לבושי מרדכי על אורח חיים מה

ומחול לך במתיבת' של מעלה ובמתיבת' של מטה ככתוב ונסלח וגו', ולענ"ד כיון שאין א' מהפוסקים הביאו עכ"ח כ"כ האי לישנא בהיתר נדרים ואדרבה הב"ח בשם הרמב"ם ס"ל דסגי' בפ"א מותר כך ואפי' המנהג לומר כ"פ ל"ל וא"כ ביד החזקה פליג אדידיה בפירושים וידוע כי העיקר בידינו לפסוק כמ"ש בהלכותיו, ואפשר עוד לומר דשם בפירושים קאי למנהג מקומות שנוהגים להתיר גם שבועות בכל יום והא כמה גאונים חלקו וס"ל דאין להתיר שבועות ואנו קיי"ל דמתירים מדוחק והוא ז"ל כתב בכל יום וטעם החולקים משום דכתיב לא ינקה ע"כ שייך המחילה גם בלשון בב"ד של מעלה משא"כ לדידן דאין מתירים רק מדוחק ממילא מחול, ובער"ה שמתירים נדרים ושבועות וכל מיני אסורים הנזכרים בנוסח ואין משגיחים לשאול על השבועות אם ההיתר עליהם מדוחק מטעם זה מסיימי' ואומרים כשם שמותרים בב"ד של מטה כך יהי' מותרים בב"ד של מעלה. ולענ"ד הוא טעם הגון וזה הנוסח הביאו השל"ה שכן נוהגים בא"י וידוע כי הספרדים תפסו מנהגם עפ"י דעת הרמב"ם ובגמר' שלו נכתב הנוסח להיפוך ממ"ש בשלה"ה וסידורים כי בפיה"מ הזכיר מקודם ונתיבת' של מעלה ובסידורים היפך הלשון כידוע: ומ"ש כ"ת בגט לאשה נדה אמאי אין נזהרין להניח לפול לתוך אויר ידה דלמא יגע בה וכמ"ש בנחלי דבש לענין חליצה, והנה כמה דברים הקילו בגט אשה משום עגונה כמ"ש בתוס' ב"מ דף יו"ד ובראשונים משו"ה תקנו ד' אמות בזריקת גט אשה כש"כ בענין זה. (ועי' בשו"ת הרשב"א סי' אלף קפ"ח שכתב דמה שאסרו קריבה לערוה כל קריבה היא רק בנשים שלבו גס בהם משא"כ בשאר נשים שאין לבו גס בהם עי"ש היטב. וא"כ באשתו נדה וודאי אסור הושטת יד מדינא שלא יבא לידי הרגל דבר ח"ו משא"כ אם מגרשה דהשתא לרחוק בעי וודאי ליכא למיחש להרגל דבר, וכמה דאמרו בחמץ השתא מחזר עליו לשורפו מיכל קאכיל וא"כ בשעה שמגרשה וודאי ליכא חשש הרגל דבר ולא שייך דגייס בה וליכא שום חשש בהושטת הגט לידה) ועי' בתשב"ץ ח"ג סי' ב"ח וסי' ר"ל: ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ג ב"ה אול"י ד' פ' שמות תר"ע לפ"ק פה מאד יצ"ו שוי"ר וכט"ס לכבוד ידי"נ הרב הגה"צ בנש"ק מו"ה יחזקאל פאנעט נ"י אבדק"ק דעעש והגליל יצ"ו. ע"ד מה שרוצים אנשים לשנות בביהכ"נ אשר נבנה מחדש לקבוע ישיבת מקומות בין הבימה לאה"ק אשר עי"כ יהי' אחורי' להיכל חלילה ובאמת לא נשמע כמוהו והלא במס' סוכה דף נ"א בזה הי' מפארים באוירם כי האבות שאכלו בוסר הי' אחוריהם להיכל ואנו עניני וכו'. ומעכת"ה העמיק והרחיב בדברי מטעמי' מתרי ותלת טעמים עפימ"ש הרמ"א באו"ח סי' ק"ן שלא הביא דברי הרמב"ם כלשונו בישיבת זקנים דפניהם כלפי העם ואחוריהם להיכל עפימ"ש הלבוש הביא' הטו"ז דבזה"ז שקונים המקומות אין מקום לכבד הזקנים ואיסור גמור הוא שיהי' אחורי היושבים להיכל חלילה וזה מסקנת הטו"ז ומג"א ועוד שכבה ושלש המג"א טעמי' הנ"ל סי' תר"ס ועי' בל"ש. ויותר מזה ראיתי בס' שערי אפרים להגאון מוהר"ז מרגליות בשער ג' בפתחי שערים סעי' ט' שם כתב והאריך ואעתיק דברים אחדים מסעיף הנ"ל וז"ל ומה שנוהגים שהדורש ברבים עומד לפני אה"ק ומחזיר פניו כלפי העם אין זה רק דרך ארעי וכ"כ בפמ"ג סי' ק"ו וגם בס' שו"ת מאהבה להתנצל בזה עי"ש וכבר דשו בו רבים וגדולים שהחזיקו לעשות כן ומנהג ישראל תורה היא אך מי שלא הוטל עליו חיבה לדרוש לעם רק איהו דקא ממצע נפשי' ויודע בעצמו שאין כונתו לדרוש לכבוד ה' וליקח תפארת תוה"ק רק לכבוד עצמו הוא דורש כאחוי חורפא או משום דרוש וקבל שכר אין ספק כי מלבד שלא יקבל שכר על הדרשה אלא ענוש יענש על שמיקל ראשו כלפי הקודש אין לו תו"ך ויש לו אחוריי"ם אל היכל ה' ושומר נפשו ירחק מזה עכל"ה. (ועי' בס' בית נפתלי עה"ת דף ט"ז) ומעתה אם בד"ת אשר אתמר עליהם לעולם ילמוד תורה אפי' של"ש דמתוך של"ש בא לשמה עכ"ז במי שלא הוטל עליו חובו לדרוש ואין כוונתו לש"ש יקבל עונשו שמיקל ראשו נגד היכל ה' כש"כ וק"ו מי שאין בו ד"ת לדרוש ויש מקום בביהה"ב לישיבת' אך ורק למען לבא בשאט נפש לשנות מנהגי ישראל הלא שבעתיים ענוש יענש והא אפי' ברב מרי' דאתרא שהוטל עליו לדרוש ברבים הוצרך שם ללמד זכות ומשום מנהגי ישראל תורה והכא נהפוך הוא שהוא היפוך המנהג בכל ישראל מי יערב לבו לעשות כן חלילה וחלילה להני לעשות המזומת' (ועי' בס' שבילי דוד סי' ק"ו מ"ש בדברי שערי אפרים הנ"ל ובמוסר השכל) וק"ו ובנו של ק"ו שאיסור גמור הוא לשנות מנהגי ביהכ"נ אשר הכל מיד ה' עלינו השכיל בקבלה מאבותינו ורבותינו מוסדי דור ודור וכבר כ' הרמ"א בסי' תר"צ בשם או"ח ובמג"א ס"ק כ"ב בשם מהרי"ק שאין לשנות שום מנהג אפי' נראה קצת נגד הלכה כש"כ בנד"ז דאדרב' מנהג זה הוא נגד הלכה מפורשת ה"ה הרמ"א ולבוש וט"ז ומג"א ומעכ"ת שפיר חזו מכ"מ שלא לשנות מנהגי ישראל בפרט בביהכ"נ כמ"ש הרמ"א בסי' תרי"ט אל ישנה אדם ממנהג העיר אפי' בנגינים כש"כ בנד"ז ע"כ הנני מסכים ומחזק דברי מעכ"ת להכריח למען הסר מקומות הנ"ל כי זה מכשול רבים ברבים ותקותינו כי ישמעו לקול דברי מעכ"ת ולהרבנים הגאונים נ"י לעשות כדת ואז טוב להם וק"ק כמו דעעש מימים קדמונים מימי גאונים וקדושים וודאי