לבושי מרדכי על אורח חיים מב

והוה כמו ב' אהבה רבה דפוטר מבה"ת כדאיתא במס' ברכות די"א, והנה ראיתי בס' חתן סופר ח"ב שהביא המציאת הלכה זו בשם זקנו רע"א, ושו"ר בשו"ע החדשים שם בחי' רע"א נמצא כל החזיון הזה והקשה ג"כ אדנפשי' כקושיתו דיפטר בברכת אהבת עולם (ועי' בצל"ח מס' ברכות בסוגי' זו מ"ש אדברי ירושלמי דמשמע מני' ג"כ דאהבת עולם כמו אהבה רבה לענין בה"ת) ותי' נפשי' דהא לפי' הירושלמי לא פוטר רק אם למוד על אתר וגם לכמה דעות ק"ש אינו כלמוד א"כ וודאי די לסמוך כמ"ש המג"א בכגון זו לברך ברכת התורה, ולענ"ד יש לחלק בין ברכת אה"ר וברכת אה"ע דבברכ' אה"ר יש בה מעין בה"ת בחתימ' הברכה שמסיים הבוחר בע"י באהבה דהוה מעין ברה"ת אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו וגם בתפילת' להבין ולהשכיל דהוה מעין ברכת לעסוק כמ"ש הטו"ז משא"כ בברכת אהבת עולם, ובימי קיץ אשר כ"פ בדידי שאינ' יכול לישן מפני מיחש ראש וקשה לסמוך ע"י מוציא' כידוע בשמועת הדברים אני סומך בזה לברך בה"ת בעצמ' או"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. נ"ב שוב הרא' כי בס' זכרון יודא שכתב כי כן נהג אביו הגאון בעל אמרי אש זצ"ל כמרן חת"ס ז"ל, והק' עליו כמ"כ והביא דברי הר"י ריש מס' ברכות דאהב"ע ג"כ פוטר כמו אה"ר, ותימא לומר כי הגאוני' ז"ל לא ראו דברי הר"י, אלא דלענ"ד לק"מ דהר"י קאי בשי' הרי"ף דגם בשחרית אומרי' אה"ע כרבנן דבריית' דפליגא אשמואל ומה דאמרי' בכול' גמ' דכבר נפטר באהב' כולה בתר שמואל גרירא והא בסדר תפלה בהרמב"ם דס"ל ג"כ כהרי"ף מ"מ נוסח הברכה באמצע ובחתימ' אינו משתנה מנסח דאה"ר ושוב וודאי י"ל דאה"ע כנוסח שלנו דערבית איכ' פוטר מברה"ת ומטעמי' שאמרנו לעיל ודו"ק: סימן כ' ב"ה ג' תבא תרו"ם לפ"ק ברעזאווע יע"א, לחיים טובים יכתב בספר כבוד ידידי הרבני החו"ב מופלג בתורה מו"ה פנחס קורלאנדער נ"י, מק"ק קראסנא יצ"ו. בדבר אשר מסתפק לענין צירוף קטן בקריאת התורה כמו שנוהגים לענין תפלה וקדושה וברכו, ומעכ"ת חשב הבו דלא לוסיף עלה כי לברכו ולקדושה באמת רוב הראשונים אסרו לחלוטין וגם ר"ת ז"ל לא עשה מעשה וכן מסיק הרא"ש שם ורי"ף ורמב"ם לא הביאו כלל לענין תפלה, ואם אמת הדברים שיש למשוך ידו מלהצטרף קטן כמ"ש המג"א סימן נ"ה בשם הלבוש מ"מ לא הבנתי לפי מ"ש בשעת הדחק אין מוחין לענין ברכו וקדושה ולמה לא יניח מנהג' גם לענין קה"ת ומה הבו דלא לוסיף עלה שייך בזה ואדרבא נהפוך הוא הא שם במג"א סק"ד הביא בשם התשב"ץ דלענין קרה"ת לכ"ע מצטרפין כיון שקטן עולה למנין שבעה אע"ג דהמג"א הביא מסי' תר"ץ דיש להסתפק, ובפרמ"ג הקשה עליו דהמחבר בסי' קמ"ג לא ס"ל הכי דבעי שם יו"ד גדולים בני חורי' מ"מ לכ"ע דלא גרע מברכו וקדושה וכי היכא דנוהגין שלא למחות בשעת הדחק הה"ד בקרה"ת דאל"כ למה לא אמרו דלקרה"ת לכ"ע אין מצטרפין דהבו דלא לוסיף, אלא ש"מ דדינו כברכו וקדושה, ועיי' בתוספת ברכות דף מ"ח שם, וראיתי באשל אברהם הביא קושי' בשם תשוב' ש"י דרמ"א ג"כ לא ס"ל הך צירוף קטן דבסי' קצ"ט לענין ברכת המזון פליג אב"י ומסיק דלא מצטרף אלא אם הגיע לכלל שנותיו בי"ג שנים, א"כ סתרי אהדדי וכן הא"ר הביא משם ראיי' דרמ"א ס"ל דלא מצטרפים, והנה ס' תשובת שב יעקב אינו תח"י לעיין בפנים אבל תמהני אי אישתמטתיה דברי הב"י שם בס' קצ"ט דהא הוא סותר עצמו דהכא לענין ברכו וקדושה פסק דאין מצטרף ולענין ברכת המזון פסק דמצטרף והוא דעת הרי"ף והרמב"ם דפסקו כגמרא דידן מהך דר"נ דף מ"ח דקטן שיודע למי מברכין מזמנין עליו ולענין תפלה לא הביא דין צירוף קטן ש"מ דל"ס הך דריב"ל ומחלק התם הב"י דקדושה חמורה מזימון גם ברכו דדבר שבקדושה הוא לכן לא מקילין לצרף קטן ושוב מקשה אע"ג דלריב"ל היא להיפוך דלתפלה מצטרף ולא לזימון ע"ז תירץ דריב"ל לשיטתו דס"ל דכל בי עשרה שכינתא שריא ונתקיים ונתקדשתי בתוך בנ"י דהם בני ברית כמ"ש הרא"ש ז"ל ולא צריכין לידע מה שאומרים להם משא"כ לזימון דצריך לידע מה שאומרים לו וקטן אינו יודע ולהכי אין מצטרף וא"כ הא הב"י מתרץ כל הדיעות לכל צד וצד וא"כ מאי קשיא לי' לשיטת הרמ"א אם סובר כשיטת הסוברים כריב"ל והוא דעת ר"ת וראב"ד וכלבו ומ"מ לענין זימון בסי' קצ"ט סבר דאין מצטרף כסברת ריב"ל גופא וכתירץ הב"י, ודברי הרמ"א ברורים, וא"כ הא י"ל דגם רמ"א סבר הכי לדינא וא"כ גבי קרה"ת נמי דהקריאה ודאי אינו מזיק שקורא תורה מספר כשר ומשום ברכה הא המג"א סבר בהלכות קרה"ת דדינא כמו קדושה וצריך לעמוד כמו בברכו: ומ"ש מספר חתן סופר, איני יודע שום חילוק בין קרה"ת לברכו וקדושה, ומ"ש בחתנ"ס מסברא דהא כיון דתקנות קרה"ת הכי הוה דבלא י' אין כאן חיוב כלל והא זימון בעשרה ודאי אינו חיוב ולא נתקן אלא בעשרה ומ"מ לדעת הב"י דעדיף מברכו וקדושה ומצטרפין לעשרה כפשטות הגמרא להלכה כר"נ, ודעת החולקים משום שחוששין לדברי הירושלמי הביאו התוס' והרא"ש שם, והאחרונים תמהו האיך נניח דברי הגמרא שמסיק להלכה כר"נ דמצטרפין משום הך עובדא דירושלמי דבכ"מ הלכה כגמרא דידן ש"מ דהך סברא דאין כאן חיוב אלא ב"י אינו דהא זימון ודאי אינו חיוב ולא נתקן אלא בעשרה