לבושי מרדכי על אורח חיים צט

סי' קפ"ד ס"ק ט' דס"ל דצריך לברך ודעת האבן עוזר דאי"צ וכן הביא ראיי' ממ"ד בירך על היין שלפני מזון פוטר יין שלאחר המזון ולפי"ז אתה מסתפק ספק זה בחולה שצריך לאכול ביוה"כ דמאכילי' אות' פחות מכשיעור יותר בתוך כא"פ ואיתא במהר"ם שיק דטעמי' דשיעור זה הוה שיעור עיכול וא"כ הי' צריך לברך לס' מג"א, ולענ"ד דהא לא קאמר רק דשיעור שהוא למעלה מכא"פ נתעכל מה שאכל יותר מתחילה וממילא חסר לי' שיעורי' אבל הפחות פחות שאכל עד זמן אכילה לעולם הוה בתוך שיעור עיכול א"כ מסתמא מאכילין אותו כך כדי שיתיישב דעתו פורת' יותר ס"ס אין כאן שיעור עיכול, ומ"ש מעל' לדעת האהע"ו היאך הדין בברכת המזון לא הבנתי דבריך וכי האהע"ו פליג על הגמר' דמסקינין בפירש דאינו מברך ברכת המזון ומה שייכ' ברכה ראשונה לאחרונה ברכה שלפניה תלי' בדעתו כמ"ש האהע"ו שם בשם הרמב"ם משא"כ ברכת המזון וברכה אחרונה תלי' בשיעורי' ושביע' וכיון דלא אכל עד שיעור קביעות למה יברך בה"מ, ומ"ש דהמג"א סי' קס"ח ס"ק י"ד בפת הבא בכיסני' נדחק בלשון הש"ע דאיירו בדעתו לאכול מעט ואח"כ אכל כשיעור דאיירו בנמלך לא אדע מה זה הדוחק דהא זהו לשון הרא"ש בברכות דף מ"ב והמג"א הוכיח רק דינ' דא"כ מה חידש הרא"ש דמברך ברכת המזון אפי' בלא ברכת המוצי' אם שוב צריך לברך ברכת המוציא משום נמלך אלא ודאי כיון דלא נשאר כשיעור אי"מ ברכת המוציא וברכת מיני מזונות ודאי צריך לברך ולא ראיתי איז' תמיה' בדברי מחה"ש, ומ"ש דלדברי אהע"ו משכחת לה ע"י עיכול יפה אמרת אבל הרא"ש ודאי לא נתכוון בזה כדמוכח בלשונו שם דכוונתו כדברי מג"א, ומ"ש דהוה כסתרי אהדדי כבר אמרתי שאינו תלוי זב"ז, ועיין בפרמ"ג שביאר כן בקצרה כמובן, והנני דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ס"ח בעה"י יום ב' דר"ח מרחשוון תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול כש"ת מהו' אלי' כץ נ"י אב"ד דק"ק נאמין יע"א. הנני להשיבו על שאלתו מענה בענין פרצות המבואות וחצרות, ראשון מסתפק בחצר א' של גוי' שפתוח' לגמרי להמבוא יתר מי"א אלא שמבפנים סתום אם נדון לומר שהמבוא אשר קצה זה פתוחה לכרמלית כי כן דינ' של ג' מחיצות ורביעי' פתוחה לגמרי וכן מבואר במתניתן מס' עירובין דף צ"ד בפלוגת' דר"א וחכמים דס"ל דדינ' ככרמלית מ"מ לענ"ד כיון שסתום במחיצה גמורה ושוכרי' הממונה ושר העיר (אשר לקמן נבאר בס"ד מי זה ממונה שנחשב כשכיר' ולקיטי') אינו צריך כלום דניהו דהוה הכרמלית מ"מ כיון שמתקנין כל המבואות בצוה"פ דהוה כסתום גמרי כמ"ש הטו"ז סי' שס"ד ובתשו' החת"ס סי' צ"ו א"כ ודאי לזה ג"כ מהני דהא משום מחיצה דיינינן צוה"פ בעקמימי' לכמה פוסקים עיי' ברשי' ותוס' וכן ס"ל בסתמ' המחבר בסי' שס"ד ועיי' בט"ז שם אלא שכבר כתב המג"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז שלא ראה נוהגין כן ומלמד זכות מדברי הרמ"א דסתם מבואות שלנו דינ' כחצרות ובחצר אין חלוק בין עקום לשאינו עקום והא דמחמירין לעשות צוה"פ משום דקרובים לרה"ר ובעקמיורת אין קרוב ודומה לרה"ר וכן הוא באמת כמעט בכל המקומות בתקון ערובין שאין עושין בעקמיווית שום תקון וא"כ ה"נ לא גרע משאר מבואות עקומות דכול' כרמלית נינהו ותמה ע"ע דאם לא הי' שום סתימה בחצר זה למטה וכי לא הוה מתירי' ע"י צוה"פ ג"כ וכי לא תהי' מחיצה גמורה גדולה מזו: והנה מעכ"ת מתדנזין מפני שפתוח יותר מי' דע"ז ליכ' שום ראיי' ולענ"ד אם כי אי"צ לראיי' כנ"ל מ"מ י"ל ראיי' מהא דאיתא במס' עירובין דף ו' וד' ז' גבי פלוגת' דחכמים וחנני' דלת"ק מהני צוה"פ מכאן ולחי מכאן ובס"ד שם אפי' ברה"ר וע"ז פריך הגמר' מפלוגת' דר"י וחכמים מי שיש לו ב' חצרות ברה"ר זו כנגד זו וכו' וחכמים אומרים אין מערבין רה"ר בכך עד דמסיק בגמר' כיצד מערבין מבואו' המפולשין ועיי' בתוס' שם ד' ו' ע"א ד"ה ולחי וכו' דהקשו כיון דרה"ר היא ט"ז אמה והא ביותר מעשרה לא מהני לחי ותי' דאיירו שהלחי רחב עד שיתמעט מעשר וכן לקמן בד"ה וכי תימא הקשו האיך ס"ד דאיירו ברה"ר גמורה שהיא י"ו אמה והא ר"י ג"כ לא התיר לחי מכאן וכו' אלא י"ג אמה ושליש ותי' דלפי המסקנ' דאיירי במבואות המפולשים הה"ד הך מי שיש לו בתי' מיירי באין לו י"ו אמה עיי"ש ולבסוף בדף ז' מסיק בגמר' דפלוגת' ת"ק וחנני' אינה אלא בסרטי' ופלטי' מכאן אבל כלה בבקעה לכ"ע סגי צוה"פ ולחי מכאן ומסיים בה משום דר"י הי' מבוא כולה לרחבה היא דאי"צ כלום דהוה כתורת מבוא סתים ותו פי' רשיז"ל דעכ"ח איירי דהרחבה נפרצה נמי כנגד פירצ' המבוא בכותל שכנגדו לרה"ר דבזה אתא לאשמעונין דאי"צ כלום דאנפולשי' דלעיל קאי דאי ברחבה סתומה לגמרי פשיטא דהא סתומ' מעלי' הוא עיי"ש גם בתוס' שפי' ג"כ כלשון רשי"זל והשת' הא לעיל בדברי התוס' לחד תירוצ' איירו ברוחב י"ג ושליש והיא יתר מעשר ועכ"ז פירשיז"ל דאי ברחב' סתומ' פשיטא דסתומ' מעליות' היא דאלמ' דסתומ' הרחבה שהיא אחורי בתים מהני למבוא שהיא אפי' ביתר מי' אמות וכן יש לדייק מס' מנחת זכרון לקמן דף ח' גבי מבוא שנפרצה לחצר עיי"ש בפירוש רשיז"ל ומפרש בס' הנ"ל דעכ"ח דהמבוא שנפרץ לחצר היינו שאינו יתר מי' דאי ביתר למה המבוא אסור והחצר מותר דפירצ' זו ודאי אוסר גם החצר ולמה לא דייק בפשיטות דאי יותר מי' למה לן דחצר נפרץ מכותל שכנגדו המבוא לרה"ר דהא אפי' בסתומ' יאסר ביותר