לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שצד

בלא נקיון דלהמחבר ג"כ צריכין הגעלה ובהני קדירות של טיח לבנונית מבפנים לשי' חת"ס ל"מ הגעלה ודאי טב הורה, וי"ל לפי"ד ח"י סי' תנ"א בנפה שנשתפטף במים לאח"כ ולשנה הבאה נשתמש בה לרקד הקמח שהתיר בדיעבד דאפי' נשאר פרור עי"כ משנה שעברה מ"מ אינו רק חמץ נוקשה, וכמדומה בילדותי שמעתי כי בק"ק טאפלאטשאן בדקו השקים של קמחא דפסחא לאחר אפיית המצות ונמצאו כמה דבוקים של עיסת יבשים והתירו הב"ד הגדול ובראשם מו"ר הגה"ק מהרי"וו תרצית זצ"ל, ואפשר בנ"ז ג"כ אין לחשבה רק לחמץ נוקשה וי"ל בזה. עכ"ז טוב להחמיר למען אזהרה ובפרט במילי דפסחא. ב) וראיתי פלפולו העצום בחוב"ק נפלא בענין מ"ש הפרמ"ג וכן בשו"ת מרן חת"ס דבב"נ לא אזלינן בתר רובא [וע' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' ק"ד] וכבר הקשתי א"כ מה שייך לומר לענין מפרכסת מי איכא מידי בפ"ב דמס' חולין דהא הב"נ צריך לחוש דילמא במקום נקב שחט כיון דלדידי' לא אזלי' בת"ר ואין כאן שחיטה לדידי', ושו"ר בתשו' מהר"י אסאד כי בהמ"ח הגז"ל העיר עד"ז, ולפי"ד מרן חת"ס כיון דנקיבת הוושט הוי נבלה חשוב מיעוטא דמיעוטא מסי' ח"י טריפות דבשלמא אם רק טריפה הכל חדא דאל"כ בכל טריפות נימא הכי אבל אם נבלה נתחלק מטריפות וחששא בפ"ע אז י"ל דגם בב"נ לא חיישינן. והנני לסיים בכל חתמי ברכות. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן מ"א להרב הה"ג כש"ת מו"ה אהרן מאיר נ"י מו"צ בק"ק פ' טעשען יצ"ו. יק"מ בא לידי עם שני שאלות הבאים כא' והנה ע"ד אפיית מצות של מצוה בתוך הראהרע"ן גם לענ"ד לית דן צריך בושש אפי' לדעת הראב"ד בפ"ו מהל' חו"מ וקלסי' הרשב"א כמ"ש בהג"מ דשולט כח האש בכל סביבותי' וה"נ בהני ראהרע"ן וכ"פ הייתי נוהג כן בע"פ מפני כמה טעמים שלא לאפות המצות בחבור' כמובן וכל זה באופן הנ"ל. אך לע"ע חדשות באות בארץ הזאת בכמה קהילות גדולות אופין ע"י כח עלעקטע"ר שמסבב נחושתו של תנור ועד שסובב חלילה מחזיקין אותו אפיי' כ"צ ונגיד א' אשר בא לנסות אופן אפיי' זו וכבדני באיזה לטרות מצות הנ"ל ונבהלתי מראות שבצד א' יש בהם עקודות ונקודות כדרך אפיי' שנעשה קרום ברוי"ן במראה אבל מצד השני כולו הפך לבן כשלג וזה מטעם שאין עליה' תיקרה וכסוי רק אויר דעלמא ואין המחמם של אש שולט כלל למעלה כי האש בתחתית נחושת' של תנור. והנה בש"ע סי' תס"א נתן סימן שאין חוטי' נמשכי' היינו קרימת פנים ושם במג"א עפ"י פי' מחה"ש שצריך קרום עליון וקרום תחתון כמו בסי' רנ"ד לענין נתינת פת בתנור בעש"ק ומהו קרום בערוך פי' קרום רינד"ע וסתם רינד"ע הוא מראה ברוי"ן בין בפת ובין בשאר מעשה אפיי' ואם מביאי' מן הנחתום פת או איזה מעשה אופה שהוא בליי"ך הנשים צועקות מרה מראה רויך' ואם מנא נדע אם המצה לבנה שהקרימ' פני' והבאתי דברי הנוב"י מהדו"ת סי' פ"ה בעובדא דילי' שהי' נראה איזה ריעותא במצות והשיב דאם יש ספק בקרימת קרום יש להחמיר אפי' בדיעבד אפי' במקום הפ"מ ושמחת יו"ט דיש חששא משום חיוב כרת ולפי הנ"ל הא לבנות מצד א' פשיטא דהוי ריעותא וצריכ' בדיקה והיינו כמ"ש בש"ס פסחים דף ל"ב פורס ואין חוטי' וזה בעודה חמה יוצא' מן התנור אבל לאחר שנצטנן ל"ש בדיקה זו כמ"ש בא"ר ונוב"י, ולבדיק' בקרומי' הנה מצות הנ"ל המה דקות מאוד ואינ' ניכר מהו קרום ומהו תוך וכתבתי כל זה להמורה בעיר הגדולה והשיב לי שכן כמ"ש אך הוא עסקן בדברים ובדק בבדיקת של ח"י ע"י תחיבת אצבע ולא נדבק בצק על האצבע כמ"ש בא"ר סי' תס"א ועד"ז השבתי כי כי דברי הח"י ל"ש רק במצות עבות שהי' נהוגי' עוד בזמן ההוא כידוע (שהי' כעין כיכרות שהי' תוכו כעין ספוגיות מה שקורין ברויזע"ן) אבל במצות רקיקי' ל"מ הנ"ל דכח הדוחק חזק מכח הנדבק וראי' אפי' בעיסה ממש אשר לשין הנשים למיני מזונות אם נתייבש קצת ותוחבי' האצבע לתוכו לא ידבק שום בצק מטעם הנ"ל כי כמו הרף עין נקב ונקב ואין כאן בדיקה אחרת רק בעודה חמה וע"י פריסה ואין חוטי' נמשכי' כנ"ל. אלא בנדון כת"ה יש להעיר דבראהרי"ן שמשתמשים בה חמץ תבשילי' ומעשה אופי' היאך יכשירן ידוע מ"ש בח"י בסי' ת"א ובמחה"ש תנ"א סק"ה מצריכי' לטוח בטיח של טיט מלמטה ולמעלה בשל חרס ובשל מתכת כמו ראהרי"ן דידן פקפק במחה"ש שהן של בלע"ך דק וע"י לבון גחלים מתקלקלי' ושייך חששא דחייס עלי' ולא ילבנו יפה ועיי' בתשו' מרן חת"ס חאו"ח סי' ק"ל שלא מצא תקנה אחרת בשל חרס כ"א בלבון קצת וטיח בטיט כעובי אצבע עיי"ש ורק אם ישנו ראהרע"ן חדשים או שמתכת שלהם אינו כבלע"ך ונחושת' עב וחזק כמו נסים של שפאהרהער"ד י"ל דגם המחה"ש יודה לבד מזה מעולם לא הנחתי ללבן הראהרי"ן שנשתמשו כל השנה וסוגרי' אותו וכנ"ל. ב) ע"ד המקוה אין בידי להאריך כי כבר הארכתי בזה בחיבורי הקטן לבו"מ מהד"ק סי' קמ"ב וסי' קמ"ג ושם הי' עובדא שנקראתי לקהילה אחת בענין מקוה שהי' באר מים חיים ומשם מקלח למקוה (באזע"ן) אך הבאר פעמים אינם עולי' המים עד שיגיע לנקב שע"י ישפכו המים כשרים לבאזע"ן שטובלי' בה ורק בחצר הי' פלומפ"ף ומשם היו ממשיכי' מים ע"י צנור לבאר ההוא ועי"כ הוגבה' המים שבבאר ונשפכים לבאזע"ן והעידו אנשים כשרים שכך הי' נהוגי' בימי רב גאון אב"ד לסמוך אמתני' דמ' מקואות פ"ו מ"ח הי' בעליון מ' סאה ובתחתון אינו כלום ממלא בכתף ונותן לעליון ויורדי' לתחתון אלא שראיתי בזה פלפול עצום בס' גידולי טהרה ותשו' הר המור וכן בתשו' אמרי