לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שפא

בישיבתה ע"ש ובנוב"י הנ"ל וע' בתשו' רע"א מהד"ת סי' קל"ח ודו"ק]. ג) מ"ש בסוגי' דש"י חריפא שמעתתך כדרכך בקדש אלא דצ"ע במ"ש בתשו' אחרונים בזה"ז דליכא רה"ר דאורייתא ועכ"ז אין תוקעים ואין נוטלים לולב ועיין בר"ן מס' שבת פ' חביות דבמלאכה שאצל"ג החמירו דילמא יעשה גם תיקון לגופו דאין הכל בקיאים בזה. והנני אוה"נ באהבה רבה דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן כ"ב להרב הה"ג כש"ת מו"ה שלמה פראנקפורטער נ"י רב דקה"י "אהבת רעים" בבערלין יצ"ו. ע"ד אשר ענותנותו הרבני להסכים אתו בדבר חדש היינו בישול ע"י עלעקטע"ר והנה כבר כתבתי דעתי להרה"ג מו"ה צבי קליין נ"י שהי' רב בק"ק א"ש, כי קשה עלי להבין מעשה ומלאכת המאשי"ן הנ"ל, והנה כיו"ב אי' בסוס"י רס"ה בדברי הרמ"א ומג"א לענין נתינת מים לתוך הנרות שהתיר ברמ"א בשם הסמ"ג ובמג"א פקפק ע"ד ובשו"ת מהר"ם שיק סי' קנ"ז מיישב' וע' במחה"ש שם דיעשה כן בשבת לא חיישינן דהדלקה הוי מלאכה גמורה וידוע לכל אבל בגרם כיבוי יש לגזור דיעשה כן בשבת ודברי' אלו נראה דלא כדברי כת"ר לסברת א"ז שהביא שם. והנה בכ"ז הא סיים בשו"ת מהר"ם שיק דעכ"פ לדעת הראב"ד דס"ל דהאור היוצא מאבנים או מים אסור להנות ממנו בשבת דהוי נולד, אלא שהביא דברי מג"א מ"ש בסי' תק"א דהנאה ממילא מותר והיינו שם ובעובדא דמהר"ם שיק דאינו רק הדלקת הנר לראות לאורה משא"כ בנ"ז דנהנה באכילה ושתיה זה נהנה ממש מנ"ל להתיר, ואפשר לומר בדרך פלפולא לפמ"ש בהגהות רע"א מס' שבת דף צ"ב שהוכיח שם מדברי התוס' דבאיסור דרבנן אמרי' הואיל דמזדמן חולה שאב"ס דהתוס' בפסחים בסוגי' דהואיל הקשו לרבה דס"ל הואיל ומקלעי לי' אורחים א"כ בטלת כל מלאכת שבת הואיל שיזדמן חולה שיב"ס ותי' דחולה שיב"ס לא שכיח ומשמע דחולה שאב"ס שכיח א"כ הא מותר לחולה שאב"ס איסורא דרבנן א"כ שפיר נימא הואיל, והקשתי דלפי"ז שוב יקשה דא"כ בטלו כל השבותים דמדרבנן ובפ' מפנין אמרי' דלחולה שאב"ס מותר ע"י אמירה לנכרי ולד' הגאון דאמרי' הואיל א"כ בטלה איסור אמירה אתמהה ותלמיד א' השיב לי עפימ"ש בתשו' חת"ס חאו"ח סי' ע"ט שכ' כיו"ב לחמיו הגאון ז"ל דניהו דחולה שאב"ס שכיח אבל לא שכיח דיצטרך לאותו דבר שעשה והכן וכמו צמוקים אשר ע"ז נדון שם. והנה בתבשילין כ' בעצמו דשכיח לחולה שיב"ס ולענ"ד כש"כ לחולה שאב"ס דהא חזינן דפעמים מפני גודל החולי אין בו תאות המאכל משא"כ חולה שאב"ס, וכן בנ"ז, אלא דא"כ שוב יקשה דיבטל אמירה לנכרי לענין בישול ואפי' כיו"ב שתמיד נאמר הואיל וע' בסי' שי"ח וברמ"א שם ע"כ אין בידי דבר ברור. והנה אם הגה"ק האבד"ק מונקאטש נ"י הסכים אתו ורק ברב ענותנותו אמר לשאול ולהתייעץ עם מך ערך כמוני והלא בארץ אשכנז ורוסיא ישנם גדולים וצדיקים יפנה להציע לפניהם וכאשר יאמרו כן יקום, ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כ"ג להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה ישראל ווערטין נ"י אבד"ק טיניע. (כעת תופס ישיבה בקה"י ב' פעסט) יצ"ו. בדבר השאלה בעשיית ושתיית "ברויזע וואסער" שנותן לתוכו חומץ ג"כ הנה בשו"ת יד יצחק ח"ג סי' פ"ד נשאל ע"ד עשייתה אם אינו אסור משום עיבוד אוכלין וצידד להתירא אם א"א לעשותו מע"ש כלומר הברויז"ע עם המים ובשבת ישפוך לתוכו החומץ, אך ראיתי בשו"ת הרי בשמים סי' ק"ד שאוסר לגמרי לעשות זאד"א וואסע"ר משום דהוי כמבשל שמעלה רתיחה אם כי שאינו ע"י כח האש מ"מ להוי כמבשל בחמי טבריא במס' שבת דף ונ' דפטור אבל אסור, ועוי"ל דהוי משום מכה בפטיש כמ"ש בלבוש בדגים קטנים מלוחים ואיספנין א"כ עשייתו לגמרי אסור וכן בשו"ת אוהל אברהם מסיק לאסור כמו תרי תלתא מוילח' כמ"ש בסי' שכ"א ובסוף מסיים שאסור משום דמערבין בכף ומשכשך וגם צריך מדידה ויש בו משום מרסק שמוזכר בסי' ש"כ א"כ לדידהו איסורא בעשייתן, וכת"ה הוסיף בשתייתן משום רפואה וכמ"ש במג"א סי' שכ"ח ס"ק מ"ה דדוקא לצמאו מותר אפי' הוא בריא ודאי כן הדבר ואם משום מיחוש הא צריך דוקא בחלה כל הגוף כמ"ש במג"א שם, וכן ברמ"א סעי' י"ז, אלא שיש לעיין מהו החולה בתוך אצתומכי' וקיבה דאם יש איזה חבורה או פצע ובועה הוי כמכה בחלל הגוף דמבואר שם דמותר לכ"ע לחולה שיב"ס וע' בשבו"י לענין מחלת הלב, והרופא חולים ישלח לו רפואה שלמה משמים. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן כד להרב הגדול כש"ת מו"ה משה טטווארטיץ נ"י אב"י בק"ק באזעכ יצ"ו (במדינת שווייץ) ע"ד הווירחב"ל שנותנין בתוך הרוטב ביום ש"ק ואני מפקפק מטעם שכ' הרמ"א בסי' שי"ח דאם הוא דבר קשה שאינו ראוי לאכילה בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת כמו דג מליח ישן וקולייס האיספנין הנזכר במתני' מס' שבת דף קמ"ה דהדחתן הוא גמר מלאכתן ודעתך לומר דהוא מטעם מכה בפטיש. והנה כולן פי' גמר בישול והכי מוכח ממ"ד שם דף ט"ל במה דתני במתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ואיבעיא לי' גלגל מאי