשש לתיתא בחטי' טוב יותר ליקח שיפון וכן כתב בפמ"ג סי' תנ"ג דבשעה"ד דקוני' קמח מן השוק טוב יותר ליקח שאר מיני' כגון שבולת שועל דאין דרכו ללתות אותן וגם בהג"ה מהרש"ם הביא דברי א"ר באות י"א דאדרב' בסי' תס"ז משמע דשעורי' אין בהם חשש' כ"כ וכמו בחטי' וראיתי בא"ר שהביא דברי ת' הרשב"א דכל שאינו בוקעת ליכ' חשש' וכן הוא בת' הרמב"ן ובשעורי' ניכר יותר ה"ה דברי הטור בסי' תס"ז ועיי' ביו"ד סי צ"ט בפרמ"ג שם דכל שיש טורח כדיעבד דמי ועיי' בפ"ת שם וע"כ לענ"ד בשנה זו דהחטי' מיעוט המצוי' וגם משום חק המלכי' כידוע גם המהרש"ם יודה דמותר לכתחיל' ואין דנין אפשר משאי אפשר ותו מהרש"ם סובב על השאלה שהי' א' מערים בכמה ערמימות לערב דגן ושעורי' שלא נבדקו ע"כ מהדר להחמיר עלי' דבכזה ודאי אין להחשיב כדיעבד משא"כ בנ"ז וכל א' וא' עכ"פ טוב לבדקן אם אין בהם נשיכת עכברי' כמנהגן של ישראל. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ונזכה לראות לתשועת ה' בקרב הימים. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קמ"ט שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני החריף ובקי ירא ושלום כש"ת מו"ה שלום פריעה מאנן נ"י אב"י ק"ק טשאפ יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד שאלת חמץ שע"ע ה"פ ותמיה' אשר מקדמי דנא לא הציע הדברי' פני הרב אב"ד מרי' דאתרי נ"י כי לא יאו' להורו' באתרי' כמ"ש בת' מהרי"ק הובא ביו"ד סי' רמ"ה ויען כי הדבר לצורך כעת עתה באתי ובתנאי שיסכים הגאב"ד נ"י, וה"ה מי שבא לו על מסילת הברזל סחור' ובתוכ' ג"כ מלילו' צוקער שקורי' קאנ דיטען וזה הי' בער"פ לאח' זמן אסור' ובתוך הפ' באה במכתב פאקטור' שיש בתוכ' קאנ דיטען הנ"ל לא עלת' על דעת' בשעת מכירת חמץ וממילא לא הוה בכלל המכיר' ורק זאת אמר לנכרי הקונ' כי אולי שכח איז' דבר