לבושי מרדכי על אורח חיים סז

טמא' להכי צריכו טעמא דחרדה מסלק' הדמים והוא תי' בסבר' הנ"ל דכיון שמצא' טמאה מדאורייתא לכ"ע ושפיר מוכח חרד' דמסלק' הדמים אפי' למ"ד דוסתות דאוריית' ה"ה במעובר' א"כ התוס' לא ס"ל כנ"ל. ועוד הא לא אמרו בתוס' כן רק ללישנ', קמא בגמ' דגם בלא ראתה ס"ל דטמא', רק דאשמעי' רבותא דאפי"ה חוששין גם לראייתה אבל לל"ב דדוקא ראתה א"כ בפי' מוכח דטמאה מדינ' למפרע משעת וסת' דהא זה כח קושי' התוס' בד' ט' ועי' בהג"ה רע"א א"כ דברי הנוב"י קיימין לדינ' כדברי התוס' במסקנא ועוד מ"ש התוס' לטהרות היינו דלמפרע אין נפק"מ רק לטהרות דלבעלה בלאו"ה טמאה מכאן ולהבא ולעבר הא לדבריהם דוסתות דרבנן ואינ' רק מדרבנן גם למפרע ל"ש קרבן אבל ודאי טמא' מדינ' דוסת' מגזיר' דרבנן כמ"ש להדי' בתוס' ד' ט"ו בד"ה אפי' שהקשו לר"י אפי' בתוך ימי וסת' מות' מהך דמ' שבועות דהזהרתם שאסור' סמוך לוסתן וכש"כ בימי וסתה ותי' דאייר' שהית' יכולה לטבול בתוך כך אלמ' דבל"ז אסור' א"כ הלא ק"ו הוא אם בספק בדיקה אמרינ' דאסור' אם אין הזמן מספיק' לטבול משום חשש' דבדק' וראתה כש"כ בבדק' ומצא' טמאה דמדינ' טמאה למפרע גם לבעל' ולא רק לחומר' דטהרות כמ"ש כת"ר רק דזה עכ"פ מוכח מדברי תוס' שאינ' רק מדרבנן מגזירה דוסתות אי וסתות דרבנן וזה גם הנוב"י מודה כמ"ש בהדי' רק דזה החדוש כלו הוא דבב' חזקות הוה דאוריית' לענין קרבן ג"כ ומ"מ מדברי תוס' הנ"ל מוכח ג"כ להדי' דלא ס"ל סברתו לחלק בין סמוך לוסת' דהוה לכ"ע דאוריית' דהוא להבא ולא שייך חזקה כמ"ד בגיטין ד' כ"ח דש"י חיישינן ש"מ לא חיישינן ובין אחר הוסת' דא"כ מה הקשה בד' ט"ו לר"י מהך דשבועות דשם קודם וסמוך לוסת וכאן אמרו דאסור' עכ"פ גם לר"י עד שתספיק למנות ז' ימים לטבילה ואמאי לדבריו אין זה שייך כלל לסמוך לוסת' דזה חזקה לעבר וזה להבא וגם מוכח מתוס' דכול' דרבנן בין קודם ובין לאחריו כמ"ש במהר"מ לובלין שם וגם מ"ש הנוב"י מדברי התוס' יבמות לענ"ד לא מוכח מידי דהא שם בפירוש אמרו דלמ"ד וסתות דאוריית' הך והזהרתם סמוך לוסת' ג"כ דאוריית' ולמ"ד דרבנן ג"כ סמוך עכ"פ מדרבנן. וגם צ"ע מה יתרץ הנוב"י לסברתי' דבמצא' טמא' לכ"ע הוה דאוריית' משום ב' חזקות מה יתרץ על קושי' התוס' האיך מוכיח מבדק' וראת' לל"ק דוסתות דאוריית' הא בזה לכ"ע דאוריית' דל"ל כתירוץ התוס' דמדרבנן אינ' מקולקלת למנינה דהא לדידיה אם חייבין קרבן כש"כ לענין מנינה ואפשר דס"ל כתי' רשיז"ל דאיירו לענין מעל"ע: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ל"ט ב"ה ל"א למב"י תרנ"ז לפ"ק ברעזאווע יצ"ו שלום וכ"ט לידידי ה"ה כבוד הרה"ג חו"ב מו"ה אשר אליקים טשעך נ"י אב"ד ק"ק אבראהאם יע"א. אשר שאל ע"ד יהודי א' ששכר מרחץ (קוהרבאד) וצריכי' לחממו היאך הדרך למצוא היתר לי' ש"ק. עיינתי והפכתי בענין זה למען למצא פתר לדבר אם כי אין שום סמיכו' על מך ערכי וח"ו בדבר שנזכר בגמר' (ע"ז כ"א) בחמיר שבכול' לא ישכור אדם מרחצו וכו' וגם לא מצאתי בשאלות ותשובות להגאונים אשר ת"י בין לראשונים ולאחרונים שידברו בפרטות לענין מרחץ כנ"ל ורק להלכה באתי ולמעשה ימחול להציע עוד לפני מורים גדולים ה"ה כבוד הגאון הישיש אב"ד ק"ק טאלטשווא נ"י. והנני להציג רק כל החששים שיש בענין זה וגם כח' דהתירא שכתב כת"ר אבא לפניו בזה: הנה החששו' ואסור מדינא הוא א') מש"כ מג"א סי' רמ"ג סק"ד על הב"ח לקיים דברי מהרי"א שאין להתיר בקבלנות כיון שהריוח לישראל מתרבה והגוי אינו מפסיד. וע"ז כתב בתו"ש שהביא כת"ר דהקבלנות אינו לזמן כמ"ש הרמב"ם והראב"ד הובא בסי' רמ"ד ופירוש המג"א סק"ה. אלא קבלנות מכל היסק של יום יום. ובחת"ס סי' נ"ט מרכיב קבלנות והבלע' אינו משל יום יום אלא אם תסיק כך וכך מרחצאות תקבל כך וכך כמו גבי מכס בסי' רמ"ד ועובדא דתשובת מהרש"ל סי' ק' הביאו המג"א שם. ובמהר"ם שיק פקפק גם על זה דאם משלם בעד ההיסק ונ"מ במה שמשכיר המרחץ לרוחצי' אין לנכרי שום ריוח ואדעתי' דישראל קעביד מ"מ מסיק דגם זה בכלל קבלנות ההיסק. דאי לאו שכר הרוחצי' לא הי' מקבלי' אות' להסיק ושוב אדעתי' דנפשי' קעביד אלא שיצא לדבר חדש דהיינו חשש. ב') דהא הוה שכר שבת דג"כ אסור מדינא דמה שהרוחצי' משלמי' הוה שכר שבת ומה שנותן כמה וכמה סך שכר שבתות וימים בתערובות אין זה הבלע' רק ימים ע"י תערובות ולא מקרי הבלע' רק ע"י שכר של סך ימים כגון ג' או שבוע וחדש וראיית' ברור' מסי' ש"ו. ג') החשש משום קובע מלאכתו בשבת דאסור בכל מיני קבלנות כמ"ש גבי שליחות אגרת בסי' רמ"ז יוסי' רנ"ב גבי שכירות כלים ומבואר בסי' ש"ז דאפי' אמר לו מכור או קנה בעדי ביום השוק ויום השוק בשבת הוה כקובע בשבת דסתמא כפירוש' ועיין בנוב"י מהד"ת סי' כ"ט דחנות כיון שפתוח בכל יום ומקפיד שיבואו קונים יום יום דומה לו וה"נ במרחץ (של קורארט) אשר בל"ס צריך להסיק מקדם שיבואו הרוחצין שממתי' ומצפה עליהם. ודברי תו"ש נאמרו בסתם מרחץ בעיירות ומקומות בזמן ההוא כשיבואו רוחצין דכינו והסיקו כמו שהוא עתה במרחץ סתם ובמקוואות כמובן. ד') החשש בפועלי יום הצריכי' למרחץ שהם בלא שום היתר קבלנות. ולא אדע אם במרחץ זו שהוא קטנה כמ"ש אם יהי' צורך לכך אם אפשר בלא פועלים יום יום. ה') החשש של מראית עין דהא אין דרך לשכור בקבלנות