לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קו

סתמי' כר"ש ולא הוי סתם ואח"כ מחלוק' דרק משום מחלוק' ר"ע ור"א נקטי' ואם נימ' דמתניתין דיש אוכל אתי' כהך דר"א שוב הוי ג"פ סתמי ומ"ש האי סתמ' מהאי סתמ', ועוד נלע"ד למ"ש במ' כריתות דף כ"ג דנותר בימות החמה אכיל' דקה אינ' שוה פרוט' ואינ' חייב אשם מ' י"ל דבזה שגג בדעת' שאינ' ש"פ א"כ שפיר י"ל דידע שהוא קודש, או י"ל לפי מ"ד במ' פסחים דף כ"ג דשוגג דמעילה אפי' במתעסק חייב וכמ"ש ברש"י שם וחטא בשגגה כתיב' אפי' שגגה כ"ש משא"כ בשאר מצוות שב' כתוב מלאכת מחשב' ובשאר מצות אשר חט' בה א"כ שפיר ידע שהוא קודש רק שהי' מתעסק ליטול חתיכה דקה שאינו ש"פ ועלה בידו גסה ועיי' בתוס' דף י"ד שעמדו בזה דהא נותר אינו ש"פ ומחלקי' שם בין קדשי בה"ב או קדשי הגוף ותימא בעיני שלא הביא דברי הגמ' דף כ"ג ושוב ראיתי כי בהגהות רע"א עמד בזה, ועוד נלע"ד עפ"י מ"ש בצל"ח בסוגי' דחמץ של הקדש וכן הקש' הקצוה"ח סי' כ"ח מה הוסיף ר"מ אם הי' שבת והוציא בפי לפימ"ש בתוס' שם דאי ליכא חומש גם אשם לית' והא בהוצאת שבת איכ' איסור מיתת ב"ד ולכ"ע פטור מהתשלומי' ולית כאן ק"א ותי' בצל"ח דעל המעילה חייב בשעת לעיס' קודם שבלע וקדם אסור תשלומי' וא"כ בפשיטות י"ל דבשעת לעיס' הי' שוגג על הקדש ואח"כ נזכר שהוא קדש ובלע' ונעלם רק הטומא' ממנו ועיין בהג"ה רע"א בשם אחיו הגאון מו"ה בונם זצ"ל. ב) מ"ש בשם שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' קמ"ו דאם טעה בתפילה בברכת הא' הק' וסיים חונן הדעה והביא בשם שו"מ סי' קע"א שפסק שאי"צ לחזור לראש כשאר טעות בג"ר ושכן פסק בקונטר' תפיל' כל פה והנה שם בשו"מ הי' הטעות שסיים מקדש השבת ושו"ט שם והביא דברי תפיל' כ"פ שמחלק בין טעות לנשתתק דהיינו שלא אמר כלל ובזה פסק שא"צ לחזור לראש וס"ל לשו"מ בדסיים בטעות בברכ' אחרת הוה כאלו לא אמר כלל וכן עיינתי בקונטרס תפיל' כ"כ ולא מצאתי רק כנ"ל לחלק בין נשתתק לטעות והביא ת' הרשב"א סי' ל"ה שנראה לו להשואל לחלק בזה ומסתבר להרשב"א סבר' זו והביא דברי הירושלמי שנראה מדבריו שאין חלוק בזה ונראה מסיום דבריו דלא בריר' כול' האי' והנה מת' מרן חת"ס סי' כ"א דמיירי בנשתתק ביוה"כ באמצע הברכו' להתחיל מראש הברכ' אתה בחרתנו והא לענין זה ודאי שוי' בחומר דיד' להתחיל מראש הברכ' באמצעי' כמו לג' ראשונות ואפשר דחמור מינה עכ"ז מצדיק דברי הגאונים שלא גערו בש"ץ להתחיל מראש משום דבתוך הפיוטי' ומאמרי תפילות הוה כמו ראש הברכ' וכן מ"ש מרן רע"א בש"ץ שצריך להפסיק לנ"כ מן הראוי' להפסיק בברכ' רצה דג' אחרונות יש להם סדר ולא שים שלום והא בת' הרשב"א הנ"ל הסבר' משום דבנשתתק בלא טעות אינ' רק שנאמ' הברכו עפי' שנים ומה לי חד ומה לי תרי אם כן עכ"ח לית להו סבר' הנ"ל וא"כ כש"כ לענין טעות בברכ' אחרת שקשה להבין ולומר כמו שלא אמר כלל ופשיטא דמי שיעמוד תחתיו עכ"פ צריך להתחיל מראש הברכ' ולסברת הרשב"א נראה דאפי' זה א"צ אלמ' דשני ושני הוא ע"כ לענ"ד מי שסומך על דברי הגאונים רבותינו חת"ס ורע"א להתחיל מראש התפלה לא הפסיד ועיי' בא"א מהגה"ק בעל דע"ק על או"ח סי' קכ"ו שהביא בטעות בברכ' הא' הקדוש סיי' גואל ישראל ובתוך כ"ד סיים כהלכה ועיי' שם פלפול נחמד ועכ"פ חזינן דל"ל סברת שו"מ ומהרש"ם עיי' ג) מ"ש בשם דעת קדושים בענין תיק המזוז, אשר הם לשני חנקים וחלק העליון בתוך שפה של תחתון וגם פעמים עולה ויורד בנקל דהוה כתלא' במקל דפסולי' כמ"ש רפ"ט והנה ודאי כנים דבריו דהא משו"ה נקט הטור לקבעה במסמרי' ומה מהני המסמרים כיון שאינו פועלי' על קביעות המזוז' עצמ' דבשלמא אם התיק גוף א' רק העליון וגם יש לתיק שוליים למטה שפיר הוה קביעות דא"א להניע וכש"כ בתוך הנייר כנהוג אבל בהני תיקי' לא הוי כלל קביעות למזוז' והנה סיים הדע"ק דאם יש לחלק עליון שוליים למטה כשר לכ"ע דלמעל אינ' גורע מה שפתוח דאין דרך להניע משמה וראיתי שם מ"ש באם נקבע ע"י שרוי פען אי הוי קביעות ונראה מדעתו דהוה קביעות ויש לעיין בגדולי טהרה בשו"ת סי' ט"ו דס"ל דשרויפען לא הוי חיבור לענין מקוה ואפשר לחלק בין הנושאי' כמובן. ד) ראיתי מ"ש ע"ד התוס' חולין דף קט"ו מ"ש מדמפרש שמואל מתניתין ש"מ דהכ' ס"ל ע"כ מקש' שמואל אדשמואל והד"ס הביא מכמה מקומות דלית' להאי כלל' והנה כאן נחית לסבר' בעלי כללים דמחלוק' ישנה היא עיין ביבין שמועה אות תקכ"ט שהאריך בזה ועיין יד מלאכי אות ע' שהביא דברי הרא"ש פ"ק מ' שבת מ"ש על הרי"ף דנראה שפוסק כבן עזאי דמהלך כעומד מה"ט והרא"ש חולק דמצינו אמוראי' שפירש' דברי התנ' אם כי לא ס"ל כוותי' ועיי' בהרא"ש מס' ר"ה בסוגי' דשופר שניקב ובס' יד מלאכי הביא ראיי' משבת דף כ"ח דפריך לר"א בפשיטות מדפירש אליב' דר"י כוותי' ס"ל רק האיך דאי אפשר להעמיד דבריו שסותרים זא"ז אמרי' לתרץ דלדידי' לא ס"ל והכי בחולין דף קט"ו הא יש תירץ א' ובגמ' פריך שפיר בפשיטו' מאות' מקומו' שהביא כת"ה כמדומ' שא"א לתרץ בענין אחר. ה) מ''ש ע"ד קושי' בת' אבני צדק לפימ"ש במ' סנהדרי' דף ס"ג דדריש ר"ע מנין כו' שנא' כ"ת על הדם א"כ חזינן דגם ח"ש אסור מה"ת היאך יחלוק ר"ל על התנא ותי' ע"כ. ואפשר עוד לומר כיון שאמר ר"ע שאין טועמי' קודם שיתפלל וטעימ' נקרא בגמר' מ' ברכות דף י"ד ובכ"מ הנאה עיי' באו"ח סי' קס"ג ובמג"א שם א"כ ס"ל דבזה אפי' הנאה אסור ולענין הנאה ודאי גם ח"ש בכלל ודברי הירושלמי מ' תרומו' ידועי' ועיין צל"ח בסוגי' מ' פסחים דף כ"ב. והנני לסיים בכל חתמי ברכות. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער