לבושי מרדכי על אורח חיים פה

דיוק כמובן ומעתה כת"ה עשה השלום בין ת"ח (שוב נתוודע לי כי כמ"כ כתב להתיר' בספר טוב טעם ודעת מהדו"ק. ויען כי אין הספר תח"י לא אוכל לדון בדבריו): וע"ד בקשתו לחוות דעתי בענין חקיקת אבנים לקבר עכו"ם אם מותר להשכיר לאומן כזה דעתי כי אין צריך לדידי ולמטלא' ורב חילו לאוריית' עפ"י הלכת' לברר לאמית' (והארכתי בזה בתשו' במק"א) ולא באתי רק לעורר ממ"ש בגמ' ספ"ק דע"ז אפי' במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניס לתוכ' ע"ז ועובר משום לת"ת בביתך ופסקו המחבר סי' קנ"א ביו"ד וברמ"א מקיל בדבר זה שאין דרך בזה"ז להכניס ע"ז והש"ך שם צוח ככרוכי' דהא חזי' שמכניסים ואפשר דבזמן הרמ"א ל"ה דרכן בכך והביא דברי הראב"ן ותוס' ספ"ק דעכו"ם ללמוד זכות על הנוהגין להשכיר לגוי, עכ"ז נלע"ד היינו דוקא אם השכיר רק לדירה אלא שזה הגוי דרכה להכניס לדירת ע"ז אבל אם כל עצמו הוא משום שכירות של ע"ז לא יגרע שכירת בית' וממה דפסקי' בסי' קמ"ג שאסור לבנות כותלו שסמוך לע"ז וכש"כ לבנות בית כזה כמבואר שם וגם כי אפשר דשכירות קיל מזה עכ"פ אין אתו ראי' וסבר' לחלק ס"ם מהנה' לע"ז והוה כשאר דברים שאסור אפי' למכור לצורך ע"ז ובית וודאי מותר למכור כמ"ש בסי' קנ"א דהוה תו שלו והיינו לבית דירה אבל לע"ז בכוונה זו וודאי יש מקום לאסור וגם יש להחמיר משום מסייע ומחזיק ידי ע"ע ועי' במהר"ם שיק יו"ד סי' קנ"ג שאוסר לבנות בית תפלה שלהם אפי' בכת שקורין קאלווינער מטעמי' שאין מחזיקים ידי ע"ע וכ' שם ג' חילוקים. ע"כ לא אדע שום היתר בזה לענ"ד: והנני לסיים בכל חותמי ברכות חותנו אוה"נ כבנו. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן נ"ד בהי"ת אול"י ו' עש"ק בהעלותך עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול החו"ב מו"ה נ"י אבד"ק ....: הנני ע"ד אשר נדרשתי מרבני איש מיוחד. ואפשר שהיא הערה ממקום גבוה. והוא בענין הבחירה של במקום כבודו וידוע כי מטעם הממלכה נשען על דעות היראים ויען כי הגבלת זמן הבחירה הוא על יום ש"ק ומע"כ כפי הנשמע העריך מכתב בקשה פני השרים... להגביל על יום החול כי ביום ש"ק א"א להיראים לבא אל הבחירה ואם ח"ו לא יתנו מקום לבקשת כ"ת העירו עד"ז אם אין מקום למצוא התיר'. והנה עיינתי קצת בענינו של דבר מפני כבוד שלמה של מלכות. והעיקר החשש מפני שע"י אמירה של ישראל כותבים בפנקסאות שלהם. וא"כ י"ל שזה מעשה הכתיבה אינו נעשה עפ"י צווי ודעת ישראל והמה רק לדעתם כותבים מפני השכחה או החק שלהם. וכיו"ב מצינו בנוב"י מהדו"ת או"ח סי' צ"ה אהא דנוהגין ליקח בשר כשר ונקצב אינו ישראל ביו"ט והישראל מבקש ליטרא בשר ועי"כ שוקל הא"י והשיב עד"ז כמ"כ שאין בזה משום אמירה ושליחות ישראל דהא אינו אומר לו לשקול והא אפשר לחתוך ולכוון בלא משקל אלא שקל עליו יותר ע"י משקל והכל לדעת עצמו עשה הנכרי וא"כ כש"כ בנד"ז ודאי דעת ישראל נוחה שלא לכתוב רק עפ"י עדותו של הקאמיססיאן יתודע שכן נותן דעתו לבחירה ועוד הא אפשר ע"י פתקאות כתובים מעש"ק ויתנו לשמור בפנקס כמ"ש הגבאים ביום ש"ק במכירת המצות ונדרים ונדבות. ויתר מזה כתב בנוב"י מהדו"ת בסי' כ"ט במושיב נכרי בחנות אם כי הנכרי כותב והוא מלאכ' דאורי' השיב ג"כ בנו הגאון מהר"ש שאין זה דומה לכתיבה שהוזכר במרדכי גבי מכס הובא בסי' רד"מ דשם כיון שעשה לנכרי שליח לגבות המכס עכ"ח נעשה שליח ג"כ על הכתיבה דזבל"ז א"א משא"כ הכותב בחנות המו"מ יוכל להיות בלא כתיבה והכתיבה רק לטובת עצמו וכמ"כ בנד"ז. והגאון הנוב"י קלסו בסבר' זו וסומך ע"ז בצירוף מ"ש הרמ"א בשם א"ז דכתיבה שלהם אינו מלאכה דאורי' והוה תרי דרבנן במקום הפ"מ. והא בסי' שיז מתירין ג"כ לצורך גדול תרי דרב' ובודאי שלמה של מלכות וחזוק הממלכה הוה צורך גדול ובפרט שהוא לצורך כלל דתה"ק ג"כ כידוע מעמד היראים במדינתינו וד"ל. ועי' בשו"ת נהרי אפרסמון סי' ז' שהביא ג"כ דמותר לצורך והפ"מ כתיבה ע"י א"י בשם ת' ש"י כמו שהתירו במס' גיטין דף ז' לקנות בתים בא"י ולהעלות בערכאות ע"י כתיבה שלהם והובא להלכה פסיק' באו"ח סי' ש"ז וכיו"ב בת' יעב"ץ ח"ב סי' קל"ט ועי' בת' מהר"ם שיק או"ח סי' קל"א ועי' בת' חת"ס או"ח סי' נ"ח שהסכים ג"כ לסברת הנוב"י סי' כ"ט הנ"ל: והנה אינו אומר לסמוך עלי לבדנה ואם יסכים כ"ת ויצרף עוד גדול הוראה בקרוב לו כמו הגאון אבדק"ק ווייצען נ"י אני כמ"כ כמשיבו למכשורי בענין נכבד הלזה: ואסיים בכל חותמי ברכות ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן נ"ה ב"ה אול"י ג' פ' ויחי תרס"ב לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הבחור החו"ש כ"ש מו"ה אברהם זייגער נ"י בגראדזיסק יצ"ו. ראיתי מ"ש במכתבו קושי' א' לדעת הפרמ"ג יו"ד סי' ק"ו בשפתי דעת ס"ק ג' דנראה לו דאם שחט בשבת ע"מ שימצא כשרה ונמצא טריפה דפטור דמלאכת מחשבת אסרה תורה עיי"ש. והקשה מעל' דא"כ הדרא קושי' המרי"ט לדוכתא ממתניתין דשוחט בשבת ויוה"כ דשחיטתו כשירה דנימא אי עביד