לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא קד

בכלל מ''ש בבאה"ט דמותר למכור בלא ריוח אם אינ' הי' מכוון לכך ומה לו חליף או מכיר' כמובן ותו אין אתי לטייל עוד בדבריו הנחמדים ואסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער. סימן קל"ב שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול חו"ב טובא בנש"ק כש"ת מו"ה יוסף כ"ץ נ"י בק"ק באני האד יצ"ו. הנה ע"ד מ''ש אם מותר ליתן מ"ש לענין קאפפע או פלייש ווירפעל לתוך חמי' שנתחממ' בשבת בדרך היתר ויעשה עי"כ רוטב בשבת עפ"ל בקוצר אמרים וידעתי כי אתו הכרתי והפלתי מר חמיו הגאון המובהק אב"ד נ"י ומי כמוה דעה מורה אך ורק טעם כמוס שלא להשיב בענין זה. והנה אם הווירפעל הנ"ל דברי' מ"ש [עקסטראקט] הוא נעשה באופן בשול ממש כל צרכו ובא לפנינו נקרש וכדבר יבש הלא מבואר בש"ע סי' שי"ח סעיף ד' וסעיף ט"ו דבדבר יבש לכ"ע אין בישול אחר בישול אפי' נצטנן לגמרי כמ"ש במ' שבת דף קמ"ה ע"ב מה שבא בחמין בע"ש מותר לשרות' בשבת בחמין וכמו תרנגולת' דר"א כמ"ש שם ורק בדבר לח אם נצטנן פסק המחבר והרמ"א דיש בישול אחר בישול אבל בדבר יבש אם נתבשל כל צרכו אין בישול אחר בישול כלום לאפוקי אם נתבשל רק כמאכל ב"ד דבזה יש בשול אחר בשול ובמג"א ס"ק א' דעתו עיקר דאפי' נמוח אח"כ במים מ"מ בתר השתא אזלינן וכמ"ש רש"י ז"ל בסי' קמ"ה הנ"ל ששורין בחמין כדי שנמוח וגם משום נולד ליכא כיון שאינו בעין כמ"ש המג"א לחלק אח"כ בס"ק מ"ב בין שלג לשומן של רוטב דהוי בעין משא"כ בנ"ז ואפשר דהכא ג"כ צף השומן של [עקס: טוראקט] למעלה ומעכ"ת מבפנים כי א"י מלאכת רוטב הנ"ל ומ"מ ע"י גוי מתיר במג"א אפי' בכה"ג ועיין במג"א ס"ק ל"א שמתיר מה"ט ליתן מלח שמבשלי' אותו ונעשה מלח ליתן לתוך חמין וכן בת' פמ"א סי' פ' הביא בתו"ש ומחה"ש מתיר ליתן צוקקער לתוך טהעע וקאפפע מטעם הנ"ל דכבר נתבשל כל צרכו והוה יבש ואין באח"ב וגם משום נולד ליכא דאינה ניכר ואינה בעין ובחת"ס או"ח סי' ע"ד היקל ג"כ בקאפע קלוי שבא ברותחי' בע"ש לשפוך עליו רותחין בשבת ע"י גוי עכ"פ ונרא' דרק בקאפע קלוי מחמיר משום דיש דעת הרא"מ דיש בשול אחר צליי' ואפיי' כמ"ש בסי' שי"ח ועכ"פ בנדון זה יש לעשות ג"כ ע"י גוי ועיין במג"א ס"ק מ"ב שמקיל ג"כ בכיו"ב, אלא שלענ"ד יש לחקור אם הווירפעל ראוי' לאכילה בלא מעשה רוטב הנ"ל דאל"כ דומ' מ"ש הרמ"א בסי' שמ"ח סעי' ד' דכל דבר קשה שאינה ראוי' לאכול בלא שריי' אסור אפי' להדיח ואפי' בכ"ש דומי' בקולייס ואספיינו' דהדחתן גמר מלאכתן משום דאינו ראוי' לאכלו בלא שריי' ובזה די להם הוה גמר בשול ואפי' בכ"ש ואפי' בהדחה ובמג"א שם דהה"ד מליח שא"ר לאכילה בלא שרי' דינ' הכי ומה"ט אוסר בט"ז בהערינג לשרות בחמין אפי' בכ"ש וי"א דחייב משום מכה בפטיש ועיי' בת' ערוגת הבושם בסדור אבות מלאכות במלאכות אפי' עיי"ש. ומעתה גם בנדון זה כ"ת מבפנים לידע ולהודיע אם ראויי' לאכילה בלא שריי' דאז לענ"ד להקל עכ"פ ע"י גוי ובפרט מי שצריך לכך ועוד יש להעיר דלא יתן הווירפעל לתוך החמין בעודן על הכיר' דמסתמ' צריך להגס ע"י כף וזה אסור בעודן על האש אפי' בבישול כ"צ כמ"ש בב"י הובא במג"א ס"ק מ"ב ועיין חי' דגו"מ סי' רנ"ג אבל אם אי"ר לאכילה בלא שריי' הנ"ל צל"ע אם כי יש לחלק בין קוליוס ואספייכ' דלא היו מבושל ולא באו בחמין מע"ש משא"כ היאך דמבושל כל צרכו מקודם עכ"ז זיל בתר טעמא ובפרט לדעת הסוברין דאית בי' משום מכה בפטיש א"כ לאו משום בישול אתינן עלה ומה סברה לחלק ביניהם כנלענ"ד אם דעת מר חמיו ידידו הגאון המובהק שליט"א יסכים אתנו הנני כמשיב' להכשירו. ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער סימן קל"ג שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדול כש"ת מו"ה יעקב נ"י דומ"ץ ק"ק מיידאן יצ"ו ע"ד מ"ש מעכ"ת בענין הוצאות מטפחת מ"ש וטאשטיכעלן סביב צווארן בש"ק והביא דברי חיי"א ונ"א כלל נ"ו שחוכך להחמיר בזה כיון שאין דרכן בכך רק בעת הקור ומעכ"ת הוסיף בטעמא דאיסור' דהערמ' ניכרת בהני מטפחת דניכרין בתוארן ומהותן שהם רק למען קונח ליחת החוטם וניכר הערמ' והנה במדינות אלו שיוצאי' במטפחת סביב הצוואר כל הימי' ודאי כי לכרוך ולהוסיף עוד הני מטפחת קשה מאוד להתיר וכמו בשני חגורות וגם ניכר הערמ' אך לענ"ד אם מסירי' המטפחת המיוחד לצוואר וכורכי' תחת זה הטאשטיכעל אם כי עשה בערמה בחיפופי' הנ"ל ועכ"ז כיון שבאמת הצורך לו אין זה ערמה ועיין בט"ז סי' תק"ג וסי' תקכ"ו ותקכ"ז וכיו"ב עיין בש"ע החדשי' בחכמת שלמה דכל שהוא צריך לו באמת אלא דנעשה דרך ערמה אין זה בכלל ערמה דעלמא אך ורק מה שנוהגי' לכרוך מטפחת הנ"ל על המטפחת שסביב צווארו לא אדע על מה סומכי' ושמעתי מפי מו"ר הגאון המובהק מאריי"א זצ"ל בשם מרן חת"ס שכן נהג בחוץ לערוב כמדומ' לי שכרך המטפחת לאחר ידו וגלה טעמי' משום דהוה הוצאה שלא כדרכי ואינו רק מדרבנן ומשום כבוד הבריות מתירי' אשר באמת צריך כ"פ בבני אדם מאוד לנקות צדדי החוטם שלא יהא נמאס בעיני הבריות דהוי גדול כה"ב. והנה ראיתי מ"ש מעכ"ת ע"ד התשו' בספרי סי' נ"ב ונ"ג לאסור הלבשת מצנפת קטן תחת הכובע כמו ב' חגורות והרמ"א שהתיר בסי' ש"א סל"ו וכן במחה"ש היינו בימיה' שרוב בנ"א רגילי' בהם וכמ"ש בד"מ ולא כן בזה"ז דהווין מעוט' וכש"כ מי שאינו רגיל בהם כל