לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שעג

יו"ט כמ"ש לכם ולא לגבוה דמשום מצות מצה ומצות סוכה דהמצוות אינ' מוכח על יו"ט דהוי כמו שאר מצוות הנהוגי' בחיוב' מצוות כל יום כמו תפילין וציצית וכמ"ש במס' מ"ק דאין שמחה אלא באכילה ושתיי' וכמ"ש בראשונים דע"י ביטול מלאכה יש לו פנאי וזמן לשמח נפשו ותו אין אתי ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן י' שלום וכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מהו' אברהם יצחק סג"ל גרינבערגער נ"י אב"י בק"ק ור' פאלווא יצ"ו. ע"ד קהל עדת ק"ק ט"וו אשר קיבוץ האנשים מעולם היו רגילים בנוסח ספרד בתפילת' ורק שבאו לביהכ"נ שנתייסד מקדמת דנא בנוסח אשכנז והם חדלו מקהל הנ"ל מפני כמה סיבות ורק א' נשאר וזזה מעמיד דבריה' להתפלל נוסח אשכנז, ומעתה השאלה אם יכולים לשנות מהנ"ל והנה ידוע לפניו מ"ש המג"א בסי' ס"ח ומ"ש בתשו' מרן חת"ס ותשו' דברי חיים ודעת החת"ס שאין לשנות לא מאשכנז לספרד ולא מספרד לאשכנז ובת' דב"ח דכשנות לנוסח האר"י הק' מותר כמ"ש בס' משנת חסידים ולקוטי אמרים והרבה להקשות ע"ד מרן חת"ס ובת' מהרמשי"ק מיישב הכל ע"נ ואדרבה תלמיד האר"י הק' בפעה"ח מזהיר שלא לשנות ועיי' במג"א סי' קי"ד סק"ז כמ"כ ובת' בית היוצר השיב ע"ד מהרמשי"ק כי נוסח האר"י הק' אינו משום דנוסח ספרד כי נוסח שלו כולל הכל סולת מתוך האוכל ובת' מנחת אלעזר ח"א סי' י"א תשובה ארוכה מאוד ובכחו הגדול ואוצר ספרים שלו הוכיח בכמה ראיות דנוסח האר"י הק' כולל הכל וכמה דברים הי' נוהג כנוסח אשכנז ותפילת ש"ע הי' הכל כנוסח אשכנז וכן נוהגין ג"כ לע"ע בבית מדרשו ק"ק מונקאטש בתפילת שמ"ע נוסח אשכנז וכמ"ש ג"כ בסדור יעב"ץ אם כי כמה דברי' מחזיק במנהג ספרד אך נוסח השמ"ע בטח כי זה הלשון עפ"י אנשי כנה"ג ואני בעניי ג"כ הכינותי תשובה בזה בספרי כבו"מ ח"א סי' י"ד ועיי"ש במפתחות שהבאתי שם ג"כ תשו' מרן חת"ס ח"ו סי' קפ"ח מה שהשיב להגאב"ד ק"ק ט"וו בדבר הנ"ל ושם דעתו דרובא וקביעות עיקר וכל הנספחי' ונטפלי' לרובא וקביעות ואפי' בקביעות לבד מועלת ותמוה בעיני כי בת' מהרמשי"ק ובית היוצר ומנ"א לא הביא' דברי ת' חת"ס הנ"ל ועוד השבתי לק"ק קראסנא בענין זה שהיו אנשים שרגילים מעודן להתפלל בנוסח ספרד ובכלילת הקהילה בביהכ"נ נוסח אשכנז ונפרדו הספרדים לבית מדרשי והתפללו נוסח ספרד ולא הי' ניחא לי' להרב אב"ד כי ברוב עם הדרת מלך והשבתי כיון שהספרדי' הנ"ל אינם רשאים לשנות מנהגי התפלות בין לשי' חת"ס ובין לשי' דב"ח צריך ליתן להם מקום להתפלל דבביהכ"נ א' יהי' משום לא תתגודדו והא כן משמע בת' מ' חת"ס בח"מ דמצי לקבוע שיהי' רק נוסח ספרד ושוב המיעוט נגרר אחר הרוב וכמ"ש המג"א סי' תצ"ג דהרוב כופין המיעוט להיות מנהג א' ועיי' בת' פרשת מרדכי סי' ד' דאזלינן בזה בתר רובא רק לענין ל"ת ס"ל דבר חדש דמי שנהג כמנהג אבותיו בניהם ואין בהם משום ל"ת דא"א להשוות אותן רק הב"ד בתחילת התקנה עוברים משום ל"ת מפני שאז הי' אפשר להשוות דעתן ובמג"א שם בשם ש"ג מסתפק אם נחרב המקום אם צריכין לנהוג כמקדם ובחק יעקב סי' תס"ה פסק בפשיטות דאם נעקר המקום ונעשה קיבוץ חדש דאין צריכים לקיים מנהג הקודם ויכולים לשנות מנהגן דפנים חדשות באו לכאן והביא ראייות לזה ושכן הורה הלכה למעשה בעיר וויען אפי' בחומר איסור שנהגו והביא דברי המג"א הנ"ל וסיים שאין ספק מוציא מידי ודאי שלו דהדבר ברור כמ"ש, והשתא בנ"ז לכל הדעות יכולים לקבוע מנהג התפילות לספרד דהא עכ"ח א"א לשנות נוסח אבותיהם וצריכים ליתן להם מקום להתפלל וכי איש א' יתן להם מקום והוא ישאר לבדו אתמהה דגם לדברי חת"ס יקבעו תפילתן עכ"ח כמקדם שרגילים וכש"כ לדברי ח"י דבנחרב המקום יכולים לשנות לכ"ע והא גברא והאי תרסק' במקומן יקבעו כדעת הרוב כמ"ש המג"א סי' תצ"ג הנ"ל כנלע"ד בס"ד. ב) מ"ש מעכ"ת לענין וויקסע"ן ובאקסע"ן בחוה"מ הנה בתפארת ישראל על המשניות בח' כלכלת שבת הביא וויקסע"ן שעשה גוי משרת בעד ישראל עובר שנים א' במלאכת מעבד ושנית משום ממרח ומסקנתו דמלאכה דאורייתא הוא ואסור ללבשן עד מוצ"ש ולהמתין בכדי שיעשה ועיי' במג"א סי' רנ"ב ס"ק י"ג דס"ל דאם הי' המנעיל מתוקן רק שהחליקו האומן מותר ללבשן דהא הי' יכול ללבשן בלא הנ"ל כמו בסי' רנ"ג וע"ש ביד אפרים ומ"מ י"ל דלענין איסור ממרח מודה והא דסי' תקמ"א דאם המנעלים נתקלקלים קצת אסור לתקנם ע"י אומן בחוה"מ דל"ה דבר האבד מכש"כ דאסור הוויקסע"ן וכן אני נוהג דאיני מניח להיות וויקסע"ן בחוה"מ. ג) וראיתי דברי מעכ"ת בסוגי' דחמץ נוקשה מ"ש מדברי הגמר' ר"א וכמדומה שגם אני עמדתי עד"ז והוספתי להקשות ממס' יבמות פ' החרש שמביא ג' פסוקים שאסור להאכיל קטן בידים דם טומאה ושרצים ושם הצריכותא דא"א למילף משרצים ודם דשאני טומאת כהנים דאינ' שוה בכל, והנה בירושלמי דרש לא יאכל בחמץ דאסור להאכיל לקטנים וכן אית' בתו"כ פ' שמיני וצ"ל דא"א למילף איסור חמץ מהני ג' פסוקים דשאני חמץ דהו"ל שעה"כ וחוזר להתירא לאחר זמן ע"כ צריכין לגבי' ילפותא זו וכמ"ש ע"ד הרמב"ם לענין חצי שיעור דמה"ט א"א למילף מכל דחלב דפ"ב דמס' יומא, ומעתה לדברי הירושלמי אי ס"ד דבנשים ליכא איסור דחמץ ל"ל קרא לט"כ דהא חמץ נמי אינו שוה בכל כמ"ש בריש מס' יבמות ובמס' נזיר גבי הקפת ראש ומדאצריך קרא ש"מ דאיסור חמץ איכא גם בנשים ול"ל כל כנ"ל. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.