לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קז

סימן קל''ה כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספרן של צדיקי' ידידי כבוד הרב האברך חו"ב כש"ת מו"ה נתן אלי' נ"י ק"ק טרעבישעוו יצ"ו. ע"ד אשר בא על החקיר' אהא דאמרינן במ' ר"ה בב"ד שראו את החודש וכן בב"ק וסנהדרי' שראו בא' וכו' דאמרינן ביום לא תהי' שמועה גדול' מראיי' וראיי' ב"ד הוה כקבלת עדות ומשו"ה לא מועיל ברא' בליל' אם צריכי' להיות כל הלכות עדות כגון לענין עדות מיוחדת שאי"א בד"נ דצריכי' רואי' זא"ז והביא ראיות דל"צ והנה לדידי חזי שיש מחלוקת האחרונים ה"ה הנתיבות ח"מ סי' ל"ו דפשיטא לי' דלא בעי כגון לענין נמצא קו"פ או לענין חקירו' לידע הזמן אימתי הי' המעשה עייש"ה ובטורי אבן ר"ה דף כ"ה מקש' בפשיטות כיון דראייתן הוי כק"ע א"כ להוי גמר דין כמו חקירת עדים הא בעי עמידת עדים וישיבת ב"ד כמ"ש במ' שבועות דלכ"ע צריך בגמ"ד ע"ע וישיב' עיי"ש במ"ש בסבר' לחלק דלא הוי בזה כמג"ד עכ"פ חזינן דבעי בזה כה' עדות ומ"ש מעכ"ת ראי' ממס' בב"ב לפי' הרשב"ם ונמ"י הא דביום כותבי' ועושי' דין ובליל' כותבי' ומשום הודאות בע"ד כ"ק עדים והאיך כותבי' בליל' הא אין מקבלי' עדות בליל' לענ"ד דהודאת בע"ד ודאי הוה גוף המעשה דאל"כ האיך מעידי' נימא דהוי עד מפי עד והא במס' סנהדרין דף כ"ט וכן בח"מ סי' ל' נקט בפשיטות בעדים שהעידו דלפני' הוד' אלמ' דזה הוי גוף המעשה ועוד דהא בליל' כול' נעשי' עדים והא קבלת עדות צריך ב"ד והאיך עדים מקבלי' עדים ועכ"ח דאין זה קבלת עדות אלא ראיית עדות כנלענ"ד וע' בקידושי' פ"ג ס"ה ע"ב דילפינן הודאת בע"ד מכי היא זה עיי"ש ברש"י ז"ל ועיי' בקצוה"ח ריש ה' עדות. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קל"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הה"ג חו"ב נפלא יו"ש כש"ת מו"ה אהרן נ"י דומ"ץ ק"ק מעזע לאבארץ יצ"ו הנה מ''ש ע"ד מרן חת"ס סי' ק"ח דמצינו דב"י חמור מאכילה כמ"ש הרמ"ך בדעת הרמב"ם דלענין ב"י ל"צ תערובות בכדא"פ ועד"ז השיב דאינו משום חומר ב"י רק כיון דש"ה בביתו כולו וממילא מצטרף אם כי סברא נכונה הוא מ"מ כיון דלא אמרינן אפי' לדעת הרמב"ם ורש"י ז"ל רק דילפינן מכל והא גבי אכילה כתוב ומנ"ל ליליף לענין ב"י וכי נדרוש בזה טעמי' דקרא ולחלק ולענין הנאה ודאי קשי' לאותן דעות דיותר מכדי אכ"פ אינו רק מדרבנן ואפי' למ"ד ח"ש אסור מה"ת בתערובות אינ' רק מדרבנן כידוע ועוד וכי נימא לסברת מעכ"ת דאם מוכר או נהנה מחצי פרס שהיא ב' ביצי' אינו אסור בהנאה מה"ת ומותר יותר מד' ביצי' אסור מה"ת לענ"ד זה עדיף מדינא דמל"מ ומ"ש כת"ה לתרץ פסק הרמב"ם ה"ה דברי הנוב"י ומ"ש מעכ"ת דבלמוד תור' הוה הנאת גוף דפקודי ה' משמחי לב, דמשו"ה אסור בת"ב והנה דברי הר"ן מ' נדרים דף ל"ז בפירו' קאמר דלימוד גופא אמרינן בי' מלל"נ ועכ"ח צ"כ בין שמחת רוחניי' והנאת גופ' תרי מילי' ננהו וחסידי' אנשי מעשה נהני' מעשיית מצוה וכי נימא מל"נ וע"כ אמרי חכז"ל בלשון נתנ' כלו' דלא נתנ' להנא' רק לעול על צוואר' וכמ"ש רש"י ז"ל והאי טעמי' שייך ג"כ בתלמוד תור' ראיתי יתר דברים לתרץ דברי חת"ס בסוגי' הם דפח"ח ונהניתי מדבריו כי נכונים. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קל"ז למי כל חמדת ישראל ראש גולת אריאל ידי"ע ומר יד"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המובהק והמפורסם בעולם בערוגת הבושם מראש צורים והררי מעונים בנש"ק כקש"ת מו"ה עקיבא סופר שליט"א אב"ד ור"מ ק"ק פרעסבורג יצ"ו. הנני במודע ורב תודה מ"ש בשבילי בהודע' מכתב עוז ובתוכ' ענותנות' הרבני ע"ד המאורע בא' שלא מכר חמצו יי"ש ועעה''פ והיי"ש הוא רעקווירירט והיינו שהיא נחתם בחותם הערכאות שלא ישלטו בו ידיו ואין בידו למכור מאומה רק כך נהוג דמי שצריך לקנות יי"ש בא יבא להאצענטראל ומשם רשות נתונ' עד כמה מגיע למדת' אם יש בזה אסה"נ לקנות מיי"ש הנ"ל והנה הדר"ג מסתם סתים אופן הרעקווירירונג ומה תכלות' אם משום חק המלוכ' עושי' כן למען שארית היי"ש לצורך חיל המלוכ' כמ"ש ברעקוויר' של תבואות וקמחות דאז יש מקום להקל עפ"י מ"ש הש"ך בסי' ע"ג ס"ק ט"ל בח"מ דמה שהוא לטובת המלכו' עצמ' ולהנאות' לכ"ע דדמ"ד וכמ"ש הרמ"א בסי' שס"ט וכבר ביאר' מרן זקנו בחת"ס ח"מ סי' מ"ד ואם משום תקון המדינ' הוא רק בדבר שאינ' מפורש בתורה כנגד' כמ"ש הש"ך שם ועיין בת' השיב משה סי' צ' שמחזיק במקצת דד"מ ומחליש במקצת' וא"כ הו' ממש ברשות' וקנינם ולא גרע מבהמת ארנונ' דפטור' מבכור' מה"ט כמ"ש במ' פסחים דף ו' ומ' בב"מ דף ע' ע"ב והישראל אינ' רק כשלוח' ואפי' הי' באחריות שלו בזה ודאי שפיר דמי מ"ש הדר"ג דהוה כיחוד לו מקום דאינ' עובר לכ"ע ועיי' בסי' רמ"ו במג"א וסי' רנ"ב וסי' שכ"ה באו"ח לענין יחוד מקום בהוצאת שב' דבחפץ של גוי לכ"ע מותר ושם הראיי' מפ"ק דפסחים הנ"ל כיו"ב במ' ביצה דף מ' עיי"ש והרי אין בידו לפנות היי"ש ממקומ' למ"א כידוע וכ"ז אם הי' הרעקווירי' באופן הב"כ אבל אם מדד"מ הכל שלו רק שהם מסדרי' ומעריכי' דרכי המכיר' לקונים בכמות' ואיכות' והרי בח"מ בסי' רמ"א סעי' ה' קיימ"ל הנותן מתנה לחברו דאם לא פירש רק ניכר מתוך מעשי' שאין המקבל יכולת בידו לעשות כל חפצו אינ' מתנה אבל אם פיר' אפי' בתנאי שאין בידו למכור או לתן במתנה או אפי' שאינ' נותן לו רק