לבושי מרדכי על אורח חיים מז

כאבוד משא"כ לענין נתיצה אפשר דחסרון הנתיצה אינו מפסיד תשמישו לקדושה ע"כ במנין ל"ת ס"ה אינו מזכיר לא מזבח והיכל רק ביהמ"ק בכלל ובה' בית הבחירה מזבח והיכל ומבין האולם למזבח. ובכ"מ כתב שסמך אמה שאמר בפ"ו מה' יסוה"ת וכוונתו דשם כתב משאר עזרה וקשי' להלום מפני ומה לא כתב כן ורק בדיוק מבין אולם למזבח. ולהנ"ל י"ל דלחלק אתי משאר עזרה והיינו מבין אולם למזבח וע"ז סמך ל"ת כן מן המזבח ולפנים אפי' אבן א' וחוץ מזה אינו חייב רק דרך אבוד כלומר שמפסיד תשמיש קדושתן כן הי' לענ"ד, אלא דמדברי רבותינו המפרשים ותשו' האחרונים לא נראה כן. ובחת"ס סי' ר"ס מדמה נטפל להשם לתוס' העזרה ואפשר לומר דתלי' לי' באשלי רברבי כפי מ"ש בת' האחרונים לענין מחיקת מקצת אות של שה"ק כמ"ש בת' בית שלמה סי' כ"ב אי הוה כחצי שיעור כמ"ש בתשו' מנ"ע סי' ל"ו ובספר בני יונה הובא במהר"ם שיק סימן רע"ד דאפי' למ"ד ח"ש מדרבנן בענין מחיקת השם ודאי אסור מה"ת דלמדי' ונ' ל"ת כן ובע"ז וצריך לשרש אחריהם אפי' כ"ש וא"כ הכין לענין ל"ת כן דרשינן להיפך אבל לפימ"ש הנוב"י ונה"ת סימן קס"ט במוחק מקצת אות מן השם ודאי לא עבר אל"ת כן דהא קאי לת"כ על ואבדתם וכאן אם נשאר צורת אות הרי השם קיים ולפי"ז יש מקום לדברינו. וראיתי בשו"ת בית שלמה סימן כ"ב ג"כ דאע"ג דקדושת ביהכ"נ מדרבנן (היינו להר"ן מס' מגילה אבל לדעת הרמב"ן יש פלוגתא באחרונים ובשו"ת אמרי אש סימן ח' דלהרמב"ן הוה מדאורייתא) מ"מ הלאו דכת"כ י"ל שייך ביה מה"ת ואפשר דכוונתו למ"ש לעיל: ולענין הלכה ראיתי בתשובת אחרונים אשר תח"י דאחזו להקל למעשה בשו"ת חסד לאברהם ח"ב סימן י"ד דאפי' לדעת הרמב"ן היינו לענין מצוה כ"ז מצותן אבל לענין אסור נתיצה פשיטא דאינו אלא מדרבנן וגם כי דנעשה ע"י נכרי ואינו רק שבות דשבות וכמ"ש ג"כ בחת"ס או"ח סימן כ"ב. ועוד ראיי' גדולה הביא בשו"ת חס"ל מקדושת ס"ת דחמירא מ"מ מותר למחוק ע"מ לתקן. והנה לפי"ז הי' מותר אפי' שלא במקומ' דהא קיי"ל ביו"ד סימן עה"ר ברמ"א דמותר למחוק אותיות משום פתוח' וסתומה רק שלא ישנה הכתוב לריעותא מחמת כן כמ"ש בט"ז וש"ך שם וכן נראה דעת תשובת בנין שלמה סי' כ"א וחת"ס או"ח סימן ר"א וכן מסקנת מהרמשי"ק יו"ד סי' רס"ו דלקדושה הדומה לו מותר לנתוץ ע"מ לתקן שאין זה דרך השחתה והיינו לקדושת ביהכ"נ דאנשים. ולענין קלה קדושה כבר נו"נ בזה גם בשו"ת דברי חיים ח"א סי' ג' ובח"ב סימן י"א וי"ג וצירף עוד להקל למכור הצריך לנתוץ בזט"ה במא"ה דפקעי קדושתה אפי' בשל כרכים כמ"ש המג"א בסימן קנ"ג בשם מ"ב דהאידנא פרנסי העיר שהכל נתנו וסמכו ע"ד אפי' בשל כרכים מותרים: והנה בנדון דידן דאיכא כל הני לטבותא דאין כאן הורדה מקדושתה דהא הספסלים והשטענדער שיוסיפו בביהכ"נ ודאי יש להם קדושה כמו מדרגות הבימה וההיכל כמ"ש הר"ן בשם הירושלמי וכן קיי"ל בש"ע דכ"ז המה בכלל קדושת ביהכ"נ והא במהרמ"פ דן עליה משום לת"כ אלא משום דהמה בתלוש לא שייך משום ל"ת ופי' בחת"ס סי' ל"ב וכן בת' האחרונים דאיירי לפנותן לביהכ"נ אחרת אבל לשברו וכדומה ודאי דעובר משום לת"כ כמו בעצי הקדש ועכ"פ אין כאן משום הורדה מקדושה ולענין מכירה בזט"ה ודאי הכי עדיף דמקום זה אין לחשבו ככרכים לפימ"ש בשו"ת פנ"י סימן י"ז דכרכים לא חשיבי רק אם הולכים ושבים תדיר אבל מה שהוא לעתים רחוקים וביאת אורחים לא חשיב מפני זה לומר דאדעתי' דדהו נתנו דא"כ לא משכחת כפר, והנה בנדון יש לצרף ג"כ דעת הרא"ש ריש מס' ב"ב דלהרחיב מקום ביהכ"נ הוה כמו חזי ביה תיוה' ואיתא בחת"ס או"ח סימן ל"ג אקושיית השואל מ"ט אמרינן דלא לסתור אינן ביהכ"נ ורק משום פשיעותא ובחזי ביה תיוה' מותר מ"מ הא איכא משום לת"כ ותי' עפ"י דברי ר"י אר"ם שהביא הב"י סימן רע"ו דאוסר בשה"ק למחוק ע"מ לתקן ומבית אחשמונאי' אין ראיי' דא"א בענין אחר אבל בס"ת אפשר לסלק היריעה וא"כ בחזי בי' תיוה' דאי אפשר בענין אחר גם הוא מודה דמותר ואם להרחיב הוי כחזי תיוהא א"כ גם בזה מודה הר"י ארס"נ ובאמת כן איתא במ"ב סימן ל"ג בהדיא דבחזי בי' תיוה' או להרחיב לא שייך ביה משום לת"כ ופלא בעיני כי מרן חת"ס לא הביאו רק מסברא דנפשי' והנה לפי הנ"ל אפשר דגם הרב נ"י' שאסר יודה להיתירא בפרט אם ימכרו מדרגות הבימה וההיכל ויחיל קדושתן על המקומות כמ"ש בשו"ת דברי חיים באופן הנ"ל לא הודיע כלל להרב ולא הוה משום חכם שאסור דהתירא גם ממ"א מסתייע, ואבקש פני כבוד הדר"ג ני' להשיבנו הלכה למעשה. ולמצוה דרבים יחשב ויזכה עם כל אחב"י לראות בנין עולמים: כ"ד דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן כ"ה ב"ה יום ב' ויחי תרנ"ז לפ"ק פה ברעזאווע יצ"ו. ברכות לראש צדיק ונשגב ה"ה כבוד ידיד עליון וידי"נ הרב הגאון המובהק כקש"ת מה"ו דוד ניימאן שליט"א רב"ד דק"ק פרעסבורג יע"א. ע"ד ספיקו במה דמהני מכירת בהכ"נ בז' טובי העיר במעמד אנשי עיר ודינא כמ"ש במס' מגילה פ' ב"ה דהלוקח יעשה בה מ"ש וכן פסקינן בש"ע או"ח סי' קנ"ג מ"ש מה דמחמיר ברמ"א בשם כל בו בציצית שנפסלו וכן בה' לולב בענין הושענות. והנה גם בדין ביהכ"נ אית' מ' מגילה בפ' ב"ה במתניתן דף כ"ח ביהכ"נ שחרב אין נוהגין בו קלות ראש ופסקו באו"ח סי' קנ"א, ועוד הא בגמר' בעובדא דרבינ' דהוה לי' תילא דבי כנישתא דהוה ודאי כציצית שנפסלו דהא א"א לעשות בה כמצוותן וא"כ דינו חמור