לבושי מרדכי על אורח חיים עז

עד שנעשה כגחלת אם יבעירו בו אפי' יום א' ימס כמים וחוט זה עומד במתכונתו כמ"ש אלף שעות אפי' יבעירו בו תמיד בלי הפסק ובאמת אנו רואין כי הזכוכית שסביב הלהב של עלעקטיר אפי' חמימות אין בו רק כפושרין וא"כ ע"כ אין כאן כח אש כאש דעלמא שמאיר ואין בו לדון מלאכת מבעיר ומבשל כפל בחוטיי' ופתיל מתכת רק משום מוליד אש כמ"ש במס' ביצה דף ל"ג אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ומפרש בגמר' משום דמוליד ביו"ט וזה בודאי אינו רק מדרבנן כיון שאין כאן משום איזה מלאכה. וא"כ מי שפותח את השרויף להדליק העלעקטר אינו רק מוליד אש בחוטי הברזל הנ"ל: ועתה הבא נבא לבאר בס"ד אי יש בו משום מלאכת אמירה דרבנן ומשום איסור דהדליק נר בשביל ישראל. עפי' מ"ש בגמר' מס' שבת דף קכ"ב ובאו"ח סי' רע"ו סעיף א' והנה בנ"ד ידוע הדבר להתירא דהוי ודאי רוב גוים דמותר. אלא דיש לגמגם קצת בהיתר זה עפי' מ"ש בתוס' שבת הל' שבת סי' רע"ו סק"ח דאפי' רוב גוים אם קצב לו שכר אסור דנכרי אדעתי' דישראל קעביד וכן בפרמ"ג במ"ז אוסר בצווי ישראל אפי' ברוב גוים כמו דמהני הוכחה להתיר' דהיינו ברוב ישראל אם יש הוכחה דעושה בשביל גוי דמותר כ"ש להיפוך לחומרא. אלא שמדברי הפרמ"ג אינו מוכח לאסור אך ורק אם הגוים לא אמרו מידי ורק עפי' צווי ישראל מדליק אבל אם כולם שווין בצוויין אמאי לא נימא דשוב הוי כסתמא דחבור' של נכרי וישראל דאזלינין בתר רובא דכאן ליכא הוכחה בצווי כלל. אלא שמדברי תו"ש שלא הזכיר כלל צווי רק קצב שכר וקבולת ומ"מ אוסר דליכא צווי כלל בהוכחה זו ומ"מ אוסר וי"ל דלעולם מחלקין וכנ"ד ששכר בקבולת בין מא"י בין מישראלים דאזלינין ב"ר אלא דמלשונו שסיים דודאי הדליק גם לצורך ישראל משמע דמודה ובא דגם לרוב מכוון אלא דמ"מ כיון דקצב לו שכר על הדלקתו גם לצורך ישראל מכוון א"כ מה תוסיף תת כח דהתירא אם גם הנכרים שכרו אותו מ"מ כיון דגם ישראל שכרו אותו ודאי מכוון לכל מי שנשכר להם. והוי דינא כמ"ש המג"א סק"ו וטוש"ע סי' תקט"ו סעיף ו' אם מכוון לצורך שניהם אסור וכן ראיתי בשו"ת מנהרמנשי"ק או"ח סי' קכ"ג וכל השאלה בענין הפרענומעראטציאן על הצייטובג מה דינו ביום השבת שעושין מלאכת הדפוס בשביל ישראל ג"כ ופלפל שם ג"כ בענין זה דהוה רובא נכרים. אלא שהביא ראי' לאסור היאך שהקדים כו שכר ממ"ש הרמ"א בשם רי"ו ורמ"ה סי' שכ"ה סעיף ד' דאע"ג דמותר לקנות פת שאפאו עכו"ם בשבת מ"מ אם הישראל הקדים לו מע"ש מחיר הפת אסור דגם בשביל ישראל עביד ודייק במהר"ם שיק הנ"ל אע"ג דרובא גוים והנה שם אינו מביא דהגוי הוא דעוסק במלאכת אפוי' כמו נחתום אלא סתם גוי שאפה בשביל עצמו אלא דהוא בלישנא דגם בשביל ישראל עביד דייק. אלא דהא יש לחלק כמ"ד לעיל דשם בסי' שכ"ה רק הישראל הקדים מעותיו ובפרע- נומעראטציאן הקדימו הגוים במחיר כמו הישראל לזה סיים שם דעכ"ח הכא הוי בשביל גוי ובשביל ישראל ואסור כמ"ש המג"א סק"ו ורמ"א סי' תקט"ו הנ"ל. ובאמת תמי' לי טובא על רבותינו הגאונים ה"ה התו"ש ועל המהר"ם שיק ביותר דנראה להם ברור דגם ברוב גוים אם מתכוון בשביל גוים ברובן ובשביל ישראלים במיעוטם אסור ה"ה דברי הסמ"ג שה ביא הב"י בסי' תקט"ו ובפירוש מחלק הב"י דלא אמר הסמ"ג רק דוקא בישראל וגוי או מחצה על מחצה אבל ברוב גוים אפי' נתכוון לכלם מותר דהא כל טעמא דסמ"ג משום דחולק על רש"י ז"ל בפי' א' דפ' כל כתבי קכ"ב דפי' דמחע"מ דהוי כספק נמי מכוין בשביל ישראל. והיא פירש משום דעל שניהם מכוון כמ"ש המג"א סי' תקט"ו שם א"כ כבר נאמר בברייתא דברוב גוים בכה"ג מותר. והרמ"א שהביא על דין מחצה על מחצה ה"ה דאם ידוע שאם מכוון על שניהם דאסור היינו דאשמעינן דל"נ כיון דמכוין לעצמו יהא מותר אפי' מכוין גם לישראל אבל ברובא י"ל לעולם תלינן כוונתו אחר הרוב. כמ"ש הב"י להדי' ותמי' שלא הזכירו דברי הב"י הנ"ל וכבר אמרתי דמסי' שכ"ה אינו ראיי' דשם לא נזכר כלל דין דנחתום וכמ"ש מדברי הב"י שהביא דברי רי"ו בשם הרמ"ה הנ"ל. ועו"נ לחלק בין הכא להתם דאיירו דרק הישראל הקדים מעותי' משא"כ בנ"ד בהדלקת המלעק- טער ובפרענומעראטציאן לדברי הב"י ל"ש בזה דינא דסמ"ג הנ"ל. ועוד אין אני יודע על מה לא נאסר שם בסי' שכ"ה מטעם דמרבה בשבילו דהא הרמב"ם פי"ו מה"ש מן המתירי' פת שנאפה בשבת ע"י גוי שאפה לעצמו מ"מ במכיר' אסור שמא ירבה בשבילו וא"כ הי' מקום לאסור גם בפרענומער אטציאן על צייט ונג דודאי מדפיס בשביל ישראל ג"כ יותר ויותר. אבל בנ"ד במלאכת העלעקטר כל חוטי הברזל נמשכין ממקום א' דהיינו הפאבריק המוליד כח העלעקטרישע בעלייכטונג והוי כמו נר לא' נר למאה ופשיטא דל"ש רבוי בשביל ישראל כמ"ש בגמר' דף קכ"ב הנ"ל וברמב"ם פ"ו מה"ש. והנה בנ"ד יש לצרף ג"כ התירא דטו"ז סי' רע"ו סק"ג בשם מהר"ם דאם הי' ניסוק האש מע"ש להתחמם כנגדו וכמעט שכבה באו העבדים והוסיפו עצים להבעירו דמותר כיון דהתחלה הי' בהיתר וה"ה בנר שדולק מע"ש ובא גוי והדליק נר שני דאוסר בשו"ע לאחר שכבה נר ראשון ובמקום עונג שבת מתיר הטו"ז וא"כ ה"ה בנ"ד שכבר נפתח כח העלעקטר מע"ש. אלא שאם יניחו מעבודתם במקום הולדת הל עקטר יכבה כידוע מ"מ כיון דעכ"פ התחלה הי' בהיתר מותר לצורך שבת וכ"ש בבית הכנסת ובביהמ"ד דהוי במקום מצוה ג"כ ומשום קבולת בבית ישראל ג"כ אין לאסור דהמלאכה לא נעשה בבית ישראל ועוד דהכל יודעין כ' הוא דרך קבלנות והיינו בהיתרא טפי' שעות