לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שצה

אש ועיי' בתשו' חת"ס סי' ר"ב וסי' רי"ב כיו"ב ויען כי כך הי נהוגי' בימי הגאון אב"ד מקדמת דנא לא אמרתי דבר, אך מ"ש כת"ה כי ישנו כאן חששא דקטפרס בזה הארכתי בסי' קנ"ז במפתחות והבאתי ת' דברי חיים ח"א סי' מ' וח"ב סי' פ"ה דלא הכשיר רק ברוב מים כשרים ובסי' פ"ה אם באים ע"י המשכה דאז אינ' פסולי' רק מדרבנן. ובנדון דמעכ"ת אין בידי להיות נו"נ כי די הבן תבכות המקוה ובקהילה הנ"ל נראה דהי' מים כשרים ברובא ולא הי' חששא דקטפרס כלל, והנני לסיים בכל חתוני ברכות, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן מ"ב לכבוד הרב הגאון הצדיק וכו' בנש"ק כקש"ת מו"ה שמעון סופר שליט"א אבדק"ק ערלוי יצ"ו. אחרי מודים דרבנן פני הדר"ג מ"ש בשם הגאון המפורסים מו"ה חיים צבי מ"ה זצ"ל אב"ד דק"ק אונגוואר יצ"ו שלא להפך המצה בתנור מצד זה לצד שכנגדו והטעם כי נעשה ע"י המרדה ושם אין האש שולט וע"י חמימות י"ל שנתחמצה מיד כמ"ש בט"ז ע"ד רמ"א באם הוציא המצה מן התנור עד שלא נאפת דחיישינן להנ"ל ה"ה בזה, הנה ידוע כי בתשו' נ"ש מיקל בדיעבד אם החזירה מיד והח"י פליג מ"מ הביא בס' מעדני שמואל כי גם בתשו' שא"י וכן בא"ר ג"כ מקילים כמ"ש בתשו' נ"ש אם החזירה מיד וכן נראה דעת מהרש"ם למסקנ' כמ"ש בא"ח החדש, וכגון זה שהוא ע"י הפוך ברחת שהוא כהרף עין י"ל דגם הח"י מודה דהא חם יש מקים ספק שלא הי' חוטין נמשכים כתב שיש לצדד להקל הביאו בבאה"ט וכן יש לדייק ממ"ש בס' מעדני שמואל בשם תורת מנחם במ"ש להכן כמה מרדות או מקלים שלא יהי' חמים בעת שמכניסין עליהם המצות לתוך התנור שאין להחמיר בכך דעכ"ח יהי' צריכי' בכל איזה רגעים מרדה חדשה או להמתין עד שנצטנן וזה אי אפשר שלא ניתנה תורה למלאה"ש ועכ"ח דאין לחוש דכמו רגע שמכניסי' לתנור למקום שראוי להושיב אין די זמן לחוש שיחמיץ כש"כ לענין הפוך המצה שהוא כהרף עין ודאי דראוי ליזהר לכתחילה כמ"ש ג"כ בספרים הנ"ל אבל להחמיר לאסור או לעכב עי"כ עסק המצות יש לסמוך על הגאונים הנ"ל בטח. ובאמת הצורך להפך אינו רק אם התנור אינו ניסק יפה ומפני חסרון אש גחלים ולהב אשר בצד התנור מה שקורין "פארפייער" אבל אם התנור ניסק היטב והמדורה ג"כ גברה ושולט על המצות אי"צ להפך, והנה בא"ר הזהיר שלא להושיב מצה במקום שהי' מצה מקודם והוציאה או דחפה במרדה למקום אחר כי נצטנן אותו מקום וכתבו ג"כ במקום שיש פארפייע"ר אין לחוש וגם מדברי א"ר הנ"ל יש לדייק שאין חששא בהפוך המצה כמו שאין חשש בדחיפה ע"י מרדה שנוגע עכ"ח במצה ובמקום הנגיעה נאמר שאין האש שולט ש"מ דבאותו הרף עין אין לחוש או דמסתמא נאפה כ"כ שאין חוטי' נמשכים, והנה כתבו האחרונים דאם נאכל מקצת מהמצות קודם פסח פשיטא דראוי להקל בהנ"ל וכן נוהגי' בע"ב שאוהבי' לפרך לתוך הקאפ"ע כידוע וכבר כתבתי דבמקום שאפשר להזהר לכתחילה והנני לסיים בברכת חג הק' הבע"ל ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן מג להרב הג' וכו' כש"ת מו"ה אפרים לייכטאג נ"י אבד"ק דאמבראד יצ"ו. ע"ד הסכינים אשר הקתא של כסף ובדרך עוקצו של סכין נתחב בתוך הקתא וע"י שרף שקורין דיאנט"א מחזיק הסכין אם נתירה בהגעלה כי הדיאנט"א הנ"ל הוי כדבק ולא מהני לה הגעלה דחייס עלי' שלא יתקלקל כמ"ש בט"ז סי' תנ"א ס"ק י"ג ומג"א ס"ק י"ט בשם מהרי"ו, וכת"ה מחלק בזה דהכא הדבק בתוך חלל הקתא ואין המים נוגעים כלל על הדבק, ובס' מעדני שמואל ראיתי שכ' בפשיטות להקל כיון דידות סגי להו בעירוי ובזה לא יתקלקל הדבק ושכן ראה מחכם א' שהיקל בזה, אך קשה לשבור המנהג שנוהגים להגעיל רק אותן סכינים שהם גולם א' הקתא והברזל כידוע ע"כ לכתחילה אין להורות התירא. ועתה באתי ע"ד כת"ה במ"ש בשו"ת מרן חת"ס סי' ק"ל לחלק בין תנור לרערי"ן של חרס דמשו"ה מהני בתנור טיחת טיט כעובי אצבע בסי' תס"א דבתנור נחושתו הוא לבנים שרופים דהורה כמ"ש המג"א סי' תנ"א ע"כ הטיח טיט עלי' ואינו מתדבק יפה להיות כחדא והוי כשני קדירות שנוגעים זב"ז דהלכה רוחת דאין בלועה יוצא מדופן לדופן ואפי' דקים מן הדקין דאויר המפסיק אפי' כחוט השערה מעכב יציאת הבלועה משא"כ רערי"ן דהם ג"כ רק כטיט הנתייבש והטיט שמשליכי' עליו מתחבר היטב ונעשה מקשה אחד וחומר א' והוי כחדא כלי וזה אפי' עבה כמה מתפשט הבלועה בכל הכלי. ועיי' בר"ן בסוגי' דטיפת חלב דלא ניחא לי' לענין חתיכה דלא יצא ע"י רוטב אפי' דקה ובחתיכה אחת מתפשט בכולו אפי' גסה כמ"ש, ודבריו הק' צל"ע ממס' ע"ז דף ע"ד בגת של חרס בזפתה דלא מהני קילוף לבד אלא דגם אחר הקילוף צריך מילוי ועירוי בדרך זה והא ודאי כלי חרס דנתלבנו בסיד היוצא בכבשן האש דודאי לא גרע מלבנים השרופים והזפת ודאי מפסיק כמו טיט ע"ג תנור אם כי מתיכים הזפת לדבקו ע"ג כלים והא גם טיט ע"ג תנור מסיקין עליו באפיית המצות וחום האש עצמו ודאי פועל להיות יחדיו ידבקו יותר מרתיחת היורה כמ"ש בסי' צ"ב גבי נר קרויז"ל כידוע מדברי ט"ז שם ודריכת ענבים בגת ודאי אינו מבליע יותר מחמימת התנור ע"י אש דהא קמן מדברי המרדכי פ"ב דמס' ע"ז הובא ברמ"א יו"ד סי' קל"ה דאם הוחם בכלי חרס סתם יי"נ צריך הגעלה ממש כמו בשאר איסורין ולא סגי