לבושי מרדכי על אורח חיים עג

ב] מ"ש ע"ד ר"ת בתוס' חולין דף ז' ממה דס"ל דע"כ אין מפרישין תו"מ בזה"ז משום דנותני' מס למלך ואין השדות חשובין כשלנו. והקשה מעלתו ממ"ד במס' פסחים דף ו' בהמת ארנונא חייבת בבכורה משום מסלק לי' בזוזי וא"כ ה"נ דמצי מסלק בזוזי אמאי לא חשיב כשלנו והוא קושי' נאה. ולענ"ד י"ל דר"ת ס"ל דבתו"מ של ח"ל מדרבנן יש לסמוך על לישנא בתרא וכגירסת רש"י ז"ל דאפי' מצי מסלק לא חשוב כשלו. ועוד נלענ"ד לפימ"ש הר"ן בנדרים דף כ"ח והביא' מרן חת"ס בחו"מ סי' מ"ד לחלק בין אכונו' של מלכי אוה"ע ומלכי ישראל במלכי אוה"ע דהארץ שלהם ורק שהם מניחים אותנו לגור בתוכם וכיון שתנאי הארץ לתן מס למלך ומאן דיהיב כרג' לאכול ארע' כמ"ש בב"ב ומאן דלא יהיב חוזר הקרקע לבעליו והוא המלך ועיי"ש בב"ב משא"כ. גבי מלכי ישראל שא"י נתחלק לי"ב שבטים. והנה כ"ז בקרקע דא"א להבריח דממילא נשאר למלך אם מגרש מפני מרד המס משא"כ בהמה ושאר מטלטלין דאפשר להבריח' דמה"ט לא שייך בהם שיעבוד כידוע הה"ד לענין שיעבוד למלך: [ג] הקשה מעלתו ממ"ד מס' פסחים דף כ"ב דס"ל לר"י דלהקדים נתינה לגר ל"צ קרא דג"ת אתה מצווה להחיותו ובגמר' מס' בב"מ דף ע"א אם כסף תלוה את עמי להקדים הלואת ישראל לנכרי ומסיק דקיימל"ן דאפי' לנכרי ברבית א"כ חזינן דאפי' ישראל צריך קרא להקדים. והנה כוון בזה כקושי' פנ"י במקומו שם ומחלק בין נתינה דנבילה דהוה הפסד מועט בין הלואה, כיו"ב סבר' זו בנוב"י. ולענ"ד בפשיטות יש ליישב דשם נותן לו המאכל גופא דהוא הצדקה כונו ככר לעני וכיו"ב וכי ס"ד דאם בא עני למען נתינת צדקה ומקרבי הנאה בריפת' וכי צריך קרא דאם בא נכרי לקח בדמים שלא ימנע הצדקה לעני ישראל זה גופא המצוה צדקה לגוזז מנכסיו משא"כ שם בהלואה דסתמא לעסק ואייר' גם לעשיר וכיו"ב ואין זה בכלל להחיותו כ"כ כמו צדקה במזונות וכמו אכילה ושתיי' וכיו ב הנתינה בזה כג"ת צריך קרא כמובן זה נלענ"ד בפשיטות: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. בהי"ת אול"י ג' פ' וישלח תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש חביבי הב' החו"ב יו"ש בנש"ק מו"ה אברהם ליב כ"ץ שווארטץ נ"י. עתה באתי במ"ש נפשך היפה כי כן נוהגין בגלילות העליון להיות נחמי' תבשילי' כנהוג שהנכרי' מעמידי' התבשילי' שנצטננו לגמרי על תנור בית החורף ע"י הפסק דף מתחתי' הקדר' ואח"כ מסיק התנור כנהוג וראית בס' חיי אדם במנהג היתר הנ"ל והנה היתר מנהג זה הובא בש"ע או"ח סי' רנ"ג ברמ"א בסופו בשם תה"ד מטעמי' דאע"ג דעכו"ם שעשה מלאכה או בשל בשביל ישראל אסור כמ"ש בכמ"ק מ"מ הא הגוי אינו מתכוין לבשל ולחמם רק להסיק התנור לחמם הבית בימי קור ואם, כי דהוה פסיק ריש' באמיר' דלגוי מקילי' בפס"ר כמ"ש בסי' שי"ד בשאר אסורי דרבנן ובאמיר' קיל טפי. ועתה תסובב שאלתך דבבית אביך הגאון הצדיק ז"ל לא הי' נוהגין בהיתר זה כלל וכן נהגת בבית אבותיך הצדיקי' א"כ האיך תעשה בגלילות הנ"ל שא"א ע"י הטמנה וגם משום יהוד' אם מותר לך ואם לאו משום אל תטוש ת"א ע"כ תשאל חו"ד. והנה בודאי שיש בזה ב' חששות א' משום אסור בשול בדברים לחים כגון רוטב וכיו"ב דדעת המחבר ורמ"א בסי' שי"ח סעיף ד' וסעי' ט"ו דבדבר לח יש בשול אחר בשול אם נצטנן כדעת רש"י בפ' ב"מ דהא דתנן במס' שבת דף קמ"ה כל דבר שבא בחמין מלפני שבת שורין אותה בחמין בשבת אפי' בכ"ר ומסיק בגמרא כגון תרנגולת' דר"א דמבשלי' אות' כ"פ לרפואה הוא דוקא בדבר יבש כמו האי תרנגולת' דאפי' בנצטנן שרי אבל בדברים לחין שייך בשול בנצטנן וכן הסכים הרמ"א שם רק בעודן חמין קצת כשמביאי' התבשילי' מבית שהי' טמונים שם גם כן המנהג להתיר להניח' על התנור בית החורף אבל בנצטנן לגמרי אסור לבד מדעת הרשב"א דס"ל דבשום דבר לא שייך בשול אחר בשול, הא חדא. ועוד יש בזה איסור משום שהיי' בתחילה בשבת דאסור אפי' בדברים דלא שייך בשול כמ"ש בסי' רנ"ג וסי' שי"ח הנ"ל סעי' ח' עיי"ש במג"א והוא משום גזירה שמא יחתה בגחלים אלא דבזה מהני כשמפסיק דף בין הקדרה לתנור כמ"ש מג"א סי' רנ"ג ס"ק ל"א דהוה הכיר' ולא חיישינן שמה יחתה, והנה בדין א' דהיינו התיר' דהגוי שמעמיד הקדרה על התנור קודם שמסיקים נחלקו בזה הטו"ז ס"ק י"ח והמג"א ס"ק מ' דהטו"ז ס"ל בדעת רמ"א דקאי אדסמוך לי' דאם לא נצטנן לגמרי דאין בו משום בשול. עכ"פ לדעתו בסי' שי"ח כמנהג דעלמא ורק בתה"ד מתיר אפי' נצטננו אלא שהקשה על סברת תה"ד מה לא נתכוון שייך בזה דהגוי מתכוין על שניהם יחדיו. וע"כ סיי' דשומר נפשו אל יסמוך על היתר זה ודעת המג"א דהרמ"א קאי אדלעיל מניה כלומר כיון דאמירה לגוי אסור א"כ אסור לומר לגוי להעמיד' על התנור אחר שנתקר' ע"כ מעמידים קודם שהוסק ומותר משום דאינו מתכוין. והנה דעת הגר"א וכמה מן האחרונים להחמיר כדעת הט"ז ורק מ"ש כי כן החמיר בת' בית שלמה ות' אבני צדק. הנה בת' בית שלמה לא מצאתי כלום מזה רק בת' אבני צדק בסי' כ"ו מצאתי במה שהשיג על ת' בית אפרים סי' כ"א במה שהתיר בדיעבד אם אפי' ישראל העמיד הקדרה קודם שהסיק הנכרי התנור עד"ז מסיק לאסור. אבל אם הגוי העמיד התבשיל אדרבא שפשוט בעינ' להתיר כדעת המג"א אך מה שכתוב שם דמה שנוהגין להפסיק דף בין הקדרה לתנור הוא משום לצאת ידי ט"ז