לבושי מרדכי על אורח חיים מד

ואחר אחרון אני בא דשם בתה"ד לא נזכר רק בנשאר תפירים של קיימ' ו' וה' תפירות ובנקוה"כ נראה שם מתחילת דבריו דלאו דוקא ו' וה' דכיון שתול' הדברי' במ"ש בתה"ד כיון דלענין שבת ושעטנז הוה חבור הה"ד לענין ס"ת הוה חבור דלא להוי חסרון ביריעה ושוב קאמר די"ל דלכתחל' בעינן ה' ו' תפירות והנה בתשו' מרן חת"ס יו"ד סי' ער"ה הביא דברי בני יונה דה' ו' דוקא דלאו משום תורת ה' תמימה אתינן עלה רק כי כך הלל"מ כמ"ש במגילה ד' י"ט דבעי להיות נקרא ספר ובעי' משולשים בתפירתו גידין, ולהרמב"ם מספרו י' ועד"ז דן בתה"ד דממיל' ו' תפירות דהוה רוב מן הספר או לפחות ה' דעכ"פ אין הרוב חסר מן התפיר' בזה סגי' א"כ לפי"ז בעי' ה' ו' דוקא ובנד"ז שלא נשאר רק ג' וד' לסבר' הנ"ל הי' שלא לקרות בי' אלא שבנד"ז שהי' בחומש אח' יש לצרף דברי הרמ"א בסי' קמ"ג הנ"ל ואפי' בב' תפירות וכו פסק בס' קסת הסופר סי' י"ז אלא שיש לדון ולומר דדוקא אם אין כאן כ"ת אחר' בעד"ז דן מעל' דעכ"פ להוציא אחר וגם כי הי' חצר מפסיק למקום קורא לביהכ"נ שרי: והנה ראיתי בסידור דרך החיים להגאון חו"ד בה' קה"ת סי' י"ט דהעמיד דין זה דלא נשאר ה' ו' תפירות רק פחות כגון בנד"ז על הלכה זו לענין להוציא אחרת דאם הי' חסרות התפירות בחומש אחר' אפי' בפחות מהנ"ל אין לפסול מלקרות בו ואפשר דסמוך ע"ד הש"ך בנקוה"כ דאפי' לפי תי' ב' ג"כ לא קאמר רק לכתחל' אבל בדיעבד כשר לקרות אפי' באותה חומש ניהו דבזה אין סומכין עליו אלא כמ"ש בס' בני יונה וכסברת חת"ס אבל בתרתי לטיבותא דנמצא בחומש אח' אפי' ביש ס"ת אחר' אין מוציאי'. או אפשר לומר דסמך ע"ד אלי' רבה סי' קמ"ג במ"ש ג"כ דהרמ"א לא התיר רק בשעת הדחק אבל בלבוש מתיר להקל אפי' לענין שלא להוציא אחר' דאל"כ קשי' בדבריו במ"ש בדה"ח סי' י"ט הנ"ל כמו שנתבאר לעיל גבי נמצא טעות בספר והא בנד"ז מקיל יותר אלא ש"מ דגם בנמצא טעות ס"ל כדעת הלבוש ואפשר לומר דהלבוש שהי' תלמיד של הרמ"א ומעתיק דבריו בספרו ס"ל דגם דעת הרמ"א נאמרו גם לענין להוציא' אחרת דינ' הכי וכמ"ש מעל' וגם ראיתי בלבוש עם ס' מלבושי יו"ט כמ"ש הא"ר: ומסברא נלע"ד דאפי' נאמר כמ"ש בבני יונה וסברת חת"ס הנ"ל מ"מ הא בחי' הרשב"א שם בגיטין טעמו קאמר דאין קורין בחומשים משום כבוד הצבור כלומר דנראה כעניות בצבור ובחומש אח' הא הכל כאן ולא חסר ג"כ במילתי' וא"כ ניהו דבעי ה' ו' תפירות מפני הלל"מ דבעי ספר וא"כ הא החומש כאן שלמה ואינ' חסר במילת' רק להיות נקרא ספר ומשום דלא ירא' כעניות בצבור כיון דישנו כאן ב' תפירות דהוה חבור לענין שבת לשעטנז וזה החבור שריר וקיים כבר נראה לכל עיני הרואים שאין כאן עניות דהכל מחובר יחדיו, ועי' בפרמ"ג שמסתפק בדברי רמ"א אם גם לכתחיל' קאמר או דוקא באין ס"ת אחרת וצוה לעיין בא"ר הנ"ל, וכבר הבאתי דברי סדר ד"ח הנ"ל דלענין להוציא אחר' פשיטא לי' דקורין בו ועכ"פ מספיק' לא נפקא, והא כללא הוא בדברי אחרונים בכל דבר שיש פלוגת' בין הפוסקים מצטרפי' דעת הרמב"ם לס"ס דלמא כהנך פוסקים שמתירים ודלמא כדעת הרמב"ם דמותר לקרות בס"ת פסול עי' בפרמ"ג במשבצות סי' קמ"ג וא"כ הכא ודאי ספיקא דאיכ' דעת הרשב"א והר"ן דמשמע מינייהו דאין כאן שום חשש בחומש אח' וגם לדעת הגאון בסדור פוסק כן לענין להוציא אחר' בודאי וכן הוא דעת הלבוש כי"א ברמ"א דגם לענין להוציא אחר' דינ' הכי ודאי היינו טעמי' דס"ל דלדעת הרשב"א והר"ן אין כאן שום חשש ואיכא ס"ס הנ"ל, א"כ יש ידיים ורגליים לפסקו של מעלתו, ונוסף לזה שלא הי' שם ס"ת אחר' באות' בית כי החצר מפסיק הי' ואם כי העולם מקילים בזה שמטלטלים ס"ת קדוש ממקום למקום וכבר צוח ע"ז בפרמ"ג סי' קל"ה ובאשל אברהם להגאון בעל דעת קדושים אפי' מחדר לחדר אינ' אמר היתר ולא איסור אבל בזה שצריך להולך תחת כיפ' השמים ודאי אסור מדינ' וכי מפני העולם מקילים ישתנה הדין חלילה, וכ"ז אמרתי אם התפירות ג וד' הי' קיימים דמיחשב חבור ועי' בת' חת"ס סי' ער"ה הנ"ל כמה חילוקים משם: הדו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן כ"ב ב"ה אול"י ד' פ' משפטים תרס"ז לפ"ק מאד. שלום לכבוד הרה"ג וכו' מו"ה יצחק ווייס נ"י אבדק"ק קאדלבורג יצ"ו. ע"ד אשר העיר על הטור בסי' קמ"ט שהביא ב' דעות לענין החזרת ס"ת קודם אשרי וסדרא דקדשי ודעה הב' להקדים ובסי' תכ"ג בה' ר"ח תפס שיטתו רק כדעה שניי' והקשה לכ"ת לפימ"ש בס' י"מ וש"י כי גם דרכו של טור לפסוק כדעת א' לעיקר וזה סותר לדבריהם, לענ"ד אפשר לומר כי כלל הנ"ל לא נאמר אלא בהלכות דתלי' בסברא אי בפלוגת' עפ"י מו"מ בפלפול הסוגי' אבל בדבר דתלי' במנהג מקומות לא נאמר בזה מהו העיקר ופשיטא שלא ישנה ממנהג המקומות כידוע, והא בסי' קמ"ט דעה ב' מביא בשם ויש מקומות וגם בזה"ז במנהג זה חלוקים הספרדים כדעה ב' וידוע כי הטור העתיק ממקומות ארץ אשכנז לארץ ספרד ואפשר כאשר הגיע לסי' תכ"ג כבר הי' מקומו בארץ ההוא כנלע"ד: ומה שהתעורר ע"ד פיה"מ להרמב"ם בפי' בנוסח היתר נדרים כמ"ש עושים בהתרת נדרים ער"ה, והעיר כ"ת אמאי אין נוהגין כל השנה כמ"ש הרמב"ם ולית מאן דחולק עליו דבפ' י' מ' נדרים כ' הגדול שבדיינים אומר שרוי כך מחול כך שרוי