לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שעב

והכל מבואר במחבר סי' ת"ח ורמ"א מיקל רק דעיר שכן זה ומג"א סק"ב מיקל דגם בסופה סגי להיות כד"א ובחבר נאמר כלות המדה חוץ לעיר, אך בענין סערענטש בעקעטש ולעדיעש בעניא אינו בכלל שתי עיירות שאין אנו דנין רק על העיר שבתוך דרך מהלך דרכו דהעיר שיצא ממנו והעיר אשר מחוז חפצו לבא שמה זה בכלל ההולכי' נחשב דהא העיר שלן זה אינו נחשב כלל למדידות התחום אדרבה נותנים לה אפי' קרקף וע' בהרמב"ם פכ"ז מהל' שבת דהעיר שלן זה וכש"כ דר זה אפי' גדולה כנינוה אינו נחשב רק כד"א עם הקרקף שהוא שיעור ע' אמה כידוע והלא מבואר בסי' שצ"ח דאפי' כמה בתים זה אח"ז הכל נחשב לעיר ע"ש סעי' ד' ובמג"א הוציא את הבורגני מכלל זה ע"ש בסק"ח ודגו"מ שם. וע"כ הבתים החדשים שנבנו בחוץ לעיר סערענטש כן דינם אם אינם רחוקים זמ"ז רק ע' אמה הכל לעיר סערענטש יחשב ומבית אחרון מודדין ובזה כת"ר מבפנים מכווני' לע' אמה אבל מה להם שייכות כבעקעטש פשיטא דרחוקים יותר מע' אמות וע' בנוב"י מהד"ת סי' כ' וחת"ס סי' צ"א ותו אין בידי, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ח' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרבני הגדול וכו' כש"ת מהו' יעקב פאבער נ"י אב"י בק"ק פרעסבורג יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי אשר הציע לפני בענין הגהה לס"ת והוא בהסכמת ידידי הרב הגאון האב"ד נ"י, הנה ראיתי מ"ש ע"ד מרן ח"ס חיו"ד סי' רס"ה בענין תמונת ח' ושם תמונה משונה כידוע, והעיר כת"ר ע"ד במ"ש במס' שבת דף ק"ד ע"ב בהגיה אות אחת כגון דנטל לגגו של חי"ת ועשאו שני זייני"ן וס"ל למרן מדקאמר לשון גגו משמע כל הגג וע' מס' מנחות דף כ"ט ובתוס' שם דאל"כ לימא חטוטרות וע' בגליון מהרש"א שבש"ס ווילנא שהביא לשון הרמב"ם פי"א מהל' שבת הי"ג וז"ל שחלק גגו של חי"ת ודייק הגליון רש"א דס"ל כפרשיז"ל בתמונת ח' הנ"ל, וק"ל לפימ"ש ברשיז"ל שם שהספר צריך לכך ולדברי מרן לא ישאר רק ב' ז' הפוכים ומה זו הגהה, והנה ידוע במ"ש הרשב"א והר"ן בזה דהרשב"א הוכיח מזה דאינו משום חק תוכות רק ככדבק דיוטי והר"ן חולק דודאי הוי ח"ת ולא הועיל לס"ת מ"מ לענין שבת הוי חיובא ופירשו האחרונים דמ"ש רשיז"ל שהספר צריך לכך לא ס"ת ממש וכן פי' מרן ח"ס בחידושיו למס' שבת דהך ספר היינו לקרות וללמוד ודייק לי' ממ"ש רשיז"ל דמתקן לי' שלא יהא משהה ספר שיש בו טעות ומשום אל תשכן באהליך עולה ולמה ל"פ בפשיטות להכשיר הס"ת אלא ודאי דלא איירי מזה דבלא"ה אינו כשרה לקרות בו או משום קיום מצות כתיבת ס"ת, וא"כ לק"מ דלענין זה גם וא"ו הפוכות די דודאי לא יטעה לקרות משום וא"ו כיו"ב בפרט לפימ"ש בלבוש בחיבורו הגדול על א"ב שיש להעבות באמצעיתו וחד ביציאתו וחד בסופו וכן נוהגים הסופרים וע' בתשו' מרן ח"ס סי' רס"ט לענין י' שנמשך הקו מצד ימין ומתעקם לצד אם זה חשוב להיות ז' כהלכה והח"ס פוסל וראיתי במקדש מעט ע"ד דע"ק שכ' להכשיר ועכ"פ לענין שלא יטעה הקורא בלימודו פשיטא דלכ"ע הוי תיקון ודברי מרן ח"ס ע"ל דהא ודאי בתמונת חי"ת הנ"ל אפי' אם יטול כל גגו סגי כי מפני הזיוני' ותגין שבאמצע יוכר שהוא זיי"ן. והנה בלבוש וכן בדע"ק ומקדש מעט דיעשה החי"ת כשני זיי"ן וכשי' רש"י ג"כ וכמ"ש כדעת ר"ת, והנה החי"ת שציין כת"ר בס"ת אשר לפניו הוא כמו שני נוני"ן למראה עיני וראיתי בס' מאיר עיני סופרים שזה אינו תמונה וכמ"ש בס' קסת הסופר בשם ס' החיים ונטיעות של שמחה ועכ"ח צריך תיקון לפי"ד והכל בהסכמת הרב הגאון האב"ד נ"י ואין בידי עוד להאריך מפני ח"כ כ"ע. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ט' שוכ"ט על ראש כבוד הרבני החרוץ וכו' מו"ה מרדכי דוד גאלדשטיין נ"י אב"י בק"ק ב' אויפאלאו יצ"ו. הנני ע"ד מ"ש שיש מקום להשוות המנהגים דיניח תפילין בביתו כמ"ש בפר"ח דכן נהג בהיותו בח"ל ודעתו לחזור לא"י דהי' מניח תפילין בביתו. לענ"ד אין זה השואה דלא שייך השואה רק במעשה שעושי' ושוה כ"א אבל מ"ש בצנעה ואינו רק משום מחלוקת אבל לענין לת"ת מה מהני כיון דהוא עיר אחת וב"ד א' ובנדון הפר"ח בלא"ה ליכא משום לת"ת כיון דהוי דומה למגילה דמ"ש המג"א דגם בני כרך או בני עיר מודים שכך לעשות בכפרי' או להיפך ה"נ בני א"י במקומן ליכא יו"ט וחייב בתפילין ומצרים ח"ל הוי י"ט א"כ המקום גורם והנה עיין בתשו' מרן חת"ס ח"מ סי' קפ"ח ובח"ו סי' א' יראה חדשות לענין מנהגים והלכות הנ"ל דס"ל דלענין זה העיקר הרוב ודקבוע ומי שבאו ממקומות אחרים ונטפלים למקום קבוע ורוב בטל לגבייהו וצריך לעשות כמוהם כן הבנתי לענ"ד ד"ק והנה בנ"ז אין לתקן להניח בביתו דהא מבואר בסי' ל"ז דצריך גם להתפלל שמ"ע בתפילין. ב) מ"ש לענין דמשנים מנוסח אשכנז לנוסח סה"צ לענין תפילין שלא להניח לענ"ד לא תלי' זב"ז דהא בתוס' מס' עירובין הוכיחו בפשיטות מירושלמי דצריך להניח תפילין בחוה"מ דכן מוכח ג"כ בסופ"ק דמס' ביצה ממ"ש כל מה שנאותי' ממנו משלחי' ביו"ט דהיינו תפילין בחוה"מ ע"ש ובתיו"ט ובעניי הוכחתי ג"כ ממ"ש הלשון דרע"א והי' לך לאות לאפוקי שבת ויו"ט דגופי' אות והא במס' מגילה דף כ"א במתני' זה הכלל כל שיש קרבן מוסף ואינו יו"ט כמו ר"ח וחוה"מ קורין ארבעה ביו"ט חמשה ביוה"כ ששה שבת שבעה אלמא דחוה"מ דומי' ר"ח שאינו יו"ט דעיקר יו"ט בשביתת מלאכה דהוי בכלל שמחת