לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שעו

גנאי אסור לעשות בבהכ"נ וכמו ליכנס באפונדתו ומקלו ותרמילו וכיו"ב. אלא שי"ל דמזה אינו ראי' דסתם תנור וכיריים מבשלין ואופין בהם כמ"ש במס' שבת בפ' כירה ע"כ ודאי הוי דבר מאוס אבל להתחמם אינו בכלל זה והראי' דבמס' תמיד פ"א חשב ואזל הלשכות וחשב ג"כ לשכת המוקד ופרשיז"ל במס' פסחים דף פ"ה משום דכהנים הולכים יחף על הרצפה ושל אבנים צריכין להתחמם ע"כ הי' לשכת המוקד הנ"ל והי' חציה בקדש כמ"ש בפי' הרא"ש שם א"כ לכאורה ביהכ"נ לא עדיף מיני' דכמה דברים ילפינן ביהכ"נ מבהמ"ק כידוע, אלא דגם עד"ז י"ל דשאני כהנים דהוי צורך עבודה וכמה דברים מתירין לצורך עבודה כמ"ש בסופ"ק מס' עירובין וכהנים זריזין הן כמ"ש סופ"ק דמס' שבת גבי מאחיזין את האור במדורת בית המוקד. והנה ראיתי בס' אש"א מהדו"ת על או"ח מבעהמ"ס דע"ק בסי' צ' במ"ש שם דלהתפלל בביהמ"ד קודם לביהכ"נ שלא יתבטל מלימודו וכ' שם אם ליכא ביהמ"ד אינו רשאי להעמיד ביהכ"נ אחרת משום ברוב עם הדרת מלך אלא שאם מסיקין בחורף לעת הקור בביהכ"נ קבוע ובביהכ"נ הקדום אין מסיקין מצוה יותר לילך לביהכ"נ שמסיקין דבמקום צנה אינו יכול לכוון כ"כ וגם הש"ץ ממהר בתפילתו משום הצנה אפי' יש לו מלבושים עבים המחממין יש עליו למשא כידוע והוי עכ"פ כמו ריח שכר כמבואר בסי' צ"ח דאין להתפלל שם, וכיון שכן הי' מצוה להדר"ג ואקרו"ט לילך למקום תפלה שמסיקין וישאר ביהכ"נ הגדולה בלא מנין ועכ"פ לדבריו מצוה להסיק בביכ"נ משום כוונת התפילה וא"כ האיך להיפך לאסור ההיסק דסו"ס ודאי ילכו אקרו"ט לביהכ"נ הגדולה כידוע ומובן שיעשו שלכ"ד, כ"כ לענ"ד אם יסכים הדר"ג להתיר העמדת תנור ומה טוב שיהי' צורת התנור ומראה שלו כמו הכותל ושיהי' שוין בשטח עד שלא יהי' ניכר כתנור בפ"ע, והסקת האויר (לופט הייצונג) ודאי טוב כמובן ותו אין בידי וכ"ז עם הסכמת הדר"ג עם בד"צ שלו. ב) ע"ד פלא שנשאל הדר"ג מת"ח א' באשה שילדה כח' חדשים והרופאים עשו תחבולה שנתנו תינוק הנ"ל לתוך תיק של זכוכית אשר חמימותו כמו ברחם אמו ופרנס' אותו ע"י שפופרת לתוך הטבור וחי עי"כ ו' חדשים אם יצא מכלל נפל כיון שחי יותר מל' יום או נימא דוקא אם שהה וחי כמו דרך הילדים בעלמא לא ע"י תחבולה, והדר"ג השיב בראי' מהמעשי' שהביא בגמ' מס' חולין פא"ט דף נ"ז שעשו קרומין לנקיבת הגרגרת ושפופרת לנשנטה ירכה וחיו והשיב בגמ' דתוך י"ב חדש הוי אלמא דאם היתה חי' י"ב חדש הי' כשרה אם כי עפ"י תחבולה נעשה, והנה הוא ראי' אלימתא לכאורה אלא שכל הענין של בן ח' אי מהני בבן ח' אפי' גמר' שער' וצפרני' בשהה כ' יום שהעיקר תלי' במ"ד ביבמות דף פ' אמר ר"א בן שמנה אין עושין בו מעשה עד כ' שנה דלא כרבי ולא כרשב"ג אלא כרבנן וא"כ לא מהני כלל רק כ' שנים דאז נתברר שהוא בן קיימא כן פי' התוס' שם ופסקו כר"א ולא כאר"י א"ש במס' שבת פ' רא"ד דף קל"ז ובאה"ע סי' קנ"ו בב"ש סק"ג הביא שי' הרמב"ם והטור לענין מילה ואבלות וכיו"ב ולבסוף הביא שי' התוס' יבמות הנ"ל דל"מ ל' יום רק עד כ' שנים ונראה שכ' פסק להלכה כר"א שכ"פ הריב"ש בתשובותיו וכ"ד הרא"ש א"כ בנ"ז שחי' ו' חדשים בתוך תיק של זכוכית מה מועיל ואפי' בלא תחבולה לא מהני להקל לענין יבום וכיו"ב בדאורייתא. וגם על ראי' שהשיב הדר"ג י"ל דטריפות ענין אחר הוא כמ"ש הר"ן בסוגי' דריאה בשי' רשיז"ל דאין סרכא בלא נקב ומה מועיל סרכא כסדרן הא טריפה אין חוזר להיות כשרה כמ"ד בפ' בהמה המקשה ובשר בשדה וגו' כמו טריפה אינו חוזר להיות כשרה כך קדשים שיצאה חרץ למחיצתן אינו חוזר לכשרות אפי' חזר ונכנס לפנים ותי' עפ"י מ"ד בדף נ"ד ברישבא דמחו בכוליא ומתה ומ"מ כשרה אם נשחטה קודם שמתה משום דאם בדרי כה סמא הוי חי' אע"ג דלא בדרי לה סמא מ"מ כיון שיש רפואה בעולם אינו טריפה מה"ט גופא דכלל גדול דטריפה דוקא שאין שום תחבולה להחיותו וכל שיש איזה תיקון מעיקרא אינו טריפה וה"נ בסרכא כל נקב שראוי להעלות סרכא כסדרן מעיקרא אינו טריפה אלא שאין אנו בקיאין איזה נקב ראוי להעלות סרכא דאין כל נקבים ראוים לכך ע"כ נקב בלא סרכא מטריפין אבל בהעלות סרכא כסדרן חזינן שזה הי' מן הנקבים שראוי להעלות סרכא ומעיקרא לא היתה טריפה [וע' בדג"מ סי' מ"ט ומ"ש עליו בשו"ת נטע שורק סי' כ"ח ובספרו עה"ת בפ' נח ע"ש וכבר קדמו בהגהות אמרי ברוך וגם בראש אפרים בקונט' הראיות לסי' ל"ט אות ט"ז ע"ש] וא"כ ה"נ י"ל על הראי' של הדר"ג דודאי אם הי' חי' י"ב חדש הא יש לה רפואה ומה לי רפואת סמא או רפואת קרומית של קנה אבל להפקיע מתורת נפל דבבהמה הוי נבלה וכמתה דמי דע"כ ל"מ שחיטה אפי' לטהרה מטומאת נבלה ולא כטריפה ששחטה כמ"ד במס' שבת דף קל"ו ומס' חולין דף ע"ב וע' תבו"ש סי' י"ג ס"ק ט"ו שהאריך בזה ע"ד הש"ך ס"ק י"א ושם בדגו"מ ותשו' בו"ש כנלענ"ד בריר' דמילתא בס"ד. והנני לסיים בכל חתמי ברכות. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ט"ו שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה שמואל הכהן שווארטץ נ"י אב"י בק"ק סאטמאר יצ"ו. יק"מ בא לידי ופלא בעיני כי הבאת הדברים לידי כך ידוע לך כי איני כדאי ללמד בנ"י בני עליי' קשות והנה הבאת ג"כ דברי ת' תשורת ש"י ולדעתך מ"ש ראי' מברכת כהנים הוא ראי' שאין עליו תשובה הנזכר בשם פאר הדור, והנה שערי תשובה לא ננעלו ע' בס' שערי אפרים ממרן מהר"ז מרגליות דף ז' בפרט בפתחי שערים שם סק"ט שהשיב דאין ראי' מברכת כהנים דצריך פנים אל פנים וגם הקב"ה נושא להם פנים ע' במס' סוטה דף ל"ח