לבושי מרדכי על אורח חיים פב

שע"י מתעורר כח האש אשר ביסודו' הדברים כפי מה שהוא רב או מעט וה"נ בנדון זה לענ"ד אני מסתפק ע"י קצר מדע בעניי בדבר טבעי יען כי אנו רואי' הזכוכית שמקיף האור של המנורות במעט להב חמימות הזכוכית גדול מאוד יד סולד' בו ופעמים מעלה מכוה ובנר של העלעקטער כמעט שהוא רק כפושרים: מ"ש מע"כ בשם תפארת ישראל ות' שב"י דחולקי' ע"ד מג"א וס"ל דבמתכוון הגוי לדעת שניהם ג"כ מותר להנות, אינו תח"י לעיין בהם ובמהר"ם שי"ק הנ"ל הוכיח להיפך מדברי או"ח סי' תקט"ו עיי"ש דלדעת שניהם אסור להנות ממלאכות גוי וכמ"ש: ומ"ש במדינ' שמולידי' העלעקטער בפאב- ריקען ע"י הבערו' רבות מה. נ"מ בפתילה אם היא של עץ או מתכת ודאי לענין אסור נהנה ממלאכ' אין נ"מ ורק לענין אסור דאוריית' אי חייב חטאת במי שפותח ונועל ע"י תנועות השרויפען ולענין לעשות תשובה אם עבר כמ"ש המג"א סי' של"ד. וגם נ"מ עכ"פ האיך דמולידי' ע"י מים (וואסער קראפט) כמו בגליל זה דהוה תרתי דרבנן: מ"ש כ"ת ע"ד בהך דמוציאי' את האור וכו' במתניתין דמס' ביצה דפירשו כול' דהוא דרבנן וגם דעת הט"ז כן ורק אי מדליק עי"כ איז' כעורי' כיו"ב הוה הבער' מה"ת ועד"ז השבת דהבער' מותרת ביו"ט לדעת הרמב"ם מקרא ולדידן משום מתוך ורק משום מוליד אסרו ביו"ט והבאת דברי פ"ח, היטב אשר אמרת וגם אני לא נתכוונתי רק להוציא מלב הגאב"ד דק"ק ערלויא נ"י שהוכיח מדברי הט"ז דההוצאה גופא הוה משום הבערה וזה אינה וכמ"ש ועיי' בב"י סי' שי"ב דב' מלאכות שא"א זה בל"ז ליכא לחיובי משום שתים. ועיי' במג"א סי' תק"א ס"ק י"ג גבי מסיקי' בכלים אם כי דהוה ג"כ מלאכת סתירה מ"מ כיון דבשעת הבער' נעשה והבער' גופא מותר' לצורך או"נ גם מלאכת סתיר' מותר אבל קודם ההבערה אסור א"כ אדרבה מוכח להדי' כדברי דבהוצאות האור ליכא הבערה דאי איכא הבערה א"כ גם מלאכת המוליד יותר לדבריך.וע"כ צ"ל או דשניהם אסורים משום מכשירי או"נ דאפשר מעיו"ט לעשות' כמ"ש המ"מ ולשיטת הרע"ב עכ"ח צ"ל דלית כאן הבערה וכמ"ש והמעיי' בראש יוסף ות' כת"ס יראה בהדי' כי כן דעתם: ומ"ש למה לא הבאתי דברי מג"א סי' תק"ו ס"ק ז' שכתב גחלת של מתכת מותר שאינו נשרף עיין סי' של"ד עכ"ל הנה במג"א שלי הגירסא גם בסי' תק"ל הנ"ל אינו "שורף" וכן בדקתי במג"א בדפוסים החדשים ג"כ הגירסא הכי. והנה בלשון התורה מצינו לשון שורף כמו בפ' שמיני והנה שורף והוא במקום מלואסים כידוע דלפני אותיות אחהע"ר בא חולם במקום מלואפים ושורף הוה כמו נשרף והכל חד לענ"ד: והנה כל זה אשר הארכתי בס"ד להדר אהתיר' היינו להלכה ולחפש זכות במה שאין מוחין בקהילות ומפי מורים אבל למעשה בק"ק פה גם בביהמ"ד ספרדים אין מניחים להדליק אור העלעקטער וכאשר אמרתי להם דעתי להתקדש במותר לך וכאשר נוהגים בק"ק מונקאטש וסיגעט וד"ל, והכני לסיים בברכה משולשת דוש"ט, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן נ"א ב"ה כ"ח למב"י תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש כבוד הרב המאוה"ג בנש"ק כש"ת מהו' יוסף ברודא נ"י אב"ד דק"ק מיאווא והגליל יצ"ו. בזה נידון שאלתו ע"ד המנהג ק"ק מקום כבודו שנוהגין מקדמת דנא שלא לכבות הנרות ע"י נכרי בליל ש"ק בביהכ"נ כנהוג בשאר מקומות האם נשתנה דינו במאור העלעקטער. והנה במנהגים הנ"ל האם רשאי להתיר בפניהם אפי' במה שהוא היתר גמור ונוהגים בו איסור ידוע שהוא במחלוקת גדולה והעמיק והרחיב בזה מאוד בכמה כללים בפרי חדש סי' תצ"ו וסימן תס"ח ומה שמעכ"ת העיר לומר שיש טעם לשנות המנהג ולעשות עפ"י היתר שכתוב בתשובות שב יעקב סימן ט"ו הובא בשע"ת או"ח סי' תקי"ד שהיא שבות דשבות דכבוי מלאכה שאצ"ל וגם משום סכנת שריפה והא י"ל דבדורות ראשונים לא יראו מזה ולדורות הבאים יראים מזה, וגם כי נימא דהקדמונים חפשו אחר ההיתירים כמ"ש בש"י הנ"ל וגם הא יש היתר כמ"ש בש"ע סי' ש"ז סעיף ב' לומר אחר השבת למה לא כבה הנרות שעי"כ יכבה לשבת הבאה, והביא דברי הגמרא בפ"ד ממס' פסחים גבי בני ביישן הידוע שאמרו לר"י אבותינו הי' בידם שעשירים היו אנחנו א"א לנו ועכ"ז השיב להם כבר קבלו אבותיכם. והקשו לפי"ז על דברי הרא"ש דס"ל דמהני התר' ושוב השיב כת"ר כמ"ש לקמן בס"ד: והנה לענ"ד אפשר לפשוט ספק זה ממ"ש הרשב"א בחידושיו בפ"ב דחולין גדי ר"ז דאכל מיגרמת דרו"ש וכן בתשוב' סימן צ"ח דאם יש ספק אם המקום נוהגים אסור בדבר המותר משום חומר או משום טעות אין תולים בטעות ואם נשאל אין מתירין לו ועיין בפ"ח סימן תצ"ו הנ"ל שמביאו. ומעתה אם אפי' נאמר דההתירא של הש"י אינו פשוט לכל להמציא' ולא חפשו אחרי' למה לא בחרו בהתירא של הש"ע סי' ש"ז לאמור אחה"ש. אלא דודאי חומר וסייג היא כידוע שעי"כ באים לידי אמירה נר זה שכחת לכבות כבה גם זה כיד"מע. וכמ"ש במג"א בה' יוה"כ ובשל"ה ונוב"י כידוע ושאני בבית יחידי של איזה נר מרוב נרות של ביהכ"נ ודאי שמקום לגדור ועוד הלא כמה קהלות גדולות ששמשו בו גדולי הדור כאשר ידעתי בק"ק טאפאלטשאן וק"ק נייטרא. וכן בקהילות שהי' בזמן ההוא רוממות כגון ק"ק פראג כשהיה בבנינו היו