לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שפז

לישראל עד"ז קאמר דאינו רשאי דיד עבד כיד רבו וקנה הישראל אדון שלה וכוונתו אינו לומר לשפחה שלו אלא שקנוי לישראל אחר בזה קאמר שישראל זה יקנה החמץ דאל"כ מה קאמר שוב בשעא"פ דאין לדחות איסור' לא ניחא לי' דלקני דאם איירי בשפחה שלו מה ניחות' שייך מ"מ לא יצא החמץ מרשותו כמ"ש במחה"ש אלא ברור כמ"ש דשפחה של ישראל אחר קאמר, ומ"ש במהר"ם שיק דדבר גדול דבר דל"ש משיכה בפועל דידו כיד בע"ב והוי יד שניהם וכחצר של שניהם כ"ז להבין וכי פועל יום אין לו יד לקנות הלא בפי' אית' בפ"ק דב"מ י"ז דמציאת פועל אם שכרו למלאכה מיוחדת מציאתו לעצמו לבד ואין לבע"ב חלק בו, ומ"מ לא הביא דברי הט"ז והמחה"ש ודברי מרן חת"ס ביו"ד סי' רי"ח לענין מכירת בכור דצריך ג"כ כסף ומשיכה ושם הי' עובדא שמכר הבכור למשרת שלו, וגם לענין קניית עירובין שפחה ועבד עברי זוכין אפי' לאחרים כש"כ לעצמן. וגם ראיתי מ"ש בתשו' מהר"ם שיק סי' קכ"ט דלענין כרמלית בזה"ז דזה טעם הפרמ"ג דבשביתת בהמה לא גזרו שבות כמ"ש במס' שבת דף קנ"ג דמה"ט מותר במניח עליה כשהיא מהלכת ונוטל ממנו ברוצים לעמוד עד"ז כ' דרק בכרמלית ודאי י"ל כמ"ש המג"א סי' ש"ה דל"ג אבל כרמלית בזה"ז דלא סתם הש"ע בסי' שמ"ה דהוי כרמלית י"ל שפיר דהוי ס"ס לחומרא דילמא כדעת הרמב"ם וכפי' המ"מ דבמחמר הוי כעושה בידים ודילמא כמ"ד דבזה"ז נמי איכא רה"ר, והנה נראה מדעתו דגם אם מניח עלי' כשהיא הולכת דליכא אלא שבות ג"כ יש להחמיר מטעם ס"ס הנ"ל, והנה במל"מ הל' מקואות מסתפק בזה די"ל דבדרבנן גם ס"ס לחומרא יש להקל דסו"ס ספיקא הוי וספק דרב' לקולא, והנה בנ"ז להלכה אם המקום ודאי כרמלית כמ"ש בסי' שמ"ה שם מבואר מהו כרמלית ודאי מותר לכ"ע אפי' לדעת מהר"ם שיק ואם לאו יש לראות אם יש בזה הפסד משום השותפות כמ"ש בתשו' א"א סי' ט"ו ושאר אחרונים דבהפסד גם הצ"צ מיקל יש ידים ורגלים להתיר וכמ"ש עפימ"ש בתשו' פרשת מרדכי סי' י"ב ולעשות ההיתרים כמ"ש בסי' רמ"ו דבשותפות הא גם המחבר מסכים להתיר כמ"ש במחה"ש שם. כעת ראיתי בברכ"י סו' רמ"ו דכ' ע"ד ב"י שהוכיח מדברי מרדכי על הא דקאמר אם השאיל לנכרי בהמתו בדיעבד יפקירנו בפני ג' דוקא בדיעבד דקאמר והשיב עלי' די"ל דגם לכתחילה אלא שדברו בהוה ושכ"כ בתשו' הרדב"ז החדשות וכ"פ הבאתי בחיבורי הקטן דבריו הק יעש"ה והנני ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ל"א להרב הגאון הצדיק המפורסים וכו' בנש"ק מו"ה יואל טייטלבוים שליט"א אבד"ק אורשיווא (כעת אבד"ק קראלי) יצ"ו. אחדש"ה הכני ע"ד אשר ענותנותו הרבני בשלוח לידי מגילה עפה ומנופה בעניני תיקון עירובין וכו' ורק בר"פ אני אחוז, במ"ש בשו"ת אמרי אש סי' כ' ובשו"ת מרן חת"ס סי' פ"ז בהאי ענינא לומר פיתחא ע"ג מיא לא עבדי אינשי ואם מועיל צוה"פ על הנהר כידוע והעיד כי במקום מרחצאות ישנו פתחים ממקום למקום והנה לפימ"ש בתוס' שהביא ג"כ הדר"ג דפתח במזוזות ומשקוף גם בקרן זוית עבדי אינשי כמ"ש בגמ' דף ו' לר"י וא"כ אין ראי' לתיקון צוה"פ שהוא רק ע"י קנים בשתים וקנה ע"ג וגם מד' תו"ש במ"ש דל"ש פתח במים דמשמע דע"ג מים עבדי אינשי ג"כ י"ל כנ"ל דאינו דומה לצוה"פ. ובשו"ת שו"מ סי' רצ"ח ראיתי שמביא תשו' א"א הנ"ל ומה שהשיב בחת"ס עוד לא יצא לאורה ולא ראה דבריי והביא ע"ד התוס' עירובין דף כ"ד ע"ב בעובדא דהאי רחבה באמצע דבריהם דהה"ד דהומ"ל צוה"פ לפום נהרא משמע דשייך צוה"פ לנהר. והנה לפימ"ש במג"א סי' שנ"ח דמד' התוס' משמע דצוה"פ הוי כמו מחיצה ופי' המחה"ש כלומר דהוי כמי מחיצה דעושה ופועל להיות היקף לדירה דע"ז דנין שם משום דרחבה אינו עשוי לדירה וצריך מחיצה שעי"כ יהי' מוקף לדירה ע"י מגו כמו לחי או שיהי' עצמו ע"י מוקף לדירה זהו מחלוקת בין שי' רשיז"ל ובין שי' התוס' וא"כ לא זכיתי להבין דברי השו"מ מה זו השגה ע"ד תשו' א"א וחת"ס דהתוס' לא הזכירו כלל צוה"פ לענין התיקון והיתר טלטול שיהא סתימה דהמ"מ פרוץ לרחבה דלא מהני סתימה אלא רק שיהי' היקף לדירה שע"י שהשביל של כרמים הוי סליק לגודא דנהרא וצוה"פ עושה להיות מוקף לדירה ממילא הותר הטלטול א"כ אין כאן ראי' כלל דיהי' מועיל צוה"פ ע"ג נהר להיות הכל כמו חצר שאמת המים נכנס לתוכה. ובענין צוה"פ שיש הפסק בחללה ובודאי אם יש מקום הילוך אפי' ע"י הדרך שייך מחלוקת של בעלי תשובות בי"ש ותשורת ש"י אבל בנדון שאין מקום הילוך כלל כגון בנ"ז שנשתייר ונהרום וגובה החומה לא ידענא מה יועיל צוה"פ זה אינו פתח כלל דגרע עוד ממ"ש בס' תו"ש דבמים עצמו ל"ש פתח אם כי דיש הילוך ע"י דחיות המים אבל נגד עובה וגובת חומה ל"ש הילוך כלל, וכאן בחצר ביהכ"נ ישנו כמ"כ דמקצת החומה רעוע וע"י ילדים ותינוקת אשר דרך שחוק שלהם הולכין ע"ג חומה ונתקלקל וכמ"פ הייתי מסתפק אם אינו יותר מעשר אמות ומדדתי ע"י פסיעות דפסיעה בינונית אמה כידוע אלא שאינו רק פרוץ לגינה שאין בה זרעים וגם אפי' אילנות אינם ברובו ואין בידי להאריך כעת ולפני הדר"ג הכל גלוי. ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל כאו"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ל"ב להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה בן ציון בלוהם נ"י האבד"ק סארוואש יצ"ו.