לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שעז

הוא גמ' ארוכה דדרשינן מדכ' אמר להם, ומחכם הדורש ג"כ אין ראי' דהוי דרך ארעי וסיים שהוא דוקא על רב שהוטל עליו לדרוש אבל מי שממציא עצמו לדרוש אם יודע בעצמו שכוונתו לש"ש ולכבוד תוה"ק רק להחוי חורפי' או מפני שכר כספים נתקיים בו שאין לו תיך ויש לו אחוריים וכו' ע"ש. ומ"ש בתשורת שי בדברי ט"ז סברתי' דאה"ק הוי רשות בפ"ע ובסי' ת"נ העתיק דברי הלבוש כהווייתו כמ"ש בזה בפרמ"ג בין קביעות ודרך ארעי כתב עד"ז מנ"ל לחלק בזה, ולענ"ד עכ"ח צריך לחילוק זה דאל"כ האיך מצינו ידינו ורגלינו בביהכ"נ כ"פ שמוציאין ב' או ג' ס"ת כגון בר"ח חנוכה והשמש או איש אחר תופס הס"ת ויושב על הספסל שעל הבימה והעולין לקה"ת אחוריהם נגדו או בין גברא לגברא דמותר לצאת והפתח של ביהכ"נ עפ"י רוב נגד הבימה וכמו ק"ק פה עכ"ח אחוריו נגד הס"ת ועכ"ח צ"ל שזה דרך ארעי ומותר וגם הוא דבר שא"א ואין דנין אפשר משא"א ע' מנחות דף פ"ב, והלא תראה כי בעובדא דתשורת שי הי' האה"ק אמה על אמה ורום ג' אמות כשיעור מקוה ע' במ' כלים רפ"ו בכלים הבאים במדה עייש"ה וכמ"ש ג"כ בתשו' חות יאיר סי' קפ"ד דרום י' טפחים היינו למעלה מראשו של אדם וכ' דכן משמע בלשון הטור בשם הרמב"ם סי' רפ"ב ובזה ודאי שומעין במ"ש בס' יד החזקה ולא מ"ש בשמו בפאר הדור וכמדומה אשר שמעתי שאין סומכין דהכל מידו הגדולה וכמ"ש לענין מ"ש בפיה"מ להרמב"ם דכ"כ סותר מ"ש ביד החזקה ואפי' בדברי הרא"ש כתב התיו"ט דאם סותר מ"ש בפסקים הולכין אחר הפסקים. ב) ולענין מ"ש לסמוך אדברי מג"א בסי' רנ"ג ס"ק ל"ב להתיר לשפוך מים חמין בנראה שהתבשלי' מצטמקי' דכן נוהגין אנשי מעשה, והנה אם הי' נמסר הדבר בידיהם אבל ידוע כי הוא ביד הנשים וכי הם מבחינים אם אינו מצומק כ"כ עד שאינו ראוי לאכילה דאז הוי בישול דאורייתא כמ"ש הרמ"א בסי' שי"ח אפי' בפושרין אסור, וכ"פ ראיתי שמביאים טשאפענ"ט והאפונים [באנטליך] מצטמקים כ"כ עד אשר מקצתן אינו ראוי לאכילה כלל ע"י קשיותו וכן הוא כ"פ בבשר עוף ובלא"ה אין ראי' מדברי מג"א די"ל דהתבשיל הי' עפ"י היתר כמ"ש במס' שבת דסמוך מדורה יש היתר טפי מעל הכירה כיון שצריך להרחיקה מן המדורה עד שלא יהי' יד סולדת איכא הכירא ולא יבא לחתות והא הביא ראי' מדברי רמ"א ססי' שי"ח דאיירי דע"י סמיכה לכירה הוחם ולא ע"י כירה דקיימ"ל דנפשט האבעי שם דף ל"ח דסמיכה מותר. וה"נ דכוותה אבל בהני "טשאלענט אפען" פשיטא דיש לחוש משום שמא יחתה וע"ש במחה"ש שכ"כ להדי' דלענין שמא יחתה אין נ"מ אם נתבשל או שהם חמי' דנימא דאין בו משום בישול אבל שמא יחתה אית בהו כנלענ"ד. והנני לסיים בכל חתמי ברכות. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ט"ז לכבוד ידידי הרב הה"ג שלשלת היוחסין וכו' מו"ה משה גרינבערנער נ"י ראבד"ק מיהאלאוויטץ יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ובו ענותנותו הרבני לאמור דבר אשר כבר הלכו בו נמושות מאשר במ"כ בקלויז אשר נתחנך בר"ה העל"ט וסדרו הספסלים ג' שורות בצפון ודרום אשר פונים כלפי מזרח ולמטה ג' שורות פונים מצפון לדרום ומדרום לצפון וכאשר בא חכם הצדיק המפורסים והרעיש עד"ז ושלא ילך לקלויז הנ"ל עבור זה ולכבודו שינו המקומות כמו ג' מקומות אחרונות וכאשר יצא מן העיר נתרבו מחלוקת שיש ביניהם שחזרו למקומו הראשון אשר רק נח"ר עשו להצדיק ועי"כ באו לפני כת"ה אשר נטה לדרוש משכלע"ד. והנה ידוע כי יצא לאורה ת' מהריא"ץ ת' בית שערים ות' ערוגת הבשם המחמירים לעשות כנהוג מקדמת דנא מצפון לדרום ומדרום לצפון ובאמת תשו' צ"צ סי' צ"ד אין פירוש לתשו' ע"ד הוספות הספסלים שעי"כ יהי' מקום צר לספסלים ראשונות בזקופת דף למען החזיק הסדור וכיו"ב ועכ"ח הי' כן שפנו למזרח וכן ראיתי בס' תורת חיים מהג' מו"ה יעקב שלום ז"ל בסי' ק"נ שמזה ראי' שאין להרהר אחרי ביהכ"נ שהספסלים מסודרים למזרח ובכמה קהילות מקום גדולי רבנים וצדיקים כן נעשה וכן כאשר באתי לק"ק ברעזעווא יצ"ו מצאתי כן שכל סדר הישיבות במקומות הספסלים ושנוענדע"ר היו פונים למזרח וידוע שהי' שייך לדגל ק"ק ווערבוי מקום הגאון המפורסים מו"ה קאפל חריף ז"ל וכל שנה ושנה בא לק"ק הנ"ל ודרש בביהכ"נ ואח"כ נתקבל הגה"צ מו"ה ישראל בצלאל ז"ל לאב"ד שהי' אחי הגה"ק מו"ה עמרם חסידא זצ"ל וכן הגאון מהר"מ שיק ז"ל כ"פ באו לבקר מקום מולדותם ובני משפחה ולא ערערו על הנ"ל, וזה היום שמעתי מפי איש חסיד מיחוס רבנים הגה"ק מבעלז כי גם בק"ק סאטמאר כך הוא סדר הישיבות בביהכ"נ ועוד הוסיף לומר כי גם בק"ק סטראפקאף כך סדר המקומות בביהכ"נ והגה"צ האב"ד נ"י ג"כ הולך לביהכ"נ הנ"ל וא"כ תמוה בעיני מהו שהרעיש ע"ד הקלויז במ"כ, ואפשר כי איזה בקעה מצא במקומו ואנחנו לא נדע וע' במס' בב"מ דף ק"ז במ"ד התקוששו וקשו אמר ר"ל קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים, וגם כי דברי התוספתא כמ"ש הרמ"א ע' בהגר"א שציין התוספתא והרמב"ם ע"ד הרמ"א משמע דס"ל ג"כ להלכה כך הוא, ובאמת מ"ש בת' בית שערים דלהכי שנו מדברי הרמ"א מפני דברי מ"ש במס' סופרים שהמגביה צריך להראות ג' עמודים לעם לפניו ולאחריו ומהצדדים וזה צ"ע דבמס' סופרים מבואר דזה צריך להיות מיד שמוציא הס"ת רק בד"מ כ' שאנו נוהגין לעשות אחר הקריאה וא"כ סתירה מדברי עצמו, ועוד המחבר לא פסק כדברי מ"ס רק כמ"ש בתלמודא מס' מנחות להיות גולל על ברכיו כמ"ש בסי' קמ"ז ס"ד ושוב בסי' תר"ס לענין היקף בד' מינים שצריך