לבושי מרדכי על אורח חיים צז

סימן ס"ה ב"ה יום ד' נצבים תרס"ט לפ"ק פה מאד יצ"ו. כתקוע שופר לחיים יכתב ויחתם לאלתר בספרן ש"צ ב"א ה"ה כבוד הרב החריף ובקי מהו' נפתלי נ"י. הנה מ"ש ע"ד כי במקומך א"א להעמיד הערובי' כדינו בצוה"פ כמ"ש הרמ"א סי' שס"ג סעי' כ"ו מפני רשעת הגוי' המחבלי' ומהרסים אות' ועי"כ באים לידי מכשולי' בעוה"ר באשר רגילי' מקדמת דנא להכניס ולהוציא ונאמר לך מפי הרב מהריז"ל כי יש לתקן באופן זה למשוך ולמדוד חוט ברזל (דראהט) מגג ואח"כ לכפול אות' ולקבוע במסמרי' על גג א' ויוצאי' בזה בשעת הדחק. ולא תדע מאין יצא אופן כנ"ל, וגם אנכי לא ידעתי וכמה יש בזה מן הפסולים לערוב חדא האי כתב מג"א סעי"ק כ"ח דכותלי הבתים לא מהני במקום קנה מכאן וקנה מכאן דלית היכר כלל וכש"כ בגג למעלה מכותל ושנית מה שנשאר כך פתוח אע"ג דראוי לנעול במשיכה חוט מגג לגג זה לא מהני רק בדלתות כמ"ש המחבר סי' שס"ד סעיף ב' בשם י"א אבל בצוו"פ לא מהני ראוי לנעול כמ"ש כל האחרונים וגדולה מזה כתב בת' נוב"י מהדו"ת סי' מ"א וכ"כ מהרי"א סי' צ' וה' ח"ס סי' פח וכ"כ בת' ברית אברהם ובס' ישועות יעקב דראוי לנעול, לא מהני רק בדלתות, וכעת מצאתי בת' חת"ס סי' צ' השיב ע"ד עובד' שהי' ב' קורות מב' צדדי המבוי ועל קור' א' הי' בו עוד קור' תלוי' כחוליא וע"י גלילה ושלשלת הי' במשיכ' השלשלת שהקורה עלה למעלה ויושב' על גבי ב' קורות הנ"ל והוה כמו צוה"פ אלא שתמיד הי' רק תלוי' ועומד' ועד"ז עמד השואל הגאון מהר"ם אב"ד דק"ק רעכניץ ז"ל דהא בצוה"פ לא מהני ראוי לנעול והשיב מרן חת"ס לישב מנהג הראשונים שתקנו כן משום דעיקר מבואו' שלנו הצריכי' צוה"פ דחשובי כחצרות וכמ"ש הרמ"א שם וסגי' בב' לחיי' כל שהוא אלא משום דסמוכ' לר"ה צריכי' צוה"פ מפני הרבי' והביא דברי הרשב"א דכל שיש דלת שנעול' בלילה אפי' שפתיחה ביום כבר מעכב הרבים ואינו נמסר לרבי' וה"נ אם הי' הקורה נמשך תמיד מצד זה לצד זה הית' מעכב הרבים לעבור שם וכיון שכן שוב יש לו דין דלת ואי"צ רק ראוי לנעול ומסקנתו שם דאם המבוי אינ' רחבה י' אמות והקורה שראוי לנעול אינ' גבוה אשר עי"כ בנעולי' הית' סוגר' בעד הרבים יש לסמוך בזה כיון דבאופן הנ"ל הי' סגי' בב' לחיין מדינ' אבל ביתר מי' אמות או אם היא בגובה שהרבי' יכולי' לכנוס תחתיו אין דבר זה די בסמיכה ויש לבטל המנהג בטעות. והנה בנדון דידן אם הוא כך שאין המבואי' רחבות י' אמות וגם הבתים נמוכי' דהיינו אותן ב' בתים אשר על גגיהם יהי' הדראהט עד שאם הי' נמשך מצד א' לצד אחר הית' סוגר' הרבי' יש די מקום סמיכה אלא דכ"ז אם הי' לכה"פ לחיי' א' מצד זה וא' מצד זה אבל בלא זה אינ' יודע מה מהני הדראהט דכותל לא מהני במקום קנה כמ"ש המג"א ס"ק כ"ח הנ"ל ואפשר כי השומע שמע ולא שמע יפה והיינו אפשר שסמכ' ע"ד ט"ז שס"ג סק"ד דטחוי סיד על פני הכותל אם יש בטחוי זו ממש מהני במקום קנה מכאן וקנה מכאן וע"ג החבל או גמי ודראהט בתורת צוה"פ וכתב בח"א דבמקום שיש לחוש דיתקלקל הקנה יש לעשות לכתחילה עי' טחוי' סיד וגם ס"ל כמ"ש בט"ז סקי"ט דכיון שאין הקנים צריכי ליגע בחבל שעל גביהן יכול לקשור החבל ע"ג הגג ורק שיהי' הקנים מכוונים נגד החבל ואשירקת החבל על הגג לית בי' משום פתח מן הצד עיי"ש, ומעתה אפשר כך שמע השומע לעשות טחוי סיד עפי' הכתלים והדראהט מכוון ע"ג גג ורק שצריך לנקוב הגג כנגדן שלא יהי' הפסק המ"ש הט"ז שם שיהי' מכוון החבל או הדראהט נגד הקנים בלא הפסק וה"נ כן כנגד מחין הסיד: ומעתה אם מתקיימים דברי מרן חת"ס בתנאי' שהתנה בסי' צ' הנ"ל אפשר שיש לסמוך בזה, ונהירנא כי שמעתי כיו"ב מכבוד הרב הגאון הצדיק אב"ד ק"ק סאטמאר שליט"א אשר בהיותו עוד ק"ק סאבאטישט שאירע כמו כן שלא הי' בידן להעמיד צוה"פ מפני הגוי' ואמר לי שחושב לעשות באופן הנ"ל וע"כ תשאל בק"ק סאבאטישט הרבני המופלג בתו"י מהו' דוד לאנגער נ"י האיך שם וכאשר עשו כן תעשה, אבל מ"ש השומע כי הדראהט כפול יהי' מחוזק במסמרות על הגג זה ודאי א"א לשמוע דהא אז אינו ראוי לנעול דבשבת אסור לפרקו ולנתקו משום סתירה כמובן, וכמ"ש בסי' שס"ד סעי' ב' והביא המהרמשי"ק סי' קע"ד הנ"ל ועכ"ח צריך להניח' שיהי' ראוי לנעול בשבת וכמדומה לי שאמר לי הגה"צ הנ"ל שיהי' מונח' באיזה תיב' קטנה (שאכטעל) תו אין בידי בענין זה, ורק צז א' דהיינו צד שהדראהט שיהי' שם ודאי צריך קצה א' לחזקו לגג כמובן: ומ"ש ממנהג אנשי ונקומי' ממ"ש סעודת שחרית לפני תק"ש ודאי לא יאות עבדי דאסור לטעום קודם תק"ש ועיי' שעה"ת סי' תקפיד ומה נעשה אם א"א לתקן וד' יגדור פרצת עמו ישראל ונזכה עם כל אחב"י לכוח"ט בספר גאולה וישועה בקרב הימים כנפש ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. שוכ"ט לכבוד הרב המופלג החריף ובקי טובא מו"ה אברהם יודא שפרייער נ"י בק"ק ניר באגאד יצ"ו. יק"מ בא לידי בשאלה ע"ד תקון החצר אשר בראש החצר פרצה יותר מעשר' ויש תקון צוה"פ ואח"ז בית ומהבית לצד גדר החצר שכנגדו פירצה פחות מי' כן הבנתי מתוך הציור שבמכתב מעל', ורמז לעיין בת' תשורת ש"י סי' שמ"ג, והנה בנ"ד יש לדון