לבושי מרדכי על אורח חיים מו

לא יעשו עולה וישמעו לקול הורים ומורים ונזכה עם כל אחב"י לקול מבשר ממרומים ולראות בנין בנוי ברמים כאו"נ ונפש ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ד ב"ה אול"י ב' תצוה תרס"ג לפ"ק מאד יצ"ו למי כל חמדת ישראל ראש גולת אריאל מרנא ורבנא הרב הגאון האמיתי המובהק והמפורסם פ"ה עה"י צדיק יס"ע כקש"ת מו"ה יצחק שמעלקיש שליט"א אב"ד ור"מ ק"ק לעמבערג יצ"ו. אחד"ש אחלה פני מרן נ"י ע"ד ביהכ"נ ק"ק פה אשר נבנה עוד לפני מאה שנה בעוד היושבים בע"ב מיעטים היה רחבת ידים להכיל כולו ורבות בשנים אשר בה"י נתרבו דיו"י הביהכ"נ קטן מהכיל ובעיני ראיתי כי בימים הקדושים ימי יו"ט גם ג' וד' עומדים על מקום א' והרבה מהם אשר מביאים ספסלים לישב עליהן חוץ למקומות ועד"ז הציע' השאלה עוד בשנת תרמ"ט פני הגאב"ד מהר"ן ז"ל והתייעץ עד"ז להרחיבו באופן הלזה כי באמת הביה"כ בבנינו ארוכה ורחבה במדתה אך ורק כי הוא בנין של עמודים שקורים (וועכבונג) ע"כ הבימה באמצעו גדולה ורחבה במדתה ומדרגותיהם הולכים ומורמים מצד זה ומצד אחר סמוך לכותלי דרום וצפון מפני העמודים אשר עליהם הכיפה (וועכבונג) והמה מצד ד' פינות הבימה. ואמרו כי יש מקום להרחבה אם יגביה' רצפת ביהכ"נ עד למעלה ממדרגה א' של ביהכ"נ מדרום וצפון וכן ב' מדרגות של היכל העולים לאה"ק ואז ירחיב שטח הרצפה ויכולים להוסיף מקומות כהנה וכהנה. אלא שעי"כ הי' הצורך לנתוץ איזה עמודים של ברזל שהמה לסמוך אצל מדרגות הבימה וכן איזה בנין אבנים שבנוי אצל מדרגות ההיכל. ואיכא משום איסורא דל"ת כן כמבואר בש"ע או"ח סי' קנ"ב בשם המרדכי מס' מגילה והגאב"ד ז"ל שלח דבריו לגאון א' והשיב לאסור מאשר המקומות הנחוצים ישארו בלא בנין. וידוע פלוגתת הט"ז וא"ר בעינן סמיכת השטענדער והרב החמיר כט"ז כי בפרמ"ג מסתפק אם נתצו אבן מביהכ"נ מה"ת ולוקי' ומ"ש עליה האחרונים מהר"ן והרמב"ן מס' מגילה דקדושת' דרבנן השיב הרב הלא הרמב"ם במנין המצות ליד החזקה מצות כ"ת ס"ה כתב שלא לאבד בה"מ ובתי כנסיות ובתי מדרשות וכתבי הקדש וכן בס' המצות ס"ה כולל ביהכ"נ וביהמ"ד בלשון בתי עבודה וכו'. והא דכתב הרמב"ם בפ"ו מה' יסודי התורה דמאבד כתבי קודש אינו אלא במו"מ היינו שאין לוקין אבל איסורא איכא מה"ת כמ"ש במנין המצות הנ"ל. והנה כבר האריכו בזה בס' שדה חמד וכן במהרמשי"ק ביו"ד סי' רע"ו ובמנין המצות שלו פ' ראה מצוה תל"ח והניח בצ"ע. וגם בתשובת דברי חיים סי' י"ג רמז על דברי הרמב"ם הנ"ל וי"ל בתשב"ץ סי' ב' ובתשובת ב"ש סי' מ"ג ראיתי שדייק מדברי הרמב"ם שכתב בפ"ו הנ"ל פירושיה' ובאוריה' דמשו"ה אינו רק מדרבנן ובס' שדה חמד נראה דנעלם ממנו דברי ב"ש הנ"ל שכתב דמשו"ה אין לוקין משום דמיירו ספרי כבוא' בלא שמות ודבריו אין להם שחר דשני ענינים הם. והלא במנין המצות ס"ה הנ"ל מביא מחולקים אסור מחיקה ואסור אבוד כתבי קדש, ובתשב"ץ סימן ב' מוקי לה במגילת אסתר או בכתיב' תרגום: ובענין קדושת ביהכ"נ בפרמ"ג סי' קנ"ג פשיטא לי' דלדעת הר"ן מדרבנן ובס' חיי אדם כלל י"ז אות ו' משמע שהיא מה"ת מספר יראים ונ' שכ"ד וכן משמעות מהרי"ק שורש קנ"ט שהביא דברי ת"כ מקדש מקדשיכם לרבות ביהכ"נ וכן הביא הדרשות ממס' מגילה, ודברי מרדכי הנ"ל, ויש לעיין ממ"ש הרמב"ם פ"ח ה' בית הבחירה דאבנים וקורות שחצבו מתחילה לביהכ"נ אסורים להר הבית ושם בכ"מ דהוה בכלל מ"ש בתוספתא דמ"ש להדיוט אסור למקדם ואם מדאורייתא מדרשא דונקדשיכם האיך נימא דהוה כונו מהדיוט ואפשר דסמך מ"ש בגמרא מגילה דקרא' מקדש מעט והי' מקום לדייק להיפוך כמובן. וראיתי בספר שו"ת מהרש"ם שיצא לאור מחדש דהוכיח דקדושת ביהכ"נ מה"ת מגמרא יומא י"ב דפטרינן ביהכ"נ וביהמ"ד ממזוזה וגם אין מטמאין בנגעים ואי מדרבנן האיך יש כח לעקור דבר מה"ת וע"ז יש להשיב כמ"ש במל"מ בפ"ב מה' סוטה האיך דקרא סתמא כתיב כגון ונקי האיש מעון "לו לאשה" דדרשינן אשה הראוי גם בדרבנן בכלל דמ"מ אינו נקי ואינו ראוי לו גבי אונס, וה"נ דממעטינן מאחוזתכם לאפוקי מקום מקודש או משום דאינו ניכר חלק כחלק וא"כ מה לי אם הוא מה"ת או מדרבנן מ"מ אינו בכלל אחוזתכם. ואפשר שזה ג"כ י"ל בטעם הרמב"ם דדרשינן ל"ת כן לד' אלקים מה שמקודש להשם בקדושה ע"כ כולל ג"כ ביהכ"נ וביהמ"ד וכתבי הקדש והא דאין לוקין י"ל כמ"ש באו"ח פ' ראה דאין לוקין במחיקת כל הנטפלים להשם משום דאינו מפורש וכיו"ב בחת"ס יו"ד סימן רס"ב: וע"ד עלה בדעתי לומר בדיוק כתב הרמב"ם לשון אבו"ד ובהלכות בית הבחירה כתב גבי נתיצה מהמזבח והיכל לשון נותץ אלא שכאן סמך על לשון מ"ש בכתוב ואבדתם את שמם ובבאורי מהרש"ל לסמ"ג כתב דפשיטא דקרא משמע נתיצה לגמרי אלא דבספרי דרש אפי' נתיצה של אבן אחד וא"כ י"ל ודאי לשון נתיצה שייך בכל מ"ש כמו נתיצה גבי תנור וכריים עד שאינו ראוי' לקבל טומאה אבל לשון אבו"ד ודאי המשמעות לגמרי כמו דדרשינן בע"ז דף מ"ה ואבדתם את שמם שצריך לשרש ולחד מ"ד לכנות לה שם וזה ג"כ בכלל אבוד לגמרי וא"כ י"ל דכולל ביהכ"נ וביהמ"ד בכלל מ"ש שלא לאבד ובשמות הקדושים ודאי אפי' אות אחת או בכתבי קדש כמ"ד אפי' חסר תיבה אי אפשר אפילו אות אחת ה"ה בכלל אבוד דס"ת שחסר אות א' פסול וממילא