לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי תז

דמצווין להפרישו ומלת להפרישו משמע בידים כן פשטות הפירוש לענ"ד, וברמב"ם המ"א פ"ז לא משמע רק שאין עונשין הקטן אם עבר ובפ"ד מהל' שבת בעבר שבות שכתב שאין מוחין באביו ופי' הכ"מ דבא לאשמעינן דבעבר אדאורייתא מוחין ביד אביו שצריך לחנכו ושוב צ"ע מהו זה שמוחין באביו בדיבור או בידים וע' בפמ"ג סי' שמ"ג בא"א בסופו דבגדול ל"ש איסור מאכיל בידים אם נותן לידו דדוקא בקטן שאין לו דעת ומשום שירגיל בעבירות אבל גדול שיש לו דעת יפרוש מעצמו ורק עובר משום לפ"ע לת"מ. שוב נזכרתי מדברי הרמב"ם פ"ו מהל' יו"ט שחייבין ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים וכ"פ בש"ע ססי' תקכ"ט וגם שאר העם יזהירו בדבר זה וכ' הה"מ שהוא ממס' קידושין דף פ"א אלמא דלענין למחות מחויבין ג"כ ע"י מעשה ומה שבידינו לעשות ואפשר דשאני התם דיצרו תקפו. סוכ"ס אין בידי דבר ברור בפרט שאפשר כי גם אח"כ יעשו כן. ובמס' גיטין דף מ"ז דמי שעובר עבירה בשביק היתירא ואכיל איסורא אין פודין אותו משביה וכ"פ הרמב"ם בהל' מ"ע וכן קיי"ל ביו"ד סי' רנ"ב, ומעתה מחלל שבת בפרהסיא דהוי מומר לכה"ת אפי' לתיאבון כמ"ש בסי' ב' צריך לחקור אם אין עושין מלאכה בדברים שאין נוגעי' לפרנסתם כיון דדש בי' וכמ"ש מרן בעל אמרי אש הביא דבר"ו בשו"ת מהרי"א חאה"ע סי' ט"ז ע"ש, כל זה עלה ברעיוני והדר"ג ברב גדולת יצדקתו דרך יבחר וזכות הרבים תלוי בו, ואסיים בכל חתמי ברכות ידידו מחוי קידה דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ז להרבני המופלג בתו"י מתנהג בחסידות כש"ת מו"ה חיים בראך נ"י אב"י בק"ק אוהעלי יצ"ו. יק"מ בא לידי ואחרי אשר קראתי איזה שורות נבהלתי מראות מאשר נעשה לפי המדובר ע"ד התאחדות שט"ק עם הארטה' ומאחת להאחז גם קהל חסידים מה זה עלה על דעתם איך אפשר לאחוז החבל בשני ראשין לא ראי זה כראי זה והלא אין בידינו רק דברי רבינו מהרמשי"ק זי"ע אשר מלבד גדולתו בתוה"ק אנו גריר' אחריו להלכה ולמעשה לאו"ה ובין בהל' אישות וכ"מ ובדבר זה נניח עצתו עצת זקנים להתבונן ידוע לפנינו ברב צדקתו הי' לפניו שערי המצויינים בהתנהגות אנשי עולם וברב מתינות לפניו בקעו המאורות והלא אין בידינו חיבור כמוה אשר גם לרבות בענינים האלו העומדים ברומו של עולם כמ"ש מסי' ל"ד עד סי' ל"ז בכלל ומסי' ש"ה עד סי' ש"י בכלל כידוע לפניו אשר הוכיח בתוכחה מגולה עד היכן הדברים מגיעים וכאשר אמר כן ראיתי בעיני אשר בקהילה אחת נקראתי כ"פ למען עשות משפט עם מורים רבנים הגנ"י וראינו כל מ"ש תחת השמש ע"י האחדות בענין זה ענוי ועוות בהגיע הדבר למען העמיד תוה"ק כמו לימוד תינוקת שב"ר אפיית המצות והעמדת המורי' שו"ב אשר הי' לאבן נגף כל תחבולותם וכמה ממון של ישראל היראים הלכו לטמיון מאשר בידם לשון חלקלקו' לעשות משפט פני השופטים ולהם אדוואקאטי"ן אשר עומדים בצדם מכל צד וצדדים. ועתה יראה נא למשל אם יתאחדו הגאבעלל"ע ואם יהי' הזמן גורם אשר הראב"ד ושו"ב צריכי' להוסיף להם על סך שכרם וידוע מ"ש בתשו' מרן חת"ס ח"א סי' ה' וסי' קס"ו אשר הביא ס"ס ערוך מס' כתובות ר"פ שני דייני גזירות ודברי הרמב"ם פ"ד משקלים ה"ז אשר המורים בתורה נוטלים שכרם מתרומת הלשכה ואם לא הספיקו להם אעפ"י שלא רצו מוסיפין להם כדי צרכן הם וב"ב. ומעתה אם עי"כ צריך להגביה מחיר הגאבעלל"א בל"ס יהי' גורם קטטות ומריבות כאשר אירע כ"פ בקהלה א' אשר ידוע לי, וכן להיפך אם ברצונם להטיל עול למען הוסיף לפרעדיגע"ר וכיו"ב וכי כמ"כ יוסיפו להחזיק ידם למען עשות מגמתם, ואין לשער גודל שערורי' בענינים אשר כעת לא נודע ואח"כ יתודע כמ"ש ג"כ משמי' מרן מהרמשי"ק בפ' ראה שסיים בקרא אם ל"ת אשר ל"י מראשית לא נודע ובאחרית להתודע. ודברתי מענין זה עם ידידי הרב הגה"ג מו"ה חיים צבי נ"י דומ"ץ ק"ק פה ג"כ כן דבריו לאמור חלילה וחלילה עשות מעשה התאחדות ומובטחני כי גם ק"ק ארטה' ישמרו נפשם ויתבוננו בעתידות ולא יעשו דברים אחדים עם השט"ק כמ"ש, ע"כ באתי להשיב ע"ד מעכ"ת אשר הרבני לאמור דבר עם כי אני הקטן בתוך עם בנ"י עכ"ז ראיתי כי נחוץ הדבר להעלות והלא כ"ד הם עפ"י דברי מרן מהרמשי"ק זי"ע וכ"ד כג"א, ובכן יעזרנו ויאשרנו אבינו שבשמים לשמור חקי' ותורתי' ויקרב קץ גאולתינו בקרב הימים כא"נ ונפש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ח לחכם אחד. יק"מ הגיעני אודות הקשה לשאול מה שרוצים להעמיד במ"כ בתוך הבירגע"ר שוהל"ע מלמד א' אשר הוא בקי בגפ"ת ולהורות הוראה אם כי ישנו מלמדים להועיל תשב"ר מופלגי' בתורה ויראת ה' טהורה וראיתי דברי ידידי כבוד הרב הגאון המובהק אבד"ק וואיטצען נ"י אשר שפיר קאמר בי כגון זה הוא סעמינא"ר שהוא למען נערים ובחורים מגודלי' וחלילה להעלות על הדעת להעמיד כנ"ל למלמד כי כיו"ב מדיח ומסית התלמידים הנערים לאמור שיש מקום לצאת בכפליים. ושמעתי בשם רב גאון וקדוש דעד"ז נאמר טוב שברופאים לגיהנם שע"י שמתנהגים בדברים אחדים בדת יהודית נדחים אחריהם אם כי רובא דרובא פושעי' בגופן כידוע ואמרתי דרך מליצה דזה כוונת חכז"ל