לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי תה

ראשונה הי' ע"י כיבוש מלחמה וכיון שגלו מן הארץ ע"י כסדיים פקע הכיבוש משא"כ קדושה שניי' ה' ע"י חזקה וקנין חזקה קיים לעולם, והקשה הכ"מ דהא עכ"פ הי' בכיבוש חזקה ג"כ שישבו בא"י וע' מס' קידושין דף כ"ו, ודעת כת"ה דחזקה ל"ש רק מדעת שקונים ממנו והא כיבוש יהושיע הי' הכל בעכ"ח של ז' עמים משא"כ בקדושה שניי' שהרשה כורש מדעת שלמה להחזיר' לאה"ק. והנה מ"מ הדרא קושי' לדוכתי' דהא פשיטא דלאחר כיבוש היו העמים מתייאשים מנאה"ק. ועוד לא תחיה כל נשמה כתיב ונעשה הפקר ובהפקר ודאי מועיל כמ"ש כת"ה בעצמו והא מחזיקים בנכסי גר שאין לו יורשים. ולפענ"ד הדברים פשוטים דהכל מוכח ממקראי דפ' עקב לפימ"ש בספרי כל המקום אשר תדרוך וגו' דיליף שם דאין להם רשות לכבוש בחו"ל רק אחר שכבשו א"י כולו ויליף שם מהקישא דקרא דכתיב מקמי' וירשתם גוים וגו' ואח"כ כל המקום וגו' ושוב יליף מגז"ש מקרא דלאחריו דכתיב יהי' גבולכם ובקרא כל המקום כתיב לכם יהי' אתי' יהי' יהי' לגז"ש מה יהי' האמור כאן עצות נוהגת שם היינו באה"ק אף להלן כלומר אפי' חו"ל מצות נוהגת שם והיינו פשיטא במצות התלוים בארץ תו"מ וכיו"ב. והנה הרמב"ם בפ"א מהל' תרומות פסק כר"י במס' ע"ז דף כ"א דכיבוש יחיד לא שמי' כיבוש ואין מצות התלוים בארץ נוהגת בה וכ' שם דכיבוש רבים היינו עפ"י מלך או עפ"י נביא מדעת רוב ישראל ואם הי' רק יחיד או משפחה ואפי' שבט שכבשו אפי' מן הארץ שניתנה לאאע"ה לא שמי' כיבוש ואין המצות של א"י נוהגת בה דמשו"ה חלק יהושיע ובית דינו כל א"י לשבטים כדי שלא יהי' כיבוש יחיד כשילך איזה שבט ויכבוש חלקו כלומר דע"י יהושע וב"ד מסתמא הי' מדעת רוב ישראל נעשה כיבוש רבים וכיבוש דוד ס"ל דהי' עפ"י ב"ד גדול מ"מ אינו כיבוש רבים מטעם דהספרי הנ"ל שלא הי' עוד א"י כבוש בכולו ואם הי' סוריא כיבוש רבים אם כי הוא מחו"ל וא"כ משוה דבריו בקביעות כיבוש שאינו מדעת רוב ישראל (ונראה מדבריו דעפ"י ב"ד היינו רוב ישראל) אפי' בא"י ל"ה מועיל ובחו"ל קודם כיבוש א"י אפי' כה"ג הוי כיבוש יחיד ולאחר כיבוש א"י מועיל אפי' בחו"ל, ועכ"פ הוכיח ממעשה דיהושע וב"ד שהי' מחלק א"י לשבטים קודם כיבושה שיהי' כיבוש רבים בקדושת א"י ושיהי' נוהגין בה מצות התלוים בארץ. א"כ עכ"ח מוכח דס"ל דמה שנאמר בקרא וירשתם היינו כיבוש וכן כל המקום וגו' היינו כיבוש כמ"ש בספרי אם יש לנו ב' דרכים או דקאמר' תורה וירשתם דוקא לכבוש ולא מהני שום קנין דאפי' היו האומות מניחים כל א"י, להושיב ולהחזיק בא"י כל מקום אשר ישבו לא הי' מועיל וכן אם הי' בחורבן בית ראשון כ"כ ימ"ש מניחם בא"י לחרוש ולזרוע ולקצור ולישב שם כרצונם רק שלא יהי' א"י כבוש בידם והוא ימלוך וישלוט לא הי' מועיל לענין מצות התלוים בארץ או דנאמר דמקרא וירשתם למדנו רק דגם כיבוש מועיל והה"ד שאר קנינים וחזקות. אלא דא"כ אז גם קנין יחיד הי' מועיל ואפי' חזקה שלא מדעת רוב ישראל דהא אית' במס' יומא דף י' דלא הי' עולין בבנין בית שני רק ד' רבוא ועוד איזה אלפים ומאות כמ"ש בנחמיה וע' מהרש"א שם דלא הי' רק ממיעוט ישראל שנשארו בבבל פרס ומדי וכ"כ בשלה"ק סו"פ ויחי עיי"ש, והאיך נתקדש בקדושת הארץ לענין מצות התלוים בארץ דלדעת הרמב"ם כיבוש יחיד אפי' בא"י אינו מועיל, ועכ"ח צ"ל דדוקא כיבוש יחיד לא שמי' כיבוש אבל חזקה שהחזיקו בהילוך וישיבה בא"י מועיל אפי' ביחיד וא"כ מה הי' צריך יהושע לחלוק הארץ קודם שנכבשו כדי שיהי' כיבוש רבים הא מיד שישבו בא"י יהי' קונים ע"י חזקה ומה יש לערער אם שבט א' יכבוש חלקו דהא מיד ישבו ויחזיקו בו וכמ"ש בכ"מ, ועכ"ח דהפי' בקרא דוירשתם וכן קרא דכל מקום היינו כיבוש דוקא ולא חזקה דאינו מועיל וגזה"כ הוא ושפיר כתב הרמב"ם בטעמי' כיון שאינו רק ע"י כיבוש וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש, וכמ"כ בטלה הקדושה משא"כ קדושה שניי' שהי' ע"י חזקה והא בנחמיה סי' י' מזהירן על הבכורים ותו"מ ש"מ דחזקה הועילה אפי' במיעוט מכל ישראל וקנין חזקה אינה בטלה וקיימא קדושת ארץ ועיי' במס' גיטין דף מ"ז דשם נראה דקנין לקדושת ארץ חלוק משאר קנינים עיי"ש. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן נ"ה להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה בצלאל גראסמאן נ"י האבד"ק ה' טשאבא יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ונבהלתי מראות ומשתומם כשעה חדא מי שמע כזאת עזות וחציפות ג"ע כזאת בפרהסיא בפומבי מהו קהל כזאת להיות ברע מעללים בוחר באינש כזה להושיבו ולהעמידו בתואר רה"ק וכי אין להם בושה וכלימה כת חנפים כנ"ל לא יזכר ולא יפקד וכל או"א אשר בתוך יהודי' יבהל מתוך העדה זאת, והנה להלכה הלא מבואר בתשו' מרן חת"ס ח"ו סי' מ"ט וסי' נ' ע"ד מי שסידר קידושין בערות דודתו הוא מסית ומדיח ותשובתו קשה מאוד ופסול לכל התמנות ומנהיג בקהל ישראל, ובנ"ז גרע עוד יותר אביה של מנואפת היא בתו דמסית ומדיח אינו רק בפה וזה מחזיק ומסייע בביתו ורשותו וזה ודאי בכלל מש"נ בפ' מטות ונשא את עונה ודרש בספר: כמ"ש ברשיז"ל שהוא נכנס תחתיה ואם בנדרים שגרם בדיבורו להחטיא כן כש"כ וק"ו בחמורו' דעריות ומחטיא במעשה בידים בית זונה לבתו ואשה, וידוע, כי בין כ"ד דברים המעכבים את התשובה ברמב"ם ושלה"ק הוא מי שרואה בנו יוצא לתרבות רעה ואינו ממחה בידו וכש"כ במחטיא מחזיק ומסייע ממש והקהל זה לא די שאינם מוחים עוד נוסף שמחניפי' ומכבדים אותו בכבוד רה"ק מנהיג הקהילה אוי לאותה בושה וכלימה לבת השובבה.