לבושי מרדכי על אורח חיים פו

לא מהני לרבא דס"ל הכי וליתא לתרוצ' דאינו מתקן דגם אי דלא מהני דס"ס חייב משום מלאכת שבת דהיינו משום נטנ"ש דגם אי נעשה נבלה ע"י שחיטת' הכי הוה דהא לדברי הפרמ"ג הנ"ל פטור משום דליכא מלאכת מחשבת אפי' בנמצא טריפה. והנה בפשיטות י"ל גברא אגברא קרמית דהא איכא למימר דהפרמ"ג ס"ל כתירץ הש"ך ח"מ סי' ר"ח דכל היכא דליכא אסור' בגופ' המעשה ואיכ' גוונ' דמצינן לעשות בהתיר' כגון הכי דבחול ליכא שום אסור' לכ"ע מהני ועיי' בדגול מרבבה יו"ד סי' י"א ובנוב"י מהדו"ת יו"ד סי' ט' ובאה"ע סי' קכ"ט באריכות וכמ"כ בחת"ס יו"ד סי' י' עיי"ש. ואפשר לומר דגם לתירץ מהרי"ט דברי פרמ"ג יש להם מקום די"ל דס"ל כדעת הסוברים דלא אמרינן אי עביד ל"מ אלא במזיד עיי' במהרשד"ם יו"ד סי' קט"ו דס"ל בהדי' הכי ועיי' בנוב"י סי' הנ"ל והא הקשה באחרונים דאפי' לסברת התוס' דבפ"א לא נעשה מומר ומשו"ה בעי לאוקמי בגמר' אפי' במזיד הא מ"מ קיי"ל בסי' קי"ט דחשוד לדבר חמור חשוד לדבר קל ונמנו אעפ"י שאינו באות' דבר א"כ ס"ס האיך נדע דשחיט שפיר עי' בס' מגן אבות בסוגי' הנ"ל. והתירץ המובחר דאייר' בא' עע"ג עיי"ש והנה כל זה לדידן מהני המע"ג לידע שלא שהה ולא דרס וכיו"ב דברים שיופסל השחיטה אבל מ"מ הוא בעצמו נשאר עכ"פ חשיד לשחיטה א"כ מה איכפ' לי' אם נמצא כשרה או טריפה א"כ ס"ס הוה לדיד' מלאכת מחשבת כמ"ש הפרמ"ג עצמו שם לענין שוחט חטאת בחוץ לע"ז ובשבת וה"נ דכוותי' ודו"ק בזה: וראיתי בפרמ"ג שם שצוה לעיי' בפסחים דף ע"ג ולא אדע כוונתו בזה דהא משם סברתו מופרכ'. דקתני במתני' השוחט את הפסח ונמצא טרפה בסתר פטור ודייק בגמר' הא בגלוי חייב דלאו אונס הוא כמ"ש שם התוס' א"כ מוכח דכהגוו"נ חייב. ונלענ"ד דנתכוין למ"ש התוס' שם במה דקאמר בגמר' למ"ד מקלקל בחבורה פטור מאי תיקן והקשו בתוס' מ"ד דמקלקל בחבורה הוא ר"י והא בכריתות דף ד' מוכח דמ"ד מקלקל בחבורה פטור מתעסק נמי פטור דקאמר שם הנח לתינוקת עיי"ש והא במתניתן קתני שחט מה שאינו ראוי לק"פ חייב והיינו מתעסק דהי' סבר שהם לק"פ ותי' בתוס' למ"ד מקלקל פטור היינו דס"ל במס' שבת דף ק"ו דגם לר"ש צריך תקון קצת וא"כ עכ"פ סתמא דמתניתין בפסחים סבר' דמתעסק בחבורה חייב א"כ י"ל דגם סתמא דמתניתין דמס' חולין השוחט בשבת ס"ל הכי והיינו אי מוקמינן מתניתין במזיד וכר"מ ואפי' למסקנ' דמוקמינן מתניתין כר"י היינו לענין היתר באכילה דביומא אסורא כמו מבשל בשבת אבל לענין מתעסק י"ל דס"ל כסתמא דמתניתן בפסחים דלא יסתרו אהדדי והא הפרמ"ג תולה סברתו במלאכת מחשבת והא מתעסק דפטור היינו מטעם מלאכת מחשבת כמ"ש בכמה דוכתי ועכ"ח שיטתו למ"ד מתעסק בחבורה פטור והא כבר אמרינן דמתניתין דשוחט ס"ל מתעסק בחבורה חייב א"כ לדידי' אפי' בנמצא טריפה חייב ודברי הפרמ"ג על מכונו ומכוונים עיין היטב: ב) הקשה לשיטת הגאונים שהביא הטור באה"ע דמומר אינו זוקק ליבום דלאו אחיך מקרי א"כ הה"ד דאינו בכלל עמיתך דאינו בתו"מ וא"כ ממעט מקנינים דשייכו בישראל וא"כ לר"א דס"ל אליב' דרב במס' ע"ז דף ע"א דמשיכה בנכרי אינו קונה א"כ הה"ד במומר וא"כ האיך אמרינן במס' גיטין דף כ"ג בסוגי' דהיש"נ אליב' דתני במתניתן מנסך א"ט לא הוה קיל מדר"מ דמדאגבי' קני' דהא מוקמינן במס' חולין דאיירי בישראל ומומר א"כ ליכא קנין בהגבה' דידי' והנה אם דינא דהגאונים שייך בכל דיני ישראל הי' הדברים ארוכים לבאי' ואכ"מ ומ"מ קושיית' אינו לפימ"ש התוס' שם בע"א ובמס' ערובין דף ס"ב דקאמר ב"נ שגזל פחות מש"פ דנהרג משום דמשיכה קונה ופי' בתוס' היינו דוקא בפחות מש"פ ומישראל דלגבי' אינו חשוב ממון אבל גזל ש"פ חייב אפי' בליכא קנינים במשיכה כמו שאר גזלה דלא דנין משום קנין ואינו קנין אלא כיון דמשכ' לרשותו או נטלו בידו כבר הוה גזלן לענין חיוב אונסי' ושאר מילי דגזלה דהא כן בישראל שגזל משעה שהגביה' נעשה גזלן וא"כ הך דמנסך דבמזיד חייב משום שלא יהי' כל או"א הולך וכו' ודאי דאיירי בש"פ בשווי' דאל"כ לא שייך חיוב תשלומין ואין הב"ד מזדקק לפחות מש"פ א"כ פשיטא דמשעת הגבה' הוה כדידי' לענין הגזלה וחיובו וז"פ: ג) הקשה לסברת רש"י ז"ל ומס' שבת דף קי"ד ליכ' עשה דשבת שבהון לתני במס' מגילה במתני' דאין בין שבת ויוה"כ הך עשה והנה בפשיטות יש לתרץ דלא חשיב רק חומר העון זה בידי אדם וזה בידי שמים ובעשה הא ליכא שום עונש לענין זה ועיין בט"א דלחשוב חלוק מלאכות ותירץ דבמזיד אמרי מתניתין ולא בשוגג דשייך בי' חלוק מלאכות ועכ"ח דכזה לא חשוב ולולא דמסתפינ' הייתי אומר דרש"י ז"ל נמי לא קאמר רק בס"ד דס"ל דשבת שבתון אתי' לקניבת ירק דבשבת אסור וביוה"כ מותר ואהא דקאמר דהך שבת שבתון ביוה"כ מוקי לי' לשאר ענוי' וכדעת הרמב"ם והר"ן דינה"ת אסורי' אבל למסקנ' דאתי' שבת שבתון לאסור עשה בשבת הה"ד די"ל כמ"כ ביוה"כ ועיי' ברש"י ר"פ יוה"כ דמשמע מיניה דאינו רק מדרבנן ואסמכת' בעלמ' וכמ"כ בדף פ"א משמע דהוא לשון מרגוע ומנוח' ועי' בחת"ס ח"ו סי' פ"ו: ד"וש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן נ"ו כבוד ידי"נ הרב הג' מהו' נח ברוך פישער נ"י אבדק"ק פישטיאן יצ"ו. (כעת אבדק"ק עפעריעס) אחד"ש וכו' עתה באתי בב' ספקות במילה