לבושי מרדכי על אורח חיים נא
Levushe Mordekhai Orach Chaim 51 · לבושי מרדכי על אורח חיים · free full Hebrew text
Open in the reader →מהרמ"פ מ"ש בנגיעת רגל הה"א לגגו אפי' אינו פסול ונ"מ הקל מפני כתב יושר ועד"ז השיב דזה רק לס"ד דס"ל דלא הוה משום חק תוכות ואין צורך למחיקה רק לגרור משא"כ לבסוף דס"ל דהוה משום ח"ת מודי לאסור' ועיין בכת"ס סי' קמ"א ומה שהשיב ע"ז ומ"ש השואל שם דיש לחלק בין סתירת ביהכ"נ ל"נ השם מפני שקדושת ביהכ"נ נפקע ע"י טובי העיר במעמד אנשי העיר, הנה כן מבואר בחת"ס סי' כ"ג ועוד שבביהכ"נ אי אפשר בענין אחר משא"כ בתקון שמות הקדושים אפשר ע"י סלוק היריעה כמ"ש הר"י אכסנדרי שהובא בב"י סי' רע"ו ועיי"ש ומ"ש החת"ס עליו ממס' ע"ז דף נ"ב ובאריכות ביו"ד סי' רס"ז ומצוה ליישבו ומ"ש בתשו' בית שלמה לראיי' מבנין הורדות בב"ב דף ג' דלחד תירוצא דלא חזי בי' תיוה' ומ"מ ליכא משום איסור נתיצה אע"ג דא"א דלפקע קדושתו וה"ה דברי משאת בנימין סי' ל"ג. לענ"ד דגם זו לא תברה לפי מ"ש בתורת חיים שהקשה אתירוצא דקאמר בגמ' דליכא משום פשיעות דמלכות שאני דלא הדרי, והקשה הוא ז"ל מ"מ למ"ד משום צלויי' הא איכא דכל זמן שסתרו ובנו דהי' משך ג' שנים כמ"ש בגמר' דף ד' א"כ בטלה הקרבת קרבנות ותי' למ"ד קדושה ראשנה לא ביטלה מקריבי' אע"פ שאין בית ולמ"ד דבטלה בלא בית י"ל דעשו קלעים דהוה במקום מקדש כמ"ש ר"א כשבוני' בהיכל עשו קלעים, והא לדעת הרז"ה במס' ע"ז דף נ"ב הנ"ל אבני היכל וביהמ"ק יש להם פדיון דאינם רק קדושת בדק הבית וא"כ פשיט' דפקע קדושתה ואפשר שחל הפדיון על הקלעים אלא שהרמב"ן שם במס' ע"ז הביא דברי התוס' דמס' מגילה דאבני היכל שנפגמו אין להם פדיון והוכיח מזה דהם קדושת הגוף כמו כלי שרת וקרבן, אלא שהחת"ס באו"ח סי' ל"ח תמה עליו שהוא נגד הש"ס מס' כתובות דף ק"ו ובמל"מ הלכות בית הבחירה פ"ב נראה מדעתו שאינו רק מדרבנן דלא אורח ארע' להדיוט כמ"ש בגמ' במס' ע"ז על אבני מזבח ששקצו ול"י עיי"ש, ובלא"ה י"ל כיון דבגמר' מס' כתובות וכן במס' שקלים מוכח כן ולא הביאו דברי התוספ' ז"ל כמ"ש הרא"ש במס' חולין אם יש איזה תוס' שהוא נגד התלמוד ולא מובא בגמ' ידוע דלא ס"ל כוותי' וכיון שכן אין כאן חשש נתיצה כיון שיצאו מקדושתן ע"י פדיון. וע"ד נלענ"ד דשאני ביהמ"ק דמצוה בפני עצמו לרומם ולפאר בית מקדשינו כמ"ש הרמב"ם פ"א מה' בית הבחירה והוא מקרא דעזר' ע"כ מותר לסתור ע"מ לבנות בנין מפואר ומהודר משא"נ בשה"ק לא מצינו רק משום מצות ז"א ואנוה' ודברי מהרש"א וכפות תמר תמרים במס' סוכה ידועים ומובן כי מצות חלוקים זה מזה דהדר ופאר בבית המקדש מצוה בפני עצמו וכמה דברים מצינו במקדש ומצוה לפארו ואינו מעכב כמ"ש הרמב"ם אם בכח הצבור להטיח בזהב וכן במנורה המצוה בזהב ומ"מ כל מתכת כשר וכן בקרבנות מצינו בפרה דנפדה ע"ג מערכ' אם מצא נאה ממנה וכן במנחות לענין קרבן שמנה עיי"ש זה מצוה בפני עצמו במקדש ע"כ חילוק גדול בין מצות פאר והדר במקדש להתיר נתיצה לצורך תקון כזה: ועוד ראיתי במ"ש בתשו' בית שלמה בענין דברי הריא"ס ומרדכי וכן ליישב דברי רמ"א עם המחבר סי' רע"ו בסברא אם התיקון בשעה שהוא גורר דהוה המחיקה ותיקון כאחד גם הריא"ס מודה דמותר לכן בדביקת אותיות לכ"ע מיתר משא"כ בדבוק כרעי' דה"א דא"א משום ח"ת וצריך לגרר רגלו קודם התיקון ובאמת ה"ה דברי ש"ג בפ"ד דמס' שבועות אבל כל האחרונים בתשובותיהם פירשו הך דהריא"ס בפשיטות משום דאין ברור פסולו של הה"א דבוק מעט כמ"ש בחת"ס יו"ד סי' תס"ז ונסתייע מדברי מהרי"ק וכ"ד הנוב"י הנ"ל. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ח ב"ה ג' פ' שמות בנ"י תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. שוי"ר לכבוד ידידי הרבני החריף יו"ש מו"ה פנחס זעליג כ"ץ שווארטץ נ"י בישוב מאנדאק יצ"ו. ע"ד אשר בקהלתו צריכים לחדש בנין המקוה ואין בידם חיל להוצאות הנ"ל ורק ע"ד כי ביהכ"נ אשר ע"י מעוט מקומות נשארו אנשים במחנ' בבא מקום ואם הי' מקום להוסיף מקומות בידם למכרם ועי"כ יהי' הכנסה רבה לקהל ויעלו הדמים לבנין המקוה ורק כי אין מקום להוסיף רק אם יעבירו הבימה ממקומה לצד הדלת כמו חצי מעטער יוסיפו י' מקומות בינו לבין אה"ק. אי שרי לעשות כן מפני הורדה מקדושה כן תוכן שאלת מעל'. והנה לענין הורדה מקדושה אפשר שאין בזה חשש הנ"ל כי בכל מקום בביהכ"נ קדושה חדא הו' ודוקא לענין הורדה מקדושת עזר' אנשים לעזרת נשים יש בזה מחלוק' גדולה בשו"ת אחרונים עי' בת' בית שלמה או"ח סי' כ"א כ"ב כ"ג ועוד בת' דברי חיים סי' י"ג י"ד ח"ב ובת' בית שלמה החמיר בזה. ובת' ד"ח נוטה להקל ע"י מכירה אבל בבית הכנסת עצמו לא ראיתי איזה הורדה ממקום למקום כי עזרת נשים ודאי קדושתה קלה דאין בו תפיל' רבים ולא קריאת התורה וכמה מ"ע שהז"ג דלא שייך בנשים והוה שפיר הורדה מקדושה כמ"ש בת' הנ"ל ועי"י בת' מהר"י אשכנזי כיו"ב משא"כ בביהכ"נ עצמ': אלא דלענ"ד הא יש בזה טעמים להחמיר כי אם הבימה ע"י בנין וקבוע בארץ יש בו משום נתיצה אשר עד"ז נאמר ל"ת כן וגו' ורק לצורך ביהכ"נ עצמ' מותר כמ"ש הרמ"א בסי' קנ"ב בשם המרדכי עיי"ש ורק כל זה אם הוא צורך בנין עצמ' אבל בנ"ד שהוא רק לצורך מקומות לישב מפני הכבוד במקום גבוה לא אדע אם זה חשיב