לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שעח

לפנות לימין פי' בל"ש דלפי"ז עכ"ח המח' ס"ל דעמידת המקומות בצד הכותל צפון ודרום כלומר דמסודרים ממזרח למערב והיינו כמנהג ביהכ"נ ישנים וא"כ שוב מוכח דלא כמ"ש בבי"ש כמובן. וראיתי מ"ש כת"ה דאין לומר דהוי כמו הקמת מצבה דעכו"ם בזה"ז בחו"ל אינם עע"ז רק מנהג אבותיהם בידיהם. והנה במס' חולין דף י"ג שם מסיק בגמ' דרובם אינם עע"ז ובמס' נדרים דף נ"ג מוכח דבכגון זה לא אזלי' בת"ר די"ל דנתכוון גם למיעוטא בספק דאורייתא והא בת' מהריא"ץ שפיר קאמר דאינו דומה למצבה דהספסלים אינם רק לישיבה ולא להתפלל עליהם. והנה בנ"ז שחתמו לעשות מכאן והלאה כדברו יש לדון אם אינו כמו נדר לדבר מצוה לנהוג כדעת האוסרים וע' במג"א סי' תקנ"א דמנהג שהוא כחד פוסק אם כי דלא קיי"ל כוותי' מ"מ אין לו התרה. וגם יש לעיין אם כתיבה כדיבור עיין בתשו' מרן חת"ס חיו"ד סי' רכ"ז, וגם יש לדון משום איסור המבואר ביו"ד סי' רמ"ב ושם בקיצר הוראת או"ה בש"ך אות א' וכת"ה מבפנים אם כ"ז דומה לההוראה זו, וגם מ"ש שרק לנח"ר עשאו ודילמא מכל הני טעמים יחזור מהוראתו, וידוע לפניו כי בת' מהריא"ץ מיקל אם העמוד [שטענדער] במקומה, וכן יש להציע לפניו מ"ש בתשו' אמרי אש סי' ז' לענין קרש שזכה דאפי' מדרום לצפון אם כי צפון עיקר כידוע. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ז שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' מהו' יחזקאל הלוי יונגרייז כ"י דומ"ץ ק"ק עפעריעס יצ"ו. יק"מ בא לידי ומפני ח"כ ומיחוש השועול' פ"ע לא באתי עד הלום להשיב בדבר הלכה בעובדא שאשה קנתה שני נרות [לייכטער] והסתפק דילמא נשתמש בבית תפלה שלהם והוי משמשי' ע"ז ואין להשתמש לנר מצוה כמ"ש ביו"ד סי' קל"ט ובאו"ח סי' קנ"ד בט"ז דהה"ד לייכטע"ר וראיתי כי כת"ה צלל להמציא התיר' ולענ"ד ל"צ לכל זה וכי בכל דבר שיש ביד גוי או בביתו ניחוש להנ"ל הלא בסי' קל"ט בסעי' ה' מונה הדברי' שמוכיחים שהם לתקרובת ע"ז וכן בסי' קמ"א בצורות וכיו"ב שמוכיחי' שהם בעצמ' ע"ז אבל דברים כגון כלים וכיו"ב דשכיחי' בביתם ג"כ לענ"ד פשיטא דאזלינן בתר רובא דלאו לע"ז נינהו ויותר מזה בגמ' נדרי' דף ס"ז ע"ב גבי עובדא דר"א דהוי לי' אבא כלומר עצים ביער ומכרו לבי נורא וא"ל רבינא לר"א דהוי משום לפ"ע לת"מ והשיב לו רוב עצים להסקה ושם פי' בר"ן דהיכא דאיכ' למתלי תלינן והא שם באו"ח סי' קנ"ד בסופ' לענין מומר לע"ז דאין מקבלי' ממנו נרות משום מ"ד במס' חולין מכם ולא כלכם ולא קאמר משום דניחוש משום משמשי' ועיי' ביו"ד סי' קנ"א ענין איסור למכור להם משום לתא דע"ז ג"כ מונה דברים שרגילים לתקרוב' וכלי' שלהם ע"כ לענ"ד אין לחוש בצירוף התירים שהציע מעכ"ת בכחא דהתירא וגם בלא"ה כתב המג"א בסי' תקפ"ו דהני מ"ש בסי' י"א לענין ציצית ובסי' קנ"ד לענין משמשי' לביהכ"נ הוי דומי' מה דאבעי' לי' ר"ל במס' ע"ז דף נ"ד באשרה שבטל' או קרן פרה לשופר מהו למצות לולב דמסקנת המג"א דבדיעבד יצא רק לכתחילה אסור משום מאוס למצוה וה"נ כן הוא וא"כ שפיר מתיישב' דברי א"כ דכל זה בנר דהוי מצוה משא"כ הכייכטע"ר וכיון שא"צ למצוה מה מיאוס שייך וא"כ מ"ש הפרמ"ג מיו"ד רנ"ט דהביא הש"ך בשם המרדכי דמנורה כיון דמצוה מתקיים בלא לייכטער דנר בלא לייכטער כמ"ש ביוהכ"פ ג"כ מתקיים המצוה וגם בלא"ה י"ל דסתם מנורה הוי הדלקה בשמן דא"א בלא מנורה משא"כ לייכטע"ר סתמא לנרות שעוה וכיו"ב ואצ"ל והנני ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ח שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני החריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה שלום צבי אדלער נ"י אב"י בק"ק גוו"ד יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ בא לידי וראיתי כי צלל במים אדירים בחו"ב וא"צ לדידי רק בכ"ד צריכי' להעמיד' על האמת והנה במ"ש לענין דיש נוהגין לטול נט"י לסעודה בחדר המרחץ והביא מ"ש בסי' רכ"ז היוצא מבה"כ בלא עשה צרכי' דמברך על הרעמים ולא נזכר מבית המרחץ אם כי צריך נט"י כמ"ש בסי' ד' עיי' בהרא"ש מ' ברכות ד' נ"ו שהביא דין זה מהירושלמי ושם נאמר מביה"כ וקוטלקי ושם במעדיו"ט דיש אומרי' דהוא מרחץ או במקום שמקצבי' בשר ובר"ן מ' פסחים פ"ק בסוגי' דברכת בעור חמץ הביא הירושלמי הנ"ל וכתב להדי' מרחץ אם כאן דיוק' של כת"ה דהכל חד ועיי' בא"ר וחמד משה סי' הנ"ל וביאר בא"ר דהכל משום שלא לאבד הברכה המוטלת עליו ע"כ התיר' הנ"ל א"כ בנט"י לסעוד' דל"ל הכ' דלא ליכול ולא יברך כמ"ד בס' מ' ד"ה לא שייך כל הנ"ל ומצינו כיו"ב סברא כזו ביד אפרים סי' תקנ"א ע"ד מג"א שכתב דלא מצינו כי אבל אסור לברך שהחיינו והביא בשם גדול ננהו שלא מצינו הא אדרבה מצינו שיברך שהחיינו בסי' רכ"ג במי שמת אביו דמברך גם שהחיינו אם נפלי' ירושה ותי' דאין משם ראיי' דחל עליו הברכה מיד משא"כ בפירות וכלים חדשי' דיכול להמתין וה"נ הא יכול להמתין מלאכול ומנה מצוה רמי' עלי' ועיי' במג"א בסי' כ"ו בשומע קול רעמים במקום ששואל מפני הירא' ומשיב מפני הכבוד דיברך מק"ו לכבוד שמים ובודאי דאינ' רשאי' לברך על איז' הנאה אכיל' וכיו"ב. ע"כ לענ"ד אין מקום להתיר לטול במרחץ ולאכול חוצה כיון דצריך נטילה ואין חיוב מצוה רמי' עלי' וכמ"ש בא"ר וחמד משה הנ"ל ועפ"י דברי הירושלמי שהביא הרא"ש ולחד פירוש' של המעדיו"ט ולפ"ד הר"ן פסחים מרחץ דהוי כביה"כ אסור לעשות כן ועיי' באו"ח ססי' קס"ד בנגע בתוך הסעוד' במקומות המכוסי' שוק או ירך