לבושי מרדכי על אורח חיים נב

צורך בנין הלא יש מקום לישב מאחורי הבימה וכי מפני הכבוד או מפני רווחא למקום נאמר לצורך בנין הוא ולדחות כבוד מקום הבימה. ובת' הרא"ש כלל ה' סי' ג' הביאו מרן חת"ס או"ח סי' כ"ו שאין שום מעלה או ריעותא בתפילת ביהכ"נ במקום מעלה או למטה ממנה אלא מפני כבוד ורווחא וא"כ אין כאן משום בנין וכבוד ביהכ"נ עצמ' ואדרבה נהפוך הוא לשנות כבוד הבימה ממקומה וא"כ יש בו משום איסור נתיצה לענ"ד. ואם הבימה אינה קבוע ונבנה בארץ יש מקום להקל עפ"י תשו' דברי חיים ח"ב סי' י"ד שהקל בכהגוו"נ באה"ק שאם הוא מטלטל ואינו קבועה עפ"י פירוש' במהרמ"פ. וכן דעת החת"ס לפרש דברי מהרמ"פ וכבר כתב כן בסי' כ"ב באו"ח עיי"ש אלא דפשיטא דבימה זו כמו ברוב מקומות קבוע בקרקע א"כ לא שייך היתר הנ"ל: ושנית יש בו מ"ש מרן חת"ס באו"ח סימן כ"ח על אותן המתחדשין להעמיד הבימה סמוך לאה"ק נגד דעת הרמ"א בסי' ק"נ להעמיד הבימה דוקא באמצע ביהכ"נ ונשעני' ע"ד כ"מ פי"א מה' תפילה דהיינו בביהכ"נ ספרדים הבימה לבסוף לצד מעריב ולמד עליהם זכות עיי"ש שהוכיח החת"ס שלכ"ד וכתב דאפי' לדעת הכ"מ היינו דוקא בבנין ביהכ"נ חדשה לגמרי אבל אם מתקני' הביהכ"נ הישנה ואפי' אם סתרי לגמרי ורק בונין במקומו אסור לשנות הבימה ממקומה מטעם שנאמר בפסיקת' והקימותי את המשכן כמשפטו ודרשו רז"ל מה משפט לקרשים אבא קרש שנתן ועמד בצפון וכו' אסור לשנות לדרום וכן להיפך ומה"ט הי' המהרי"ל ז"ל רשם בקרשי הסוכה ועי' במהרי"א או"ח סי' ג' שהביא ג"כ סמוכין מדברי מג"א סי' ח' סק"ו עיי"ש. ומה"ט תמיהה לי ע"ד תשו' יד יצחק סי' קכ"א מהגאון מטאכטשווא כ"י וכן כתב בת' הרי בשמים סי' א' עיי"ש אשר דעתם דלזה מהני כמי מכירה ע"י זט"ה במעמד אה"ע. והלא דברי חת"ס ות' מהרי"א כנגדם דהא אפי' אם מביא עצים ואבנים חדשים אם בונים במקום ביהכ"נ הישנה אסור לשנות ממקום הראשון שהרי מתרץ בחת"ס על דבר בנין בית שני תותבב"א שהי' גדול מראשון מ"מ לא נשתנה מקומות המזבחות ומכוני' בערך שהי' בבנין ביהמ"ק הראשון וא"כ אשר נאמר במקר' ער"י ער"י בעוה"ר והי' הכל מחדשים שבאו מדברים שהי' חולין והקדישו מחדש ומ"מ לא שנו מקומן וא"כ מה מהני לזה מכירה ע"י ז' טה"ע במעמד אה"ע דלא אמרינן רק שעי מסירה זו יצאו לחולין מ"מ זכו הכל במשפט הראשון וע"כ יליף לי' הפסיקת' מלשון משפט כלומר דיש להם זכייה במשפט ואינו מטעם הורדה רק כאדם שיש לו זכייה במקומ' כמשפטו והא לא מהני מכירה רק לענין הורדה מקדושה או לענין לאו דלא תעשו' כן דכיון שיצאו מקדושתן ע"י מכירה זו ליכא טעמי' דהורדה וליכא לאו דל"ת אבל לענין קרש שזכה אין זה שייכות כלל וזה פשוט ולא אדע דעתם הרמ' בזה והא הביא חת"ס בת' הנ"ל דברי מהרי"ל שרשם הקרשים של הסוכה מה"ט והא לאחר הסוכ' אין בהם משום איסור מוקצה משום שחל ש"ש עליהו כמ"ש הר"ן ר"פ ב"מ במ' שבת ומ"מ שייך בהם קרש שזכה בצפון וכו' וע"כ כהנ"ל דאפי' לאחר שנעשה חולין מ"מ אם שוב בונין באותה מקום צריך לתקן כמו בראשונה מטעם קרשה שזכה בצפון וכו'. ומטתה בנ"ד דאיתא בי' כל הני טעמים לא אדע להמציא היתר דאי משום צורך מצות טהרת מקוה אשר ודאי עומד ברומו של עולם מ"מ מי יימר דמותר לצורך מצוה זו ובסי' קנ"ג סעיף י' וי"ג אינו מתיר רק להספקת תלמידי' ולהשיא יהומים ובמג"א הוסיף להתיר גם להשיא יתומים ולפדיון שבוים ובסעיף ג' בנגמר הביהכ"נ אסור אפי' לצורך פדיון שבוים, אלא יגבו מן הצבור ע"כ בנדון ג"כ אני אומר דודאי אם לפנינו מצות בנין ביהכ"נ ובנין מקוה ודאי הי' מקום לומר דבנין מקוה קודם ועיי' בת' בית שלמה סי' כ"ה אבל לדחות לאו דלא תעשה ואיסור שנויי מקום דהוה כולה בקום ועשה האיך נדחה מפני עשית בנין המקוה, ועוד אין בידי להבין מה זה לומר שאין בידם לבנין המקוה אם יש מעות לקנות למה לא יגבה לצורך מקוה שהוא ענין גדול עומד ברומו ש"ע וכמ"ש בש"ע לענין פ"ש דלזה נגבה מהצבור וע"כ אין בידי ד' היתיר' בענין זה ואדרבה יתאמצו להוציא הוצאות לבנין המקוה מכיסם ובעל הגמול יענה הכל ולא יחסר להם המזג בנכסי' ולא יתהנו מהקדם ביהכ"נ לדבר גדול כזה ומעולם לא נשומע להתיר דבר בביהכ"נ מפני מצוה אחרת ובכן יתברכו ממעון הברכות ברב שפע ושלוה וינהגו כמו בשארית הקהל ישראל אשר כל או"א וצדק משלו. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ט בהי"ת אול"י ה' צ"ה מהר' יהפך לשו"ש תרעא"ל מאד. שוכ"ט על ראש חביבי ה"ה כבוד האברך כמדרשו חריף ובקי ונו"ה ונכחם מענדל גאלדשטיין נ"י בק"ק האדאס יצ"ו. אתך הסליחה כי לא באתי עד הלום להשיב דבר מפני כי טרדותי מרובי' וגם כי בימים אלו שהי' לבי בל עמי מפני התלאות אשר עבר' עלינו בענין בני הישיב' די"ו כידוע ובעה"י אשר נתן מקום לשארית הפלטה וכה יעזרנו בתפילה לעתיד. והנה ראיתי דבריך ע"ד העובד' במסיב' הסעודה אשר אכלו ושבעו וגם הותיר ואח"כ שלחו מבית הרב נ"י עוד פת וקאווע, ודעתך שלא לאכול ממנו דהוה כנמלך וכספק ברכה הוה וכל משען סברתיך עפי"ד הרמב"ם בפ"ד מה' ברכות דגמר בדעתו של"ל עוד אפי' בל"א הב לן ונברך צריך ברכה על העתיד לאכול והקשו עליו מגמר' מפורשת מס' ברכות דף מ"ב דסיים בגמר' ולית הלכת' וכו' ולדעת הכ"מ