לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שפב

אמר ר"י גלגל חייב חטאת ודייק רבינא שכן הוא בהך מתני' במליח ישן וכו' שהדחתן הוא גמר מלאכתן והא ביצה מגולגלת ודאי אין בו משום מכה בפטיש דהא במס' ביצה דף ל"ג אי' דגם כל אוכל בהמה כגון תבן וקש אין בו משום עושה כלי דדוקא בקיסם איכא משום גמר כלי ולא דבר רך וכש"כ מאכל אדם וא"כ מה דיוקא דרבינא ממליח ישן לביצה מגולגלת וא"כ ש"מ דהכל משום גמר בישול והא ברמ"א ג"כ מדמה כל דבר קשה לדג מליח ישן וכיו"ב, ובלא"ה הני ווירפע"ל ודאי ראוי למאכל כלב כמו שהוא ול"ש בי' משום מכה בפטיש דהא הרמב"ם בפ"י מהל' שבת פי' דכל עושה כלי חייב משום מכה בפטיש וכיון דראוי למאכל בהמה אינו משום מכה בפטיש ועכ"ח טעמי' דדבר קשה אפי' בכלי שני בשרייה אסור משום בישול א"כ לענ"ד אין שום היתר בהני ווירפעל בתוך כלי שני שעי"כ נעשה ראוי לאכילה והוי בישול כנ"ל ואצ"ל פני מעכ"ת. בשולי המכתב בימים אלו עמדתי ע"ד התוס' במס' עירובין דף כ' ד"ה לא יעמוד דפי' בשם רשיז"ל דהיכא דפיו במקום אחר הוי כפיו מקום פטור והקשו שם ממס' שבי' דף ג' דקאמר בפשט ידו משחשכה דאי שדי כלי' חייב חטאת האיך חייב חטאת כיון דידו ברשות אחר הא הוי מקום פטור. ותמוה למה הקשו משקו"ט דגמ' ולא ממתני' בפשט העני ופשט העשיר דהוי ג"כ ידו במקום אחר וע' ריש מס' שבועות ולא ראיתי במפירשים להעיר עד"ז. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"ה שוכ"ט על ראש הבחור המופלג וכו' כ"ש כ"ה שאול יחזקאל קרויס נ"י. ע"ד הערכה של עלעקטע"ר אשר בשעה י"א בלילה פוסק אורו מפני פסיקת כחו ואח"כ בשעה ג' אחר חצות לילה בא כחו ומדליק והכל ממילא אם מותר להעריך ע"י הפוך המכון שקורין צינדע"ר שלא ידלק בבא שעה ג' הנ"ל והנה מ"ש מע"כ כי זה גרם כבוי וגם אפשר דאפי' גרם כבוי אינו דהוי כמו שהסיר בגד וכיו"ב שסמוך לתנור שלא יאחז בו האור הנה בזה נראין דבריו אבל מ"ש לענין מוקצה שאין זה בכלל טלטול אלא נגיעה לבד שהתיר הרמ"א בסי' ש"ח לענ"ד דזה הוי כטלטול דלא גרע ממ"ש הרמ"א שלא ליגע במנורה התלוי דעל ידו מנענע המנורה ואם תנועה חשוב טלטול אע"ג שאינו נעתק ממקומו כש"כ הפוך המכון כנלע"ד. ועוד יש לעיין במס' שבת דף מ"ה כמה דברים בכלים תלושים דאסורי' להחזיר כמו מטה של תרסיים וכיו"ב עד שמסיק לרשב"ג מותר ברפוי אבל בחוזק אסור והמוכן זה ודאי חוזק מקרי, ועוד נוסף להחמיר שמנענע גם הדראהטע"ן שהם מחוברין לכותל. ועוד י"ל בר"פ הבונה כמה כלים שחייב משום בונה או מכה בפטיש כגון לעייל שופתא בקופינא דמרא והוא פלוגת' רו"ש אי משום בונה או מכה בפטיש ובתוס' שם משמע דכן לענין סתירה ועיי' בש"ע סי' שי"ג וכן בנ"ז ולי יודע אם אינו כסותר או כבונה ועיי' בר"פ כל הכלים דמסיק רבא דאפי' כסוי של שידה תיבה ומגדל אסור להחזיר גזירה שמא יתקע ובלול של תרנגולים לכ"ע אסור משום דמחבר' בארעא עי"ש ע"כ לענ"ד אין היתר בנ"ז כמ"ש. אוה"נ דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"ו לכבוד ידידי הרב הגאון וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה חיים צבי עהרענרייך נ"י דומ"ץ ק"ק פה יצ"ו. בעהמ"ס "קצה המטה" על המט"א. הנה עיינתי בדברי כת"ה והנה לא ידענו מה קושי' ע"ד מרן חת"ס חאו"ח סי' פ"ב וכי דברי ש"ג בעלמא אתמר הכא הוא חולק ע"ד הרשב"א והר"ן לומר באמת דנבלה קלה שהוא רק בלאו והוסיף עוד דמוטב שהחולה בעצמו ולא אחרים בשבילו ועכ"ח הרשב"א והר"ן שיטה אחרת להם כנ"ל דריבו, לאוין חמור ומה קשי' מדברי ש"ג אדברי הרשב"א וכי שייך למפרך מגברא אגברא או משיטה אשיטה עכ"ח אהרשב"א מדידי' אדידי' שאא"ח בשביל שיזכה אחרים וע"ז שפיר מתרץ מרן חת"ס שאין זה חטא אדרבה זוכה במצותה בזריזות ולדידי' מיקל באיסורין משום דרבוי לאוין חמור, ועוד הא לא קאמר בש"ג רק דמוטב ולשון זה ודאי לא משמע דאם מ"מ אינו עושה כן דעביד איסורא רק דמקרי לא טוב כדאמרינן בעלמא קדוש לא מקרי ואינו רע עכ"פ אבל בענין חטא בשביל חבירו אם עבר וחטא כמו הדביק פת ומוריד אם אין מצווה על כך להוריד בשביל הצלת חבירו מאיסורא ודאי איסורא קעביד בין בדרבנן בין דאורייתא ע"כ הקושי' חזקה מדברי' הרשב"א בעצמו. ב) בענין מ"ש אחיו ידידי הגאון נ"י בספרו היקר לחם שלמה ע"ד מרן חת"ס על קריאת' ויחל בת"ב לעת מנחה דהא במועד גופא אין קורין במנחה והנה סברת מרן חת"ס אינו משום מועד דאינו רק מנהגא כמ"ש במרדכי והג"א וכמה דעות הביא בב"י סי' קנ"ט שאומרין תחנון ואא"א וגם יש דעות דהטעם משום סתם תפילת' ולא משום מועד ובאמת מ"ש ויחל בתעניות אינו מש"ס דילן רק ממס' סופרים ע' תויו"ט סוף מס' מגילה ובגמ' דילן לא נזכר תענית לענין קריאת התורה רק בגזרת עכצשל"ת שקורין בברכות וכו' כמ"ש במס' מגילה ובמנחה קורין בע"פ וע' בפ' מקום שנהגו דת"ב אינו כתעניות רק משום אבל ובמס' מגילה לא נזכר רק מה שקורין בשחרית ושם ג' מחלוקת בדבר ואביי מסיק דאידנא נוהגין לקרות כי תוליד בזה אומ' בענ"ד במ"ש מרן חת"ס דחיוב' דיומא דמש"ס דילן ליכא בשום תענית ולא בת"ב שום קה"ת ועכ"ח הכל נסמך אדברי מס' סופרים והא בכלל כל התעניות ומי יימר דחיוב משום ת"ב ודאי מוכח דלאו משום חיובא דהמאורעות