לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קה

ימי החול וסמכתי ע"ד תו"ש כמבואר שם והראיי' ממ"ש בגמ' מ' שבת דף ס"ד דיוצאין בשק וחמילה ויריעה שכן הרועי' יוצאין מפני הגשמי' אלמ' דאפי' מפני המיעוט מתירי' לרוב בנ"א לא דמי דשם דנין רק אי הוי מלביש או לא לזה מהני גם המיעוט משא"כ בנ"ז דלכ"ע הוי מלבוש גמור ואיסורו רק משום משאוי דל"צ לגופא וכמו ב' חגורות צריך רובא ומעכ"ת השיב ע"ז ודייק מדברי רש"י ז"ל דף ס"ד הנ"ל דהוי מלבוש שק וכן בדברי הרא"ש במ' נדרים וכן דברי הרמ"א בסעי' כ"א פי' דהני בגדי' מדברים גסים והשוה מעכ"ת דברי הר"ן בנדרי' לפי' רש"י ז"ל והנה אין ברצוני לפלפל ע"ד פירו' שהם בהשכל ודעת עכ"ז מ"ש מעכ"ת דהם מלבוש גמור לענ"ד אינ' כן דלענ"ד הם ניכרים בתוארו שהם רק מפני הגשמי' וכמו שדרך האכרי' לצאת בבגדי' גסי' ורחבי' מ"ש האלענעס או חתיכת בגד כעין מפות כמ"ש אותן פלאכטעס וכיו"ב כעין טלית שלנו שאינו מלבוש גמור דהא בגמ' מ' שבת דף ס"ב הנ"ל אהא דמקשינ' בגמ' מהך בריית' דיציאת שקים אטבעת של איש דאשה היוצאת חייבת חטאת ומחדש עולא דנשים עם בפני עצמן ואין רגילות האיש מהני להם משא"כ יציאת הרועי' ומג"א ס"ק נ"ד איתא דהא דוקא במלבוש שאינה גמור וכגון טלית וכיו"ב אבל במלבוש גמור יוצא' האשה במלבוש האיש א"כ מה מחלק עולא ומחדש דין חדש לימא בפשיטות וכמ"ש המג"א טבעת אינו מלביש גמור רק תכשיט משא"כ בהני מלבושי' שקים הוה מלבוש גמור כמ"ש המג"א להדי' להכי מחולקי' כנ"ל והי' נ"מ טובא דאפי' מאיש לאשה הי' מותר וגם לא הי' מוכרח לחדש הלכה לומר נשי' עם בפ"ע דמתוך כך צריך לאוקמא הך מתניתין כר"מ דתפילין מ"ע שלהז"ג עיי"ש אלא ש''מ דאינו מלבוש גמור וא"כ קמה ונצבה מ"ש בתשו' לדחות דדוקא לעשות מלבוש שאינו גמור להיות כמלבוש גמור די בזמן שהרועי' יוצאי' אבל במצנפת הנ"ל דהוי מלבוש גמור ואיסור' רק משום דהוה שלא לצורך וכמו ב' חגורות דהוה משאוי י"ל דלא מהני מעוט' וגם אם נימא כמ"ש מעכ"ת דאינ' רק טעמי' משום דהני מיני' אינם רגילי' רק הרועי' צריך לומר התי' הנ"ל ויליף כפילות בגדי' מהנ"ל והא חזינן כמה דברים שמותרי' להצריכי' ולשאינן צריכין אסור כגון מקל ומיני סמרטוטי' לרפואות המכות וכיו"ב ועכ"ז אין היתר לשאר בנ"א שאי"צ ע"כ לענ"ד אפי' אם אין כת"ה רוצה להחמיר כמ"ש בתוס"ש שצריכי' לרוב העולם אפי' הרגילי' אבל להתיר מי שאינו רגיל מפני מיעוט העולם לא אדע טעם היתר' ומ"ש מעכ"ת מא"א להגה"ק מבוטשאטש מדחה דברי תו"ש עיינתי שם ולא מצאתי שום דחייה דהא אינה מבואר כלל דברי' רק ברגילין הני מצנפת גדולי' שדרכן לצאת בהן בימי הקור כידוע ומי יודע שלא הי' רגילין רובן במדינות גאליציען עכ"פ רובן ואפשר שהוי כן ברוב העולם כאשר ראיתי ג"כ בימי נעורי בזמן חורף רגילין בכך וכנלענ"ד דשני' דברי' נפרדי' ואין ללמוד כפילות מלבושי' דהוה משאוי גמור להאוסרין שייך יותר ללמוד ממ"ש בגמ' לענין משא גבי בני הוצל וכמ"ש בתו"ש משא"כ מיני בגדים בין שהוא מלבוש גמור או אינ' גמור ורק בצורך להנאה וכיו"ב כמ"ש שם אז יש היתר כמ"ש בתוס' דף ס"ד ועיין בת' יד יצחק ות' מהרש"ם לענין לבישת קאלאטשען. מ"ש לענין מה שמוכרין חלב לנסרי' בש"ק יד על יד לא אטפל בו כי לא ידעתי שום התיר' ומ"ש דברי חת"ס בשם הרמב"ן עיי' בת' חו"מ כמ"כ. מ"ש שנוהגין לטבול שני' בבוא בעלה לביתה בי' עש"ק משום מילי דחסודתא וצוואת ר"י החסיד זי"ע אם יש לגזור בזה משום סרך בתה דמחלק מעכ"ת בסברא ישרה כיון דאינו מטומא' לטהרה וגם כי אינו נזהרין בזה בשאר הרחקות יש היכר ודאי סומכין טובא להתיר בגל"ג זו וזכר לדבר מ"ש במתני' דמ' ביצה דמטבילין מגב לגב ומחבור' לחבור' ביו"ט דאינו חשוב תיקון כש"כ בזה כמובן. ומ"ש מעכ"ת בענין קנין דבר שאינו מסוים דפסקינן בח"מ סי' ר"ט שאינו קנין משום דאין הקונה יודע מה קנה וסך מחירו והיאך הוה אם הקונה יודע מה שבבית או נימא לא פלוג רבנן לענ"ד בזה לא שייך ל"פ דהא הביא בשם באר יצחק דאם קונה עכ"פ מה שישימו השמאי' מהני דודאי לא ישימו יותר משוי' א"כ חזינן דמחלקי' בזה ועוד הא כל עצמו' משו' אסמכת' והא באסמכת' גופ' מחלקינן בכמה דברי' שהן רק מסבר' חלוק' כמ"ש בב''מ דף ס"ו ע"א וע"ב עיי"ש. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קל"ד שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הג' מו"ה משה סופר דומ"ץ ק"ק ערלוי יצ"ו א) הביא קושי' עצומה מהרב הגדול דומ"ץ ק"ק ביסערמיני נ"י אהא דמ' שבועות דף כ"ד דמוקמינן הך מתניתין דיש אוכל אכילה א' אליבא דר"א דנשיא מביא שעיר וק"ל דהא תני ג"כ אשם מעיל' וא"כ בשוגג איירי והא ר"א ס"ל בשבועות י"ט דדוק' אהעלם טומא' חייב ואי בשניהם בשגגה הא מסקינן שם בדף י"ט דהעלם זה וזה בידו פטור וכהד"ג תירץ על נכון לפי"ד ת' בית יצחק דבמעיל' שגגת קרבן שמי' שגגה כמו בשבוע' בטוי דאמרינן במ' שבת דף ס"ט משום דרבותי' וחדושי' הוא דגם בלאו חייב קרבן הה"ד הכ' לחכמים הזיד במעילה בלאו ודבר נכון דבר ונלע"ד די"ל בכמה אנפין בפשיטות י"ל דהא אמרינן בכ"מ ס"ל כוותי' בחדא ופליג עליו בחדא כמ"ש במ' שבת דף ל"ז על הבריית' וכן לשמואל דף מ"ב אליב' דר"ש ומ' ר"ה דף ב' ומגילה דף ט' וכן במ' חולין דף פ"ד וק"ד רבי היא וכתיב לי' אליבא דתנאי וכן במ' קידושין דף מ"ד דק' כול' ר"ש ובשליחות ס"ל כר"י עיי"ש וה"נ ע"כ צל"כ דהא הרמב"ם פסק כר"ש דגם בהעלם מקדש חייב אם כי ר"ע ור"א פליגי עליו ותי' בת"ח משום דריש' דמתניתין