לבושי מרדכי על אורח חיים צח

משום ב' דברים הא' שפירצת יותר מי' פרוץ במלוא' ואי משום בית א' עכ"פ הפרוץ מרובה בדופן ד' כמ"ש בת' פרשת מרדכי סי' י"ז דבזה צריך תקון אפי' בפחות מי' אלא דבכ"ז הא צוה"פ ודאי מהני דהא בסי' שס"ד אהני במבוי שפתוח משני צדדים לר"ה מפני צוה"פ ובמג"א סי' שס"ב סקי"ז דייק מזה דגם להרמב"ם ס"ל דלא מהני צוה"פ ליותר מי' אלא א"כ עומד מרובה על הפרוץ מ"מ בדופן ג' מהני וכמ"ש במחצה"ש דהא במבוי מפולש לר"ה נמי מהני צוה"פ אם כי גדר ר"ה ט"ז אמות וא"כ הא הוה יותר מי' ומ"מ מהני צוה"פ אלא ודאי כיון דאיכא ב' מחיצות שלמות מהני צוה"פ ורק אם יש פרצות בכל צד אפי' אם פריץ כעומד מ"מ אם פירצה יותר מי' אמות לא מהני אבל ב' מחיצות שלימות מהני ודאי אפי' אם הי' פרוץ במלואה ג"כ דינ' הכי דהא סתם מבוי מפולש פרוץ במלואה וא"כ בנדון זה ודאי תקון צוה"פ מהני לפירצ' זו עכ"פ לכ"ע ואין הפירצה ב' של צד להלן ודאי לא מזיק דהכא ישנו ג' מחיצות שלימות ומעתה נדון על הפירצה ב' שהוא פחות מי' ורמז מעל' לדברי תשורת ש"י וכוונתו ודאי דהבית אין בו משום לחי כמו שהאריך שם אלא דבחצר פליגי רש"י ותוס' לשיטת רשיז"ל לא מהני ולתוס' מהני, והנה בחצר דלא מבטלי בקיעו' רבים כמ"ש בסי' שמ"ג א"כ לא הי' צריך תקון כלל לפירצה זו אלא דבט"ז המציא דאם ארכו יותר על רחבו דין מבוי יש לו ובקיעות רבים מבטלי' ועיי"ש ועיין בת' מרן חת"ס או"ח סי' צ"ג. ומעתה בנ"ז אם החצר ארכו יותר על רחבו ויש בו בקיעות רבים צריך לחי משהו עכ"פ כדין מבוי אלא אפשר כיון שכתב הרמ"א בסי' שס"ג דדין מבואות שלנו דינם כחצרות ולא מהני לחי כ"ש ומדינ' הי' צריך צוה"פ אלא הא ידוע בכגון זה ודאי סגי' בב' לחי משהו מצד זה א' ומצד שכנגדו א' כמ"ש המג"א שם באריכות כן נלענ"ד, והנה יען כי באו דבריך בסתמא ואפשר שכוונתך הי' על דבר אחר ואם כן תברר דבריך וכוונתיך, ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ס"ז להנ"ל. ראיתי דבריך בהשגה ע"ד הנשאל אמאי בחצר הנ"ל בלא בקעי בו רבים ל"צ לשום תקון כיון דבית הנ"ל לית בי' משום פס ודאי פשיטא כמ"ש משום עומד מרובה ע"פ ובית זה גופא ניהו דלית בי' משום פס עכ"פ מחיצה הוה בפני עצמ' ככל המחיצות ומ"ש מ"ט לא הזכיר הרמב"ם וש"ע דין עומד מרוב' על הפריץ בחצר, הנה בש"ע ממילא כשמע בסי' שס"ב סעיף י' דמהני בחצר צוה"פ ביותר מעשר דקאי אדלעיל שהוזכר בסעי' ט' והנה הרמב"ם הא בפשיטות כיון דנקט בפ' ט"ז מה' שבת דינ' דמתניתן דף ט"ו שייר' שחנת' בבקע' הלא עיקר' מטעם חצר והא מחלק שם בין שהוקף לדירה בין שהוקף שלא לדירה והיאך מתקנין לדירה והכל משום חצר ועומד מרוב' עה"פ הא הוה כמחיצות שלימות בלא"ה מהו שיתיר יותר ובנדון זה שיש צוה"פ הא איתא במג"א סי' שנ"ח סק"ה דצוה"פ הוה כמו מחיצה זה טעמי' דידי וכן דעת ת' פמ"א ח"א סי' כ"ה דבצוה"פ חשיב כמחיצה עי"ש, וכ"כ בט"ז סי' שס"ד, ומ"ש על החצר שלנו שאין בו לחי אם כי נפרץ במלוא' והא אין זה ענין מחצר כלל דהא אורכ' יותר על רחבו וגם חצרות ובתים פתוחי' לתוכה וסתם מג' רוחות כידוע. ב) וע"ד השאלה במה שטעו בשבת ר"ח דקראו למפטיר לסוף הסדר' כנה"ג בשאר קריאת השבתות ומ"מ קראו הפטור' של ר"ח השמים כסאי ופלפלת בחכמ' על ב' דברים אם צריך לחזור ולקרות בר"ח עם הברכות וההפטור' עוד הפעם בלא ברכות והבאת דברי שעא"פ בזה, והנה לחזור ולקרות בברכ' תלי' בפלוגת' מ"ש בסי' ק"מ בט"ז ומג"א ולדעת הט"ז מה שלא נגלל אפי' באות' פרש' צריך לחזור ולברך וכן כתב בשעא"פ שער ד' סי' י"ז דכן העולם נוהג וא"כ כש"כ וק"ו בנדון זה דשבת הנ"ל הי' הסדרי פ' קרח ופרשת ר"ח היא בסדר' פ' פנחס ועוד שהפסיק הרבה בהפטור' וברכות כ"ע מוד' דצריך לברך, ומ"ש לחלק דכאן הי' כמו מעין הקריאה כיון דאי בעי הי' עולה משום הוספה יש בזה להסתפק לדידן דקיי"ל כמ"ש הרמ"א סי' רפ"ב דאסור לדלג ולחזור ולקרות מ"ש לפניו לבד בש"ת, אלא שאין נ"מ בזה כי לענ"ד כמ"ש לעיל דצריך לברך בפרט למנהג שלנו, ובענין לחזור ולקרות הפטור' של ר"ח כנים דבריך עפי' דברי שעא"פ שלא להקדים נביאים לתורה ובענין הברכות על הפטורה יש לפשוט בק"ו ממ"ש בשעא"פ שער ח' סי' צ"ב באם שכח' לקרות בד' פרשיות בחובת היום רק קראו למפטיר בסדר' כנהוג וגם ההפטור' להסדר' עם הברכות ואח"כ נזכר' צריך לחזור ולקרות ואחר ברכה אחרונה יקרא ההפטורה של חובת היום א"כ כש"כ הכא שקראו ההפטורה לחובת היום ודאי אין לברך, ובאמת בדינו של שעא"פ צריך להסביר מ"ט לא יברך על ההפטור' כיון שקראו בראשונה שלא כדת נלענ"ד כיון דז' ברכות של ההפטור' לא מברכי' על ההפטור' של נביאים רק ברכה א' ושאר הברכות על מצות קריאת התורה ועל ענינו של יום ועוד שבח והודי' א"כ בשש ברכות כבר יצאו ידי חובתן משום ברכה א' לא תקנו לחצאי' וגם אפשר דגם מ"ש על ההפטור' לא הי' לבטל' כי עכ"פ ברך על קריאת הנביא שנאמר בו אשר בחר בנביאי' טובים והא קראו בנביאי' עכ"פ ועיי' בטור סי' רפ"ד תקון ומהות ברכות ההפטורה ותמצא כי הדברים נכונים בס"ד. ג) מ"ש מעל' שאם אכל פת הבא בכסני' והפסיק כדי עיכול ובשיעור שאכל יש בו קביעות דהיא כד' ביצים אם צריך לחזור ולברך ברכה שלפניה והבאת דברי מג"א