לבושי מרדכי על אורח חיים מא

סימן י"ח לכבוד הרב הגאון וכו' מהו' נתנאל הכהן פריעד נ"י אבדק"ק ב' אויווארוש יצ"ו. מ"ש כת"ר קשה כברזל ע"ד נוב"י סי' פ"ה מ"ש ליישב דברי מהר"מ הובא בטור סי' קי"ד, מ"ש ראי' משור המועד דבג' ימים נעשה מועד ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כש"כ וזה סברת ר"מ בב"ק אבל ר"י הא פליג וקיי"ל כר"י כן הקשה במג"א וכן בשל"ה ותי' בנוב"י באריכות פלפולי' דעכ"ח ר"י נמי ונודה לסברת ר"מ אך ורק בשור המועד גזה"כ כמ"ש זבה תוכיח ועיי' בהג"ה של"ה שתי' כן בדברים אחדים כדבריו, וק"ל לכת"ר ומה יענה לגמר' מס' תענית ד' כ"א אהא דרנב"ח גזר תענית בג' מ' ביום א' ואמר לי' רנב"י כמאן כר"מ ולדברי נוב"י הנ"ל הא גם לר"י אתי' שפיר והא ג"כ בכלל קושי' מג"א ע"ד מהר"מ, ועיי' במהר"מ שיק יו"ד סי' ז' שהקשה קושי' זו ע"ד נוב"י הנ"ל, ועי' בישיע"ק שתי' כעין דברי נוב"י דטעמ' דר"מ דילפינן בק"ו אלא הא מדברי תוס' משמע דאין עונשין מה"ד גם בממון וסבר' ר"מ דאינ' רק כגלוי' מילת' בעלמא ור"י סבר דזבה תוכיח ואינ' רק כגלוי' מילת' ושוב נאמר אין עונשין מה"ד ושוב שפיר אמר מהר"מ לענין משיב הרוח דאינ' רק ללמד הרגל לשונו ואין שייך אין עונשין מה"ד והדרינן לסברא ושוב הקשה ע"ע מהך דתענית ותירוצו קשה להבין (ועי' בת' שמן ראש או"ח סי' ט'): ולפי חומר הקושי' למען לא יהי' דברי מרן נוב"י כבלא ראות גמרא ערוכה נ"ל עפ"י מ"ש המהרש"א מ' פסחים מ"ש בתוס' מהא דאמרינן אין כלי חרס יוצא מדי דפיו לעולם דכתיב בי' ישבר והקש' בתוס' דילמא גזה"כ היא בקדשים דהא אפי' בשיל בלא בלוע כגון תלאו באויר התנור ג"כ דינ' הכי, ותי' כיון דאמרה תורה בכלי שטף מריקה ושטיפה ובכ"ח שבירה היינו עדותן והסביר במהרש"א כלומר דאין לומר גזה"כ בלי טעם כלל ונאמר דמ"ש תורה בתלא' באויר התנור ג"כ היינו דעשאה' כבשול ובלוע עיי"ש ובתוס' שם דף ל' ע"ב ד"ה התור', וא"כ ה"נ י"ל גזה"כ בטעם שעשאה' כאלו מקרה הוא ביום זה כמ"ש רש"י ז"ל בהך דתענית בברייתא דתני בהדי' בי' א' אין זה דבר דאקראי בעלמא שנזדמן ביום א' מה דלא שכיח' אבל בצ' פעמים משיב הרוח בלמוד הרגל לשינו לא שייך לתלות באקראי: ועוד י"ל עפ"י מ"ש בירושלמי מס' תענית בטעמי' דג' ימים מקרא דידבק וגו' שכ' פ' תבא כאשה שמדבקת ג' ככרות בתנור שנדבקים זב"ז וזה שייך בזה אחר זה דבב"א לא שייך דבוק זב"ז א"כ ר"י לשיטתי' דבעינן כדכתיב בקרא מתמול שלשום מזבה תוכיח ה"נ כדכתיב ידבק דאין דבוק אלא בזה אח"ז ור"מ יליף בק"ו כמו בשור המועד אבל במשיב הרוח דלא הוה שום קרא לאמור בהרגל לשון צ' ימים ע"כ קיים הק"ו לכ"ע: כ"ד ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"ט לכבוד הרב החריף ובקי נפלא מוה' צבי גראסמאן נ"י מנאנאש. מ"ש על מה סמכו בקרה"ת שמתפללים כ"פ בביהכ"נ וביהמד"ר ולפעמים אין כאן י' שלא שמעו קרה"ת במנין שלפני', והביא דברי אשל אברהם מבעדע"ק סי' נ"ה, והנה מעיקר' כתב דאפי' בשביל א' קורין כונו פריס' על שמע ואח"כ כתב שאין לקרות בלא י' שלא שמעו ולכה"פ צריכים להיות רוב מנין והנה כנראה שקאי שם על המנהג בימי הנוראים שקורין בתורה ושוב חוזרין וקורין כדי לזכות כ"א לעליי' ומשמע דאיירו בלא סדור תפלה רק קורין וחוזרין וקורין אבל בסדור תפלה י"ל שפיר דשייך לתקנה וסדר תפלה כך הוא ומה ששמע מקדם שהי' בעת קרה"ת לא נתכוונה כלל לצאת וי"ל כמ"ש תר"י דבדבור צריך לכ"ע כוונה וכמ"ש הנוב"י מהד"ת סי' ט"ז והנה רפי' בידי: ומה שהציע לפני במ"ש בהל' ברכת התורה בניעור כל הלילה דקשה למצא מי שמוציא' ודברי הג"א סי' מ"ז וסי' תצ"ד ידועים דעיקר לדעתו שיברך וכן דעת מהר"ם שיק באו"ח סי' א' והוסיף בו טעם לשבח עפימ"ש במ' עירובין דאיכא מ"ד לא איברי לילה רק לגרס' ואיכא מ"ד דלא איברי' רק לשינת' ולמ"ד זה בלילה ליכא זמן חיוב למוד התורה והוה כציצית דחייב לברך משום הפסק לילה דאינ' בר חיובא וה"נ הכא דהא אמרי' התם דל"פ הא בתקופת טבת והא בתקופת תמוז והא איתא במפורשי' דעכ"פ יש לאדם לישן לכה"פ ד' שעות א"כ לכ"ע הוה הפסק וצריך לברך, והנה בהגר"א על או"ח פליג על המג"א וכקושי' המחה"ש דלא קיי"ל כר"ת רק בישן ביום כמ"ש הב"י, אבל לענין מ"ש דאפי' בישן בלילה והשכים קודם עמוד השחר דל"צ לברך בזה הא לא קיי"ל כוותי' וא"כ אין הוכחה להמג"א דבדעתו לפטור ליום א' תלי' מילת' אלא דתרתי בעינן לילה ושינה, ולענ"ד אפשר לומר במ"ש במהר"ם שיק לדמות לציצית דשם ליכא חיוב' כלל אבל הכא נהי דיכול לפטור עצמו שילך לישן אבל מ"מ אם אינו ישן ונעור חייב ללמוד כדכתיב והגית בו יומם ולילה ואדרבה הניעור בלילה וכו' תנן בפ"א: וראיתי שהביא מ"ש באיזה ספר כי מרן חת"ס נהג להוציא ע"י בחור שהי' ישן ביום שלפניו א"כ ממנ"פ צריך לברך לר"ת מטעם משום דמתחילה לא פטור רק עד עלות השחר של יום שלאחריו להחולקי' עליו הא הוי שינה הפסק אפי' בישן ביום, והק' מעלתו דהא נפטר מברכת התורה דהא בב' אהבת עולם נמי מדכרי' למוד תוה"ק