לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שעה
Levushe Mordekhai Orach Chaim talitai 375 · לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי · free full Hebrew text
Open in the reader →ח"ת על סוגי' הש"ס מהגה"צ מו"ה זכריה שפירא ז"ל דעתו דהוי כמו לת"ת ולהספיק ההוצאות הדפוס להנ"ל ודאי זה צ"ע אך לדברי פסקי הרא"ש דבזה"ז מצוה לכתוב ח"ת משנה גמ' ופירושיהם וטעמי' דבזה העיקר למודינו ואין בנו כח ללמוד הלכות ופסקי' מס"ת כמו בזמן הש"ס והלא פירושיהם ודאי כולל גם ספרי דבי רב מיד גדולי הדור וע' בשו"ת מרן חת"ס יו"ד סי' רנ"ד דמשמע מניה דפירושיהם היינו דרשות חכז"ל ומדרשים ופירשיז"ל ורמב"ן וש"ס ופוסקים ללמוד ממנו ההלכות על ברי' והנה מעכ"ת בידו להבין ולהשכיל אם טוב הספר ע"ד הנ"ל דידוע דישנו ספרים דחריפא שמעתתא דרך עמקות הלימוד מ"מ אין אנו יודעין להמציא עי"כ הלכה ברורה ומעכ"ת בפנים. והנה בנ"ז שכתב מעכ"ת שנדבו או"א לפי ערכו והמקובץ בא לידו הא יש לדון דברי נדר ונדבה שיש בי' לתא דלא יחל דברו בפרט שבא ליד גבאי מעכ"ת וגם לדבר מצוה בזה אפשר דלא מהני אפי' טובי העיר במעמד א"ה דמבואר בסי' קכ"ג בגבו' לבנות ביהכ"נ עיי"ש בסעי' ד' וה' וכן ראיתי בתשו' מרן חת"ס סי' רמ"ב ביו"ד דהביא דעת המרדכי פ' בני העיר ופסק' בש"ע סי' קנ"ג סעי' ד' במי שנדר מקום לביהכ"נ והשרים מעכבים לבנות במקום הנ"ל וגמרו לעשות במקום הנ"ל בית המדרש ואיש הנ"ל עומד וצווח כלומר צועק וכמ"ש דאדעתי' דהכ' לא נדר ופוסק דמ"מ הוא עומד בנדרו ועד"ז הביא החת"ס בנדון דידי' שהי' מתנדבי' רק שא"א לגמור הבנין מפני צוק העתים ועד"ז הביא דברי רי"ו בדבר דניחא לי' לא שייך אסמכת' כמ"ש במקרא מלא אם יהי' אלקים עמדי וכן כיו"ב וה"נ דודאי ניח' להו בבנין ביהכ"נ ולית בי' דין אסמכתא ועוד דעת הר"מ במרדכי דבדבר מצוה ליכא אסמכתא ע"כ לא מצי הדרי בהו ונדר' נדר וגם הטענה דאדעת' דהכ' לא נדר נמי ליכא כיון באותו עובדא נראה דגם הקהל לא הי' דעתם לבנות ביהכ"נ עד שנדר א"כ מחית נפשי' אדעתי' דספקו ושוב מחלק ג"כ דשם נראה דע"י עיכוב של השרים נתבטל לחלוטין אבל בנדון דידי' לא נתבטל רק שאין בידם כעת הסך הצורך ודאי יש תקוה אם כן בטלה טענה זו וגם להתיר נדרם חושש אם אינה דעת רבים ואם נראה מדעת מרן דגם עפ"י טובי עיר במעמד אנשי עיר לא מהני, והנה במג"א ס"ק ל"ה דאם הנודר אינו מאנשי העיר יכולין לשנות' אפי' לדבר הרשות דאדעתי' דדהו יהבו מעיקרא ואם הוא מאות' העיר אינ' יכולים לשנות' רק אם יש חבר עיר דהכל אדעתי' נותנים כמ"ש במס' מגילה וכמ"ש בסי' קמ"ג עי' מג"א ס"ק י"א, והנה ברמ"א פסק דעם טובי עיר ובמעמד אנשי העיר יכולים לשנות' ועיי"ש במג"א ס"ק ל"ו במה שמחלק בין הך לביהכ"נ של כרכים דלא מהני אפי' טה"ע במעמד אה"ע, ומעתה ק"ו בנד"ז דאין כאן מורה וגם כי בנ"ז ל"ש סברת החת"ס דליכא אסמכתא דניחא לי' דשם ישאר המקום שממה בלא ביהכ"נ ודאי ניחא להו בנין ביהכ"נ אבל בנ"ז דיש כאן ביהכ"נ מפואר למה יהי' ניחא להו ממעות שנדרו וגם מ"ש דטענה דאדעתי' דהכ' לא שייך היינו בנדון דידי' לא נתבטל ההסכמה כבנין דגם צריכי להו גם עתה משא"כ הכ' דודאי בבא הנגיד מו"ה מאיר נ"י ובנה בנין ביהכ"נ המפואר נתבטל ההסכמה וגם באמת לא צריכים עוד לביהכ"נ דכיון ביהכ"נ אחד מכיל' לכל בני העיר וגם איש עומד וצווח ולא יגרע כ"ז ממ"ש בסי' קנ"ג ס"ה דגם במותר אין לשנות אבל אם בנו ביהכ"נ ונעשה מותר מותר לשנות ובמג"א אפי' לדבר הרשות בטעמי' כיון שנעשה על דעת אנשי העיר ובנ"ז מותר מעיקר' הוי וגם לא יגרע ממ"ש בסי' קנ"ב דאין סותרין ביהכ"נ אפי' לבנות אח"כ משום פשיעותא או צלותי' אלא בוני' ואח"כ סותרי' ופי' במג"א דאפי' בכרכים מותר לעשות כן דכל העולם מרוצי' כיון דבונים ביהכ"נ אחרת. והנה אחרי כן ראיתי בת' מהר"מ שיק חאו"ח סי' פ' ע"ד השאלה במה שנדב נגיד א' ארון הקודש לתתו לחומת ביהכ"נ ואח"כ קנו ביהכ"נ ויש בו כל המצטרך וא"צ כהנ"ל אם רשאי' לשנות' לדבר חול והשיב בקיצור דודאי רשאי' לשנות' ושם פלפל משום הזמנה מילתא וסיים שם ואם מסרה לצבור או נדר' בתורת נדר צריך לקיים נדרו ולהניח הדבר לצורך מצוה כעין נדר כדאי' ביו"ד סי' רנ"ח. (בסי' רנ"ח לא מצאתי מזה ואפשר דיש ט"ס וצ"ל בסי' רנ"ו סעי' ד' או בסי' רנ"ט סעי' ג'), ועכ"פ לצאת לכל הדעות יתקבצו טובי העיר בפרהסיא כמ"ש הרמ"א סי' קנ"ג דזה הוי מעמד אה"ע ויסכימו למצוה מ"ש כת"ה. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י"ד ברכות לראש צדיק כבוד ידי"ע ומר ידי"נ הרב הגאון המפורסים שלשלת היוחסין וכו' כקש"ת מו"ה עקיבא סופר שליט"א אבדק"ק פרעסבורג יצ"ו. אחרי מודים דרבנן פני הדר"ג הנני ע"ד אשר ענותנותו הרבני להציע לפני מך ערכי שתים שהם הרבה. והנה ע"ד העמדת תנור להתחמם בעת הקור בבהכ"נ הגדול והביא דברי שו"ת בית שערים סי' נ"ו שטרח למצא טעם למה באמת אין עושים כן בשום מקום ומסקנתו משום איסור שבת ובנד"ז כ"ש הנ"ל דבתנור זה מסיקין בעש"ק והחמימות לא יחדל כ"ד שעות, ולענ"ד הדבר פשוט כי לפני דור שלפנינו ל"ה שכיחים כלל תנורים של מתכת אשר ע"י יתפשט החמימות וזכורני בימי ילדותי לא נמצאו רק תנורים לבנים ואצל עשירים תנורים של רעפים [קאכלען] ובהכ"נ רחבת ידים ועזרת נשים רובא ככולה נפרד ע"י מחרכי' והצינה ירד לתוך בהכ"נ של אנשים ול"ה די ספוק' לחמם שניהם ולהעמיד תנור גם בע"נ כי מועטים המה אשר מפונקים לילך בימי החורף לביהכ"נ כידוע, ואפשר שהי' טעמן גם למ"ש בסוף מס' תענית גבי ריב"א ערב ת"ב הי' אוכל פת חריבה במלח וקיתון של מים ויושב בין תנור לכיריים ופרשיז"ל מקום מנוול ומבואר באו"ח סי' קנ"א דדבר של