לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי תח

פסחים דף מ"ט ע"ב ע"ה אסור לאכול בשר ובמס' סוטה דף כ"ב איכא מ"ד איזה ע"ה מי שיש לו בנים ואינו מגדלם לתורה משמע אפי' אם הוא בעצמו מתנהג עפ"י התורה מ"מ הוי עם הארץ דהיינו שדבוק בארציות שמגדל בניו בחכמת חיצוניות כמו רופא ומליץ משפט (אדפאקאט) וכיו"ב שיהי' לפי"ד מזונותיו קבועים ומצויי' ואם שואלים אותו מפני מה עושה כן הלא ידוע שרובם הם מחללי ש"ק ושאר עבירות בידן מראה על הטובים שבהם והא מ"מ רובן עבריינים ועכ"ח אינו הולך אחר הרוב, והא דאי"צ לבדוק אחר י"ח טריפות ואוכלים בשר היינו משום דאזלינן בתר רובא, א"כ זה שמוסר בניו לקרות שולע"ן אינו דן עפ"י רוב אסור לאכול בשר לשיטתי' ודברי רמ"א בהל' ת"ת בשם תשו' הריב"ש ידועים שאין לטייל בפרדס רק אחר שמילא כריסו בש"ס ופוסקים וג"כ רק דרך ארעי ולא בקביעות. וא"כ האיך יעמידו איש כזה אשר הגה בקביעות בכל הנ"ל להיות דיין ולא בחינם הלך הזרזיר אצל העורב, וע' בתשו' מרן חת"ס ח"מ סי' קס"ד ד"ה אמנם במ"ש כי הצבור צריך להעמיד מי שפנוי ומזומן בכל עת וזמנים וכל המבקש תורת ה' ימצא מוכן לכך, ומי שהוא מלמד לעהרע"ר לבירג"ש פשיטא דאינו במעלה כזו וד"ל, כ"ד מצפה להרמת קרן אור תוה"ק בקרב הימים, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן נ"ט להב' החו"ב כש"ת מ' אברהם סג"ל באקאר נ"י לומד בק"ק פ"ב יצ"ו. ראיתי פלפולך הנעים במו"מ של הלכה אם יוצאי' ידי נר חנוכה ע"י אור של עלעקנוע"ר והבאת משו"ת בי"צ (יו"ד ח"א סי' ק"כ) מ"ש בזה, ולענ"ד דבר פשוט שאינו יוצא דאם כי יוצא בכל השמנים ורק שמן זית מצוה מן המובחר בין לנר שבת ובין לנ"ח אך עכ"פ צריך להיות דומי' דשמן דהיינו שיש בו שמנונית דהשמנונית עצמו גורם שידלק ואפי' נר שעוה וחלב ידוע דרק השמנונית גורם הדלק והאורה אבל דבר שהוא דולק אפי' יפה אבל לא מכח שמנונית וכי ס"ד מי שמדליק עצים דקים וקסמין שיוצא ידי נר שבת או חנוכה וכמוה העלעקטע"ר שאינו רק כח האש הנטמן בתוכה אבל אין בו שמנונית אם אין זכר לשמן כלל ולא שום רמז, ועיין ר"פ ב"מ מ"ד בלכש שוכא דארזא ותמה בגמ' עץ בעלמא הוא פירשיז"ל דלא חזי לפתילה אלא למדורה וה"נ כיו"ב ע"כ אינו יוצא בו כנלענ"ד. ב) וע"ד שאלתך לענין מי שמתפלל עם הצבור ביומא דחנוכה והש"ץ קדים ומתחיל תפלת שמ"ע בקו"ר בעוד שהוא מתפלל ואם יאמר על הנסים לא יוכל לענות קדושה מה עדיף קדושה או אמירת עה"נ וכמה סברות בידך אם עה"נ עדיף משום פרסומא ניסא וגם י"ל דבתפילה יחידית ליכא פ"נ. ועוד דליכא תשלומין דא"צ לחזור אם שכח והבאת דברי שו"מ לענין שכח יעלה ויבא קודם יה"ר ואם יאמר יה"ר לא יאמר קדושה ופסק דיאמר ויחזור להתפלל כמ"ש לענין יעו"י אבל בעה"נ ל"ש כנ"ל. ולענ"ד לפימ"ש הרמב"ן במס' שבת פראד"מ הביאו הר"ן היכא דאשתפיך חמימ' קודם מילה דאז הוי סכנה וע"כ צריך להרחיצו ופסק הבעה"מ דלא ימול כיון דצריך עי"כ לחלל שבת אחר המילה ולע"ע הא אינו פקו"נ. והרמב"ן פליג עליו דהכל לפי שעת' דעתה מצות מילה לפניו שדוחה שבת ולאחר המילה פקו"נ דנמי דוחה ואין לנו רק מה שהוא בשעתו, וא"כ ה"נ לפנינו תיקון חכמים לאמור על הנסים ומה שעי"כ לא יכול לומר קדושה זה אינו בשעת' וכשיאמר הש"ץ קדושה דאינו רשאי להפסיק פטור מדברי חכמים א"צ לחוש קודם לכן מטעם סברת הרמב"ן הנ"ל וע' במג"א סי' ס"ו ס"ק י"ב ובסי' קי"א, [וכ"כ בשו"ת פרי השדה ח"ג סי' ק"ט ע"ש.] אוה"נ דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.