לבושי מרדכי על אורח חיים מ

והנה לדעתי גם מפני חסרון א' מכל הנ"ל ראוי' להרחיק עצמו מבית תפלה זו ואפי' אם עי"כ מבטל תפלה בצבור וקרת"ת ברכו וקדושה והא באו"ח סי' ע"ה מבואר כי קול זמר באשה ערוה ולזהר בעת ק"ש ותפלה וקול ערוה בא"א אפי' בלא קריאה ותפילה אסור כמ"ש באה"ע סי' כ"א ועי' במג"א ומחה"ש סי' ע"ה הנ"ל, ועוד כיון שנשמע קול הארגעל א"כ לענין זה הוה כמו טעוופעל שלהם דוודאי לכ"ע יש בזה לא תלכו בחקתיהם וגו' וא"כ אם השתות יהרסון צדיק ומה פעל בפרידה זו: ב) משום שנבנה בשבת הלא מבואר באו"ח סי' רמ"ד דאסור לכנס בבית שנבנה בש"ק ובתשו' מהר"ם שיק או"ח סי' מ"א השאלה אם מפני מצות תפילה בצבור ושאר מצות דרבים מותר ומסיק דשוא"ת עדיף וטוב להשמר ש"ק יותר להתפלל ביחידית מלהתפלל במקום שנעשה בעבירה אשר מאוס לגבוה דבר שנעשה באיסור בפרט בעבירה דרבים עי"ש: ג) מה שמצטרפים אנשי נעאלאגען להשלים המנין הנה בפרמ"ג באשל אברהם סי' נ"ה סק"ז מבואר דעתו כי מומר לע"ז ומומר לחלל שבת ה"ה כגוי ואין מצורפין למנין, ומעתה מה טוב עושים היחידי סגולה שמונעים רגלם מבית תפילת זינוצונגסזאלל הנ"ל ואפי' בא' מחסרונים הנ"ל כ"ש אם ג' שלשה ידבקו יחדיו, וע"כ ראוי לדבר על לב היראים כי יחזרו לבית תפילה הישן ואם גם מצער הוא ותחי נפשם שלא ישלוט שבט הרשע על גורל הצדיקים ומאז העיר בהם רוח ה' להיות נפרדים יתחזקו על מעמדם בכל תקף ועוז ולהרחיק כמלא עין ממקום אנשי דלא מעלי ולא יקרבו פתח פני בית תפילה של ארטה' לפתח בית הטעונפל ועת לרחק כאש מבואר בכמה תשובות בענין זה בשו"ת מהר"ם שיק ואם באמת ותמימים דרך היראים אז יתקיים בהם מ"ש והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד, ועכ"פ טוב לבטל בית התפילה של הזינוצונגסזאל הנ"ל לגמרי כנ"ל: והנני הדוש"ה ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן י"ז ב"ה שוכ"ט על ראש הרבני החו"ש מתנהג בחסידות יו"ש מו"ה משה יוסף נ"י מאויפאלו יצ"ו. ע"ד אשר העיר בזה"ז אשר דרך הש"ץ בקדושה שאינ' משמיע בקול רם עיקר קדושה לאמור ג' פעמים קדוש וגו' אם אחד משתהה בתפילתו עד שכבר אומרים קדושה שדינו מבואר בסי' ק"ד לשתוק ולשמוע משום דשומע כעונה בנד"ז לא פעל דאינו שומע מפי הש"ץ, ובאמת תמיה' על רוב ש"ץ שעושים כן וכאן בקלויז ספרדים הש"ץ מחזיר ואומר קדושה כולו כסדר בק"ר והוא נכון ועיין בסי' קכ"ד במג"א סק' ז' דצריך להמתין משו"ה על מי שמתפלל מלה במלה אפי' אינו אב"ד רק שלא יאריך ועי' בסי' קכ"ה סדר אמירת קדושה פלוגת' הטו"ז ומג"א שם לענין אם יאמרו הצבור נעריצך ונקדישך אבל הש"ץ פשיטא שיאמר קדושה, ומ"מ נלפע"ד דיתקן ממה שבידו לתקן אם א"א ללמדם לומר כי הש"ץ יאמר בק"ר עכ"פ יכוין למה ששמע מפי אנשי הציבור העומד סמוך לו ואם כי אין מכוון להוציא מ"מ הא ישנו כמה דעות דלמ"ד מצוה אצ"כ אין צריך לכוון להוציא ומ"מ אמרינן שומע כעונה כמ"ד בסוכה דף ל"ח ועי' בסי' קצ"ג קצ"ז וסי' רי"ג רי"ט ואם כי קיי"ל בסי' ס' מצ"כ היינו לחומרא כהרי"ף והרמב"ם אבל הא כמה מן הראשונים דס"ל דאצ"כ כמ"ש המג"א סי' תפ"ט דרק מספיקי' לחומרא, ועוד י"ל דבאונס כזה קי"ל הרהור כדיבור דמי כמ"ש בת' מהר"ם שיק באו"ח סי' מ"ב דבכגון זה חשוב אונס לענין הרהור כדבור דמי עיי"ש: ועתה באתי ע"ד הס"ת שאותיותיו נתהפך לאדמומית ותקנה הסופר ע"י העברת קולמוס אבל התגין לא תיקן ונשאר באדמומי' וכ"ת פלפל בהשכל ודעת עפימ"ש המג"א סי' ל"ו בשם הר"מ דאם לא תייג כשר בדיעבד מ"מ אם לא נגע' בגוף האותיות או שנגעו בדבקי' פסולי' וה"נ אי משום דמחזי כמנומר ואי משום מעלין בקודש ואי"מ ועוד דומי' למ"ש בת' בית אפרים דמחזי כאותיות קטנות והנה באותיות גופ' שנעשו אדום דפסולי' לאו לכ"ע הוא דהמג"א סי' ל"ב מכשירן בשם תה"ד אם בשעת כתיבה הי' כתקון בכשרות ובס' ובפר"מ חולקים ע"ד המג"א דאין חלוק ובת' מרן חת"ס חיו"ד סי' רנ"ו מסיק כדברי מג"א דהיינו אם ידוע שכתבם סופר מומחה שוודאי הי' מלאכת הדיו כדינא רק שנתאדם כדרך הדיו בישנו דזה לא נתאדם ממש אבל אם הי' הדיו עפ"י המצאה חדשה שעושים ע"י תערובות וויטריאל אז בא האדמומית מכח שנחלק התערובות ונשאר האדום מחלק הוויטריאל שאינ' בכלל דיו ופסול, ועי' בת' מהר"ם שיק חיו"ד סי' רנ"ח דמסיק דעכ"פ לקרות בו מותר כדקיי"ל בכל ס' פסול מותר לקרות בו עפ"י ת' הר"מ דס"ת פסול ניהו דלא יצא ידי מצות כתיבת ס"ת עכ"ז לענין קורא בצבור קורין בו אם כי לא קיי"ל כת' הרמב"ם הנ"ל עכ"פ באם יש דעות להכשיר איזה פסול עושים ס"ס דילמא כהרמב"ם ודילמא כאותן דעות המכשירין וכן פסקו האחרונים בשאר פסולים כמ"ש בק"ס ודרך החיים ב"ה קה"ת וכן בס' חיי"א וא"כ הכא לא נחמיר יותר בתגין לענין קרה"ת, וניהו דוודאי המצוה לתקן הס"ת משום שכוהו ולצאת ידי כתיבת ס"ת, אבל לקרות בו לפע"ד מותר ובפרט דבספר קסת סופר מביא דעות שמכשירים באם התגין אינ' נוגעי' בגוף האותיות דלא גרע מאם לא נכתב' כלל וכן פסק בת' זכרון יוסף סי' ח' עיי"ש: הדו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.