לבושי מרדכי על אורח חיים נ

דלאו ביאתם למקום ההוא אדעתי' דההוא מקום נתנו אלא דע"כ כיון דאיכא תרתי מעות מדעלמא וגם לפעמים באים מעלמא אפי' שלא בקביעות חשיב ככרכים ממש, ולצורך ישיבה חשב בת' פנ"י ככרך דמה"ט מתא מחסי' חשיב ככרך אם כי שלא הי' כרך ממש ורק מפני שהי' ר"א דר שם והי' מקום קבוץ ישיבה חשב' ככרך ומשום דעל דעתי' נתנו ע"כ תלה בדעת' ג"כ וכמ"ש המג"א בס"ק י"ז ומעתה יש לי ג"כ לדון במ"ש הגאון בעל נ"א שהביא לראיי' מדברי מהרי"ט סי' ס"ג דעפ"י אומדנא מורי' דברי המצוה לענין מצוה לקיים דה"מ: והנה שם בתשוב' הי' כמה התיר' לסניפי' דלדעת כמה פוסקים לא הי' בי' משום וולדה"מ וגם הי' נאמנו' בנו שכן הי' ניח' לאבוהו במעות עניים הנ"ל לתלמוד תורה, וכבר כתב הרדב"ז והח"צ בתשוב' הביאה המחצהש"ק סי' תנ"ג סק"ח דאין לסמוך על התשוב' אם לא יסתעפו סניפי התירי' שהי' בעובד' של בעל המשיב, ומה"ט תמוה' לי' ג"כ במ"ש האחרונים ע"ד תשו' פנ"י שדעתו ג"כ כדעת המ"ב ובאמת גם בת' פנ"י הי שארית היתיר' לסניפי'. כמ"ש לעיל, וגם כי עיקר דברי בעל נ"א תמוהי במ"ש לדון לפי אומדינ' דעת הגאון מה"ו רח"ס ז"ל לאמור ומה איכפת לי' כיון שיש ביהמ"ד חדש, ולענ"ד הא יש אומדינ' להיפך כמ"ש במ"ס בב"ב דף קל"ח בענין שכ"מ שאמר תנו מאתיים זוז לפלוני בני בכור כראוי' לו נוטלן ונוטל בכורתו ועוד מימר' כיו"ב בבע"ח ופריך בגמר' דילמא כראוי' לו בחובו ובכורתו ומסיק בגמר' דהא מני ר"ע היא דדריש לישנ' יתיר' וכן קיי"ל בח"מ רנ"ג, וא"כ ה"נ דלמה הי' צריך הגאון ז"ל לגזור בחומר דברי' שלא לשלוח יד בביהמ"ד הנ"ל הא בלא"ה כיון שקבץ המעות מהגלילות וגם לצורך בני הישיבה הא דינ' ככרכים ועכ"ח דעתו שלא יסתור בשום פנים להתירו אפי' למאן דסמוך ע"ד ונ"ב הנ"ל, ועוד הדבר תמוה לומר מה איכפת לי'. זה גופ' איכפת לי' דאם יבנה ביהמ"ד חדש ופנים חדשות בא' לכאן על זה לא גזר ולא חלה עליו דברי הנוקפים בלבות בני האדם וא"כ ודאי איכפת לי', ועוד דאם יבנה ביהמ"ד חדש יהי' דינו כבשל כפרים משא"כ זה שרוחו קבצם זה הנלענ"ד ע"כ אין בידי לצרף להתיר'. ומעתה מה שכתב כבודו משום דחזי תיוה' קצת ועכ"פ ספיקו הוה באמת גם בחת"ס סי' ל"א חשוב תיוה' אפי' אם אפשר להסיר הסכנה בשעתי' מ"מ מה מועיל לפי"ד דהא לדברי המהרי"ט שהביא המג"א ס"ק ל"ז המקום עומד בקדושתו ואי אפשר לפי"ז לבנות עלי' בית חולי' וכש"כ בית תבשיל שעושי' בו עפי' רוב גם דברי' בזויי' וכמ"ש בחת"ס באות' תשוב' סי' ל"ד הנ"ל: וראיתי מ"ש הדר"ג דבית החברות הוה ג"כ דבר מצוה למען לפקוח ע"ד רבים, ודאי כן הדברים אך מה מועיל לענין סתירת ביהכ"נ וכש"כ ביהמ"ד הא פסקינן בסי' קנ"ג סעיף ו' דאין מוכרים ביהכ"נ וכש"כ ביהמ"ד רק להספקת תלמידי' ולהשיא יתומים, ובמג"א דגם לפדיון שבוים וזה לית' בבית החברות הנ"ל וכש"כ אסור סתיר' והנא' בק"ו: וראיתי שארית דבריו במ"ש אם יש להקפיד בעובי החומה עיי"ש בת' בית שלמה בסי' כ' עד כ"ד הנ"ל האריך קצת בעניני של דבר זה ומפני שאין נ"מ לפענ"ד הנ"ל ע"כ לא באתי לישא וליתן בזה, ואתו רב סליחה שאין בידי להיות אתו בהסכמ' אח' לפענ"ד ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ז ב"ה ה' מאד יצ"ו תרס"ו לפ"ק. שלום לכבוד ידידי הרה"ג וכו' מד"ה חיים צוקער נ"י האבדק"ק כ' האללאס יצ"ו. ע"ד כי אפשר הצורך לפניו להראות מכתב הלוטה פני אקרו"ט יצ"ו. ע"כ לא באתי בשום מו"מ של הלכה וגם כי אינו ברצוני להעמיד ע"ע הוראה כזו. בענין קדושת ביהכ"נ ע"כ באתי בזה בפנים שניות מה שראיתי איזה דברים בענין כזה. והנה מ"ש הגאון בבית שלמה להחמיר כ"כ בענין משיכת כותל ע"נ לשטח אויר ביהכ"נ נראה לכאור' מתשו' מרן חת"ס סי' כ"ו שהי' כתוב למורי הגאון שהי' אח"כ בק"ק טאפאלשאן ז"ל אשר שם זכיתי לצוק מים ע"י. וג"כ הי' כמ"כ שהמשיכו עזרת נשים לתוך עזרת אנשים והית' השאלה ע"ד מקומות ומפני היזק חלונות. ונראה שלא חש כלל ע"ד כי הורידו לאויר ביהכ"נ של עזרת נשים וע"כ ס"ל דאין זה הורדה או משום דעזרת נשים כחדא קדושה עם ביהכ"נ או כיון דאינה רק אויר לבד אין בזה ממש הורדה ועדיף מהא דמג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ד וגם ודאי שהי' צריכי' לסתור ולבנות כמובן ואם הי' איסור בדבר ודאי הי' מעיר ומעורר על העבר ונהירנא כי גם בטאפאלשאן בהיותי קטן עשו כן וידעתי שהי' צווחו עד"ז וגם מ"ו הגאון ז"ל הי' נגד מעשה זו אבל כמדומה וכמעט בטח דכירנא דרק מפני שלא הי' הגיטער של עזרת נשים השנייה ונשוכין עד התקרה כמו שהי' בראשונה כנהוג. ובתשובות מהרש"ם סי' י' ראיתי שלמד היתיר' על כל הנ"ל וגם לכתחיל' ובתשו' בית שלמה סימן כ"ח שהזריח גם בתשובה סי' כ"א וסי' כ"ב אינו רק בדיעבד כמ"ש שם ושניהם לא הזכירו דברי חת"ס הנ"ל: ועוד באתי להעיר מ"ש בתשובת בית שלמה שתמה על השואל מניין לו שאסור מחיק' לצורך הידור השם הקדוש לבד. ולענ"ד הדבר תמוה וכי יאמר זה הדבר מותר ח"ו ודברי נוב"י סי' ע"ה מהדו"ק ומהדו"ת סימן קס"ט ידועי' בענין דבקות אותיות השם דלחד תי' בב"י דאם נעשה הדבקות לאח"כ אינו פוסל אסור לתקן במנחיקו כיון דא"צ אינו ע"מ לתקן ומי יאמר שאינו מהודר יותר בלא דביקות וראיתי בסי' ע"ח מהדו"ק מביא דברי