לבושי מרדכי על אורח חיים סח

וגם לא באריס' ובשכירות הלא הישראל שכר אותה ופשיטא דלא יתלו לא בשכירות ולא בקבלנות והכא גרע טפי כמ"ש בפרשת מרדכי דמ"ש בש"ע אם שכר מרחץ ושוב השכירו דמותר הוא ממ"נ כמו שידעו שהו שכרו יתלו ג"כ שהשכירו מה"ת דידעו מזה ולא מזה אבל הכא גרע דזה ידע' ששכרו דכבר נקרא' על שמו אבל מנ"ל לידע בקבלנות אדרבה יתלו בשכיר' יום או שנה או איזה זמן דבר שקרוב לאמת כמ"ש הרהמ"ג בשם הרמב"ם ולבד מזה הא אינו מפורסם ואין דרך לקבל במרחצאות באופן זה לכן לחשש זה לא מהני ההתירים הנ"ל כלל, ותמוה דברי חיי אדם שכתב בשכירות "ברייא הויז" להתיר ע"י היתר קבלנות. וזה תמוה דהא גם המהרש"ל אינו מתיר' היאך דשייך מראית עין ונקראת על שמו ושם בבשול מלח אינו רק כארענדא וחוק השררה אבל לא בשכירת בית לבשל מלח משא"כ בברייא הויז לבד מזה הלא מפורש בפרשת מרדכי סי' י"ח וחת"ס סי' כ"ט דשייך בברייא הויז מה"ע כמו במרחץ גופא דלא התיר הר"א רק להשכיר' לאחר ולא אדע מה חילוק בין ברייא הויז למרחץ ועיין בתו"ש לחלק בין קנה מרחץ לשוכר מ"ש במג"א דבקונה מסתמא עשה קאנטראקט אקט עפ"י ערכאות ונקראת על שמו משא"כ בשכר לכן אפי' ישב בו מהני השכירות לגוי. עיי' חת"ס סי' כ"ז שהביא'. והנה בזמן הזה פשיטא כמו זה ג"כ עשה קאנטראקט בערכאות ולא מהני היתר הנ"ל: לכן לענ"ד אין היתר רק כמ"ש החת"ס סי' נ"ח גבי מכירת מלח בחנות ובפרשת מרדכי סי' י"א וסי' י"ב וכן במהר"ם שיק סי' צ"ז גבי דרעשוואשין דרק ע"י שותפות הן מעט הן הרבה וליום השבת ישכירו או לתן בקבלנות בדבר מה ונסך היסק' שלא ייחד יום השבת כמ"ש המג"א סי' רמ"ה או ישכירם עיין בפרשת מרדכי שמיישב שם דברי רמ"א על בריים ומעתה אם הי' צריכי' לפועלי' יום יום מהני היתר הנ"ל כמובן. ועיין מהר"ם שיק סי' צ"ח. ומ"ש כת"ר לענין אריסות עיין יד אפרים אצל ש"ע החדשים הסביר היטב דדוקא אם נוטל ריוח מגוף העסק וכן נוטי' דברי ט"ז שם ועיין חת"ס סי' כ"ט הנ"ל אבל למספר הבילעטען הן אם ישנו ריוח או לא לא שייך אריסות רק קבלנות ובשדה שנוטל מגוף הפירות יש היתר יותר ועיין פרמ"ג בא"א רסי' רמ"ג ג"כ חלוקי' בין ארוסות חכירו' וקבלנות: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. בהי"ת י' ד' נצבים תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. שוי"ר להרבני החו"ב וכו' מו"ה ישראל בערנשטיין נ"י מקראסנא בדבר אשר דרש ממני חו"ד בעובד' כי מעל' הי' לו שותפות עם נכרי במעשה ומלאכת לבנים ורעפי' שרופים ולעת כזאת אין ברצונו לשאר בשותפות הנ"ל ומעל' מוכרח ממנו לקנות חלקו למען הציל מידו וע"כ האיך יעשה בדרך נכון לענין שביתת ש"ק כי מלאכ' הנ"ל אשר לפי התחלפו' הזמן נעשה ונגמר כידוע אשר בעת הגשמים המלאכה למען חסות מפני הלחות ובעת הגריד להיפך מניחים נגד החמה ליבש כידוע, והנה מעלתו בתחלת דבריו נכנס בשער התורה כככון דליכא משום מלאכת ישראל ביד נכרי כי הוא בקבלנות מכל אלף כך וכך וכיון שיש לו ריוח במלאכ' אעפ"י שגם הישראל מרויח מ"מ אמרי' אדעתי' ד דנפשי' קעביד והביא מעלי' דברי הנוב"י מהדו"ת סי' ל"ח וגם משום מ"ע ליכא כי כן ידוע ומפורסם בכל מקום כי מלאכה הנ"ל א"א ע"י שכירי יום אך ורק בקבלנות כנ"ל ועוד שהוא רחוק למקום תחנותו רק שהיא בתוך התחום: והנה נתחיל בס"ד בריש' דמילתא במ"ש כיון דיש לנכרי ג"כ ריוח בקבלנות זו אינו מגרע מ"ש לישראל ג"כ ריוח ועכ"ח אינו דומה למ"ש המג"א בסי' רמ"ג נגד דעת הב"ח דשם במרחץ איירי בשכרו לחודש או איזה זמן א"כ לנכרי אין שום ריוח במ"ש בשבת ולישראל יש כל הריוח וכ"כ האחרונים עי' בתו"ש סי' רמ"ג וחת"ס או"ח סי' כ"ט וכן דעת מהר"ם שיק סי' צ"ה לא כן דעת ת' פנים מאירות סי' כ"ח שם בעובד' אשר ישראל שכר מחפורת ארץ להתיך ממנו מתכות ופסק כיון דמלאכה זו נמשכת היא ןמה ששובת ביום ש"ק ומפסיד מכמות החתיכות הנ"ל וכיון שיש לישראל ריוח בזה אינו דומה לשדה באריסות דמה שחסר ביה ש"ק משלים ביומא אחרית' וכן במ"ש הרמב"ם אפי' בקבולת הזמן שהביא המחבר סי' רמ"ד ג"כ הכי הוה שאינ' הקפדה על הזמן כמ"ש המג"א שם סקי"ד ועובד' שהביא המג"א שם ס"ק י"ז בשם ת' מהרש"ל מוקי לי' ג"כ דאיירי בשכירות המלח מהשר שהתיר המהרש"ל בקבולת מכל ככר וככר לתת פרס לפועלי' היינו שאין הפסד בשבית' כן הוא דעתו וזה נראה לו רק בהיתר מכיר' מעש"ק עד יום א' ולקנותן שוב ממנו וזה הי' דעת החיי אדם כלל ג' שלא מצא תקנה בברייהויז והוטא זכוכית וציגעליי' רק על דרך מכיר' כנ"ל. אבל האחרונים השיגו עליו אלא כיון דיש לנכרי פרס בקבולת לא איכפת לן אם יש לישראל ג"כ ריוח. ובת' פרשת מרדכי סי' י"א ראיתי דבר נכון דזהו הבוחן לאמור כי הגוי אדעתי' דנפשי' קעביד דהא אם יאמר לו ישראל לשבות ביום השבת לא ישמע לו ולא ציית לי' משא"כ הך דמרחץ שאוסר המהרי"א כמ"ש המג"א סי' רמ"ג סק"ב דשם שכור לחודש אשר בא בשכרו ודאי בנפש חפצה ישבות כיון דבלאו"ה בא בשכרו ובזה נלענ"ד להבין במה שנתקשו האחרונים ה"ה בתשו' אהב אברהם סי' ה' ובת' נטע שורק סי' י"ג מה בין שכירות קבלנות דאמרי' נכרי אד"נ קעביד ולא בשכירי יום למה לא נאמר הכי ודאי הפועלי' עובדי' ועושים למען שכרם לקבל ומה אדעתי' דישראל שייך בי' טפי