לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קיד

המג"א סי' תמ"ב לעשות קודם ל' יום כאשר ראה מנהג הגאונים, וסברת כת"ה להקל דזה גופא חומרא בעלמא ואיסור קטניות ג"כ רק ממנהגא והא בנפל בתבשיל בדיעבד מותר ברוב ועוד הביא ראיות דכגון זו אין להחמיר ודאי כי דברים כנים הם בפרט לפימ"ש הח"י ע"ד מג"א במ"ש דצעיפי הנשים להסירה בעת הסעודה דילמא מיפרך לתוך התבשיל דזה איירי בטיחה עבה דשייך בי' מפרך פרכי אבל בכבוס שהוא רק כדרך הדק היטב לא שייך חשש הנ"ל א"כ הה"ד י"ל במ"ש דהגאונים החמירו שצריך ל' יום קודם הפסח משום דס"ל דזה הוה כנראה מבחוץ הייני ג"כ בטיחה עבה אבל בזה"ז שאין דרכה של הנשים בכבוסן לעשות רק כמו כבוס במי נתר ונעשה כמו מים בעלמא אין זה נראה מבחוץ ואם כי בחלב חטה כבר נהגו אנשי מעשה כדברי הגאונים משום לא פלוג מ"מ לענין רייזשטארק לא מחמירי' בלא פלוג כמ"ש במג"א סי' תמ"ב ס"ק ה' בשם התה"ד דלא מחמירים בלא פלוג כמו בגוף הגזירה ועיין בפר"ח שהעיד כי חלב חטה הוה נפסל מאכילתו כלב ע"כ אין להחמיר. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קמ"ה שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגאון המפורסם צדיק ונקי כש"ת מו"ה זאב כהנ' נ"י אבד"ק טשארנא יצ"ו ראש דחבר' מחזיקי הדת ואתו הרבנים העומדים למשמרת הקודש יועצי פלאי' מנהיגי מישרים ד' עליה' יחי' אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי מאשר ענותנותיכ' הרבני להיות נועץ אתכם ע"ד המצאה חדשה בענין שפיריטוס ש"פ הנעשה מפסולת הצוקער ועוד שארית משקאות הצריכי' להגאהרונג וכבר עשו מעשה להעריך פאבריק הנ"ל בק"ק ראב עפ"י ביקור וחיקור הראב"ד ועוד מורים מומחים והנה מ"ש כת"ה כי ע"י חדשות הנ"ל י"ל למכשולות לאמר על שפירי: טוס שהוא ש"פ ויש לגזור הא אטו הא. והנה אין זה מן החדשות כ"כ וכבר הי' בעולמים הרבני המופל' מו"ה פייביל קליין בפעסט המציא שפיריטוס ש"פ מתמצית יינות ובק"ק סאטמאר נעשה שפיריטוס מיי"ש של פירות שליוואוויץ ולא הי' שום ערעור בדבר מפי הרבנים הגאונים נ"י וע"ד עצמו של פסולת הצוקער אם יש בו חשש חמוץ והנה משום שהפסולת הנ"ל גם מצוקער של כל השנה ודברי ת' מהרמשי"ק ידועים שאוסר להמתיק יינות מצוקער של כל השנה וידוע בכמה מקומות הי' נהוגים כך אבל בכ"ז חדלו מהנ"ל מפני דברי מהרמשי"ק אבל מ"מ משקי' היוצא להיות כמוה' אפשר גם הוא לא הי' מן המחמירי' דגם הוא לא החמיר רק מפני שהצוקער אינ' אסור מצד הדין דהחששות יתבטלו ברובן קודם הפסח ורק מפני המנהג ותקנות הראשונים לעשות עפ"י השגחה מרב גדול, וא"כ זה רק מטעם מנהג ולתא דנדר אית בי' כמ"ש הפרמ"ג סי' תס"ט ובזה ודאי י"ל דהיוצא מהם אי"כ כמו הנודר מן הבשר מותר ברוטב עיי' מג"א בה' ת''ב סי' תקנ"א ובש"ך יו"ד רט"ז, ומ"ש כי הגאוה"צ מערלוי נ"י בא לידי חששא כי בכל ראפינאד צריכין לשפריט, והנה א"כ היאך אפשר בצו קער ש"פ מימים ימימה ולדעתו יש לשאול הגאבד"ק שוראן נ"י שהוא מרי' דעובדא ובל"ס נודע לו היטב טיב הענין, ומ"ש הדר"כ כי בפאבריק שנעשה בו ע"י קנים מסובבי' אילך ואילך א"א להשגיח יותר משליוואוויטץ וכן התקנה בחברה של מחזה"ד שלא יאומן המשגיח עד"ז הנה בחבר' מחזה"ד בגלילתינו התקנה רק אם כי שהבעל הפאבריקאכט אין איש מהימן אז לא יועיל שום משגיח אבל אם איש מהימן היאך נפרנס כל הפאבריקען ברענערייען של שליגאווין טערקעל לאגער בראנדוויין שיש להם אפאראטען חדשים ולא נשמע מעולם לערער על משקאות אלו אם הבעלים יראי ה' ונאמנים במלאכתם, והנה אין אני מחליט לומר קבלו דעתי וגם כי אחריות דאחרינ' לא קבילנ' רק באתי כמעיר כנ"ל. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קמ''ו שוכ"ט על ראש ידידי כבוד הרב הגדול חוב"ק בנש"ק כש"ת מו"ה יוסף הכהן נ"י דומ"ץ ק"ק באניהאד יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי וראיתי כי שאלתו רצוי' וראוי' לעיין בזה ע"ד כי כעת השער של התבואה וקמח קצוב (מאק סימאל) וכמה סוחרי' מטמיני' בצנע' ומוכרים בשער גבוה כידוע ומעתה האיך יעשה במכירת חמץ בזה"ז דאם ימכור כמו שער הקצוב אפשר שאין המכיר' בלב שלם ואם בשער הגבוה יש ליראות מפני המלשיני' ויבא לידי עונש והפסד ממון והנה בת' מרן חת"ס או"ח ס' קי"ג לשום החמץ בדמי שווי' שלא יהי' בזה אונאה בטול מקח (והיינו יותר משתות) כמ"ש בח"מ סי' רכ"ז ולא אדע על מי ועל מה ההזהר' דהא יש אונא' בין למוכר ובין ללוקח כמבואר בח"מ סי' הנ"ל והא במקו"ח סי' תמ"ח דיכול למכור והמכירה אפי' בדבר מעט דודאי ניח' לי' לישראל שלא יעבור אב"י וכן הסכים בחיי"א כלל קכ"ד סי' ג' עיי"ש ובס' או"ח חדש סי' תמ"ח הביא בשם חקר הלכה דיותר יש לזלזל בדמי המקח מלהוקיר דאז ודאי אין דעתו של גוי לקנות בקנין שכם ושוב הביא בשם מאורי אש שלא יזלזל ביותר שלא יהי' הערמה ניכרת ותמי' שלא הביא דברי מרן חת"ס הנ"ל אלא שי"ל כי דברי חת"ס ג"כ אמורי' לענין היוקר ולא לענין הזול שלא יחלוק ע"ד מקו"ח כי אם הי' חולק עלי' הי' מביא' וצ"ע בסי' רכ"ז מבואר דלא שייך אונא' בא"י ואפשר דבטול מקח ג"כ הוי גבי' והנה למכור נגד שער הקצוב מטעם חק המלכות יש לחוש יותר כיון שהמקח בטול לפי משפטיהם והא הגאון בעל ברוך טעם ז"ל פקפק מטעם חסרון השטעמפעל והחת"ס למד זכות שאין בזה משום בטל מקח רק שצריך לשלם השטעמפל אח"כ כמובן עיי"ש ע"כ לענ"ד דבזה יש לסמוך במ"ש במקו"ח וחיי"א למכור לפי המדידה בשומת הבקיאי' ועיי' במעדני