לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קי

וע"ד מים שלנו גם דעתי להקל כמ"ש הרה"ג מפאביאן נ"י וכמ"ש ביו"ד סי' קי"ח סעי' י' דבדבר שאין הגוי נהנה בחליפין לא חיישינן שהחליף למען להכשיל וכן הוא בכמ"ק, וכמ"כ ראיתי דבריך בסוגי' דהואיל והמה חורפי' דמחלי' לשבח. ומפני טרד' דהכנה לחה"ק הבע"ל אסיים בכל חותמי ברכות וברכת שיו"ט אוה"נ דוש"ה. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן ק"מ ברכת כוח"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני החוב"ק ירא ושלם כש"ת מו"ה יעקב קאפל נ"י ק"ק טאלע יצ"ו. אחדש"ה וראיתי מ"ש ע"ד רש"י ז"ל מ' ברכות דף י"ב שמפרש עול מצוות דלא כמ"ש בג"מ מקרא דוזכרתם וכו' ונקט ועשית' וכו' ודאי צ"ע רב ונלענ"ד דלפני רש"י צ"ל הי' כמ"ש בילקוט בשלמ' הני תלת' מפרש' עיי"ש פ' שלח ולא נזכר שום פסוק ע"כ פירש"י ז"ל מעצמ' כפשיטו' ומ"ש ע"ד הררי' מ' ברכות בדברי' התלוי' בדיבור לכ"ע מצ"כ כבר האריך בזה בט"א מ' ר"ה עיי"ש. ב') ע"ד פסקי דתוס' מ' תענית סי' ח' עיי' בדברי מרן חת"ס ח"ו סי' ס"ו מ"ש על דבריהם ועיי' בב"מ כ"ג כ"ד מ"ש מדברי המדרש איכ' דר"ח ס"ל דכגרוגר' משיב נפש דברים של טעם הם וגם י"ל דמתיב' דעתי' הוה טפי מלהשיב נפש כמובן. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קמ"א שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג החריף ובקי כש"ת מו"ה שמואל נ"ל נ"י אבדק"ק טאלטשווא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי וראיתי במה שענותנותו הרבני בש"ח עם תשו' שלמה במי שסמך על אשתו במכיר' חמץ הנהוג והיא שכח' מתוך טרדות רבות וביו"ט נתודע לו מהנ"ל ומסר להערל השטר כאשר דבר אתו מקדמ' דנא שיקנ' חמצו כמו כל השנה והדברי' שיש בהם חמוץ הוא כמו ק' ליטער רום ושק קמח' ולפני כת"ה ספרי צדיקי' פתוחי' לפני' והראה לדעת ולהדר על צדדי היתר וגם עשה מסברות גדולי אחרונים כללי' ופרטי' והנה לענ"ד אין לנו לחדש דבר בענינים אלו רק מ"ש בשו"ת גדולים המפורסמים בזמנינו בפרט מה שחדש כת"ה דכיון שנתרצו הקונ' והמוכר מקדם להעמיד על מקח זה אם כי דברים בעצמ' ננהו ולא קנין הוא כמ"ש בגמ' בפ"ד מ' בב"מ דאפילו מחוסר אמנ' אינ' לכמה ע"ד וכ"פ בסי' קפ"ט עכ"ז במסירת שטר הוי קנין למפרע לענ"ד א"צ לסתור חדוש זה מ"מ ה"ה דברי הגמ' בב"מ בפ"ק דבלא קנין חין כותבי' ששר ככו' בלא מכוה משום מוקדם וכן קיי"ל בח"מ סי' ל"ט דבלא הקנאה צריכי' העדי' לראות מסירת השטר והוא קנין שיעבוד ודאי קל הוא מקנין חפץ דהא יכול להשתעבד ולחייב את עצמ' עפ"י שטר בעדים וכן לענין דשלב"ל כמ"ש בסי' מ' בב"ב ועיין בח"מ סי' ר"ט ברמ"א סעי' ד' דפסק כן אלמ' דלא מהני מסירת השטר להקנות למפרע כש"כ בקנינים בעלמ' שרק לאביי דס"ל עדי' בחז"ל נקנה מזמן חתימת העדים ובעובד' כזו איתא בשו"ת הרי בשמים סי' כ"ט שהי' השטר מכירה ע"י עדים החתומים בזה דן להקל וכת"ה לא פירש במכתבו אם הי' הש"מ בחתי' עדים או כאשר נהוג עתה בכת"י המוכר לבד וגם מטעם הנ"ל לא מהני מכח קנין אודית' דצריך ג"כ לעדים כמ"ש במס' סנהדרי' ובסי' ט"ו ובלא"ה ידוע שמפקפקי' האחרונים בזה ועיין בחת"ס ביו"ד לענין הלכות מכיר' בכור בהמ' עיי"ש ע"כ לענ"ד בנ"ז אין לצרף רק מ"ש שסמך על שליחות אשתו דבעשה שליח למכור חשוב לי' בת' מרן חת"ס באו"ח סי' ק"ט וסי' קל"ג לאונס דלא שייך בי' שום ערמ' ולא קנסינן לי' דזה דומה ממש למ"ש בת' מנח"י ולענין מ"ש במנח"י ונוב"י מראה מקום בש"ס הוכיח הרמב"ן דגם באונס קנסינן לי' הכל מביא ברמב"ן דיליף מהא דגזל חמץ ועעה"פ דאומר לו הש"ל דאומרי באה"נ הל"ל הרי דגם באונס אסור בהנאה עיי' בת' אמרי אש סי' ל' שהביא דברי הרמב"ן לסתור דברי המב"י סי' כ' שהרא' שם נפלאות כידוע ולענין אם בטל ג"כ הביא ראי' משם וצל"ע דלר"י דבר שאינו ברשותו אינו יכול להפקיר ולר"ל יכול להפקיר כמ"ש בב"ק דף ע"א בשמעתת' דצנועי' ואפשר דגבי חמץ סגי בגלוי מלת' בעלמ' כמ"ש הר"ן והנה לעיקר הלכה למעשה מ"ש כת"ה לענין השפריט שבמשקה רום דהשפריט בזה"ז אפשר דגם כן אינ' חשש' בכל לתבואה חמוצה והנה כבר נתעורר בזה בת' מרן חת"ס סי' קל"ג ובת' מהרמשי"ק סי' רי"ח ושם ג' טעמים להחמיר חדא דהוי החמץ בתבואה חמוצה דבר המעמיד ול"ב ועוד דהזיע' המעלה שנתהוה ממנו השפריט הוי תחילת ביאת' לעולם ע"י תערובות דל"ב כמ"ש המרדכי כידוע ושלישי' די"ל דהזיע העולה מן התבואה חמוצה הפך הזיעה משאר מיני' כמוה' ועל סבר' זו תמה במהרמשי"ק דלא מצינו בשאר מיני' נגררי' אחר החמוץ רק אורז כמ"ש בירושלמי הביא' הרמב"ן בה' חלה עיי' בסי' תנ"ג והנה בזה לא זכיתי להבין דברי' הקדושי' מה גריר' חמץ שייך בדבר המשקה היוצא וכי זה אסור משום דמתחמץ או בא לידי חמוץ זהו רק יוצא מן איסור חמץ אבל השפריט שכבר נעשה לא שייך בי' דמתחמץ או בא לידו חמיץ דנימ' בי' טעם גריר' כמו עיסת אורז שיש בו טעם דגן דעיסת אורז נגרר אחר הדגן ומתחמץ ודבריו הק' נפלאו ממנו אלא שגם דברי מרן חת"ס קשה לענ"ד להבינם מנ"ל במשקה היוצא נימ' סבר' זו דמהפך ואפי' אם מהפך כל המיני' לשפריט ס"ס אינ' דבר היוצא מן האסור חמץ ושאני חמץ עצמו או נבלה גופ' שמהפך לשכמוהו ואפשר דזה כוונת המהרמשי"ק אלא דלא הוי לי' לתלות הסבר' בעיס' אורז דשכ' ושכ' הוא